מגפת הקורונה עצרה גם את התוכניות של אריאל הרוש, שוערה של ספרטה רוטרדם ונבחרת ישראל. הישראלי שהגיע לקבוצה ההולנדית בקיץ האחרון מהפועל באר שבע, התחיל את העונה על הספסל אבל בהמשך תפס מקום של קבע בין הקורות. בריאיון ל-"5 באוויר", תוכנית הרדיו של ערוץ הספורט, הרוש דיבר על התקופה המאכזבת בב"ש, החדשות החמות שמגיעות מהמועדון בימים אלה, הקריירה שידעה עליות ומורדות, וגם: על קבלת ההחלטות והוויתור על מכבי תל אביב.
"אני כרגע בספרטה רוטרדם, בעונה הבאה אמור לחזור. נסיים את העונה ונראה מה נעשה כי כרגע הכל לוט בערפל ואף אחד לא יודע מה הולך להיות מחר", הודה הרוש בפתיחה. השוער סיפר על התקופה הרעה בדרום הארץ: "דברים לא הסתדרו, לא עם אלונה ולא עם בכר. קורה שאין כימיה טובה. בכר קיבל את ההחלטה שלא אשחק, לקחתי את זה כמו גבר, המשכתי להתאמן, הייתי בשקט. לא רצו שאמשיך שנה לאחר מכן וכך היה. האמת שזה לא הוסבר לי, אין לי מושג. לא קיבלתי תשובות. הייתה לי שיחה אחת עם בכר, ששם נטען שזה יהיה רק לשניים-שלושה משחקים כדי לרענן את כל הבלאגן שהיה. הוא אמר לי שאחזור לשער וזה לא מה שקרה לצערי. מקצועית, זו התקופה הכי קשה שהייתה לי".
השוער נשאל על המשבר הנוכחי במועדון: "אני לא יודע איזה סכומים ביקשו לקצץ. שחקנים יכולים לבוא לקראת המועדון, אבל צריכים להבין שגם שחקנים צריכים להתפרנס. הבעלים נפגעה, אבל צריך למצוא את העמק השווה ולבוא ולדבר על זה ולא להרים ידיים ולעזוב. לא הייתי מנהיג את הנושא כי ניסיתי בתקופות הקשות עם בית"ר והפועל ת"א לעזור ובסופו של דבר יצאתי השעיר לעזאזל. כמובן שהייתי מייעץ ועוזר כי יש לי ניסיון בזה לצערי".
בהמשך, הרוש דיבר בכנות על הקריירה שהייתה יכולה להמריא גבוה יותר: "ברור שאני לא שבע רצון ממה שיצא, תכננתי דברים הרבה יותר גדולים. מה הייתי משנה? לא הייתי משנה. לא הייתי שכונה או לא התנהלתי בצורה לא נכונה, היו לי הרבה הצעות והצעות נפלו בגלל סוכנים".
"זה נכון, היה לי חוזה חתום במייל בשנה שעברה בחטאפה", אישר השוער. "מכבי ת"א? אמת, הייתי סגור שם. ראיקוביץ' נשאר שם והיה לי מאוד חשוב לשחק, כי ברגע שיש נבחרת אני לא יכול להרשות לעצמי לשבת על הספסל. באתי לב"ש להיות שוער ראשון בקבוצה שהייתה אלופה שלוש שנים, מועדון גדול והכל מסודר. זה היה או זה או להיות שוער שני במכבי ת"א, כי אם רוצים למכור את ראיקוביץ' הוא לא יהיה על הספסל".
"כל שוער רוצה לשחק, אם יגידו לי 'בוא תהיה שוער שני בפ.ס.וו. או בפיינורד לעומת קבוצה קצת פחות טובה בהולנד, מה תעדיף?'. אני עוד מעט בן 32, בגיל 22 קבלת ההחלטות שונה לגמרי, שוער בגילי חייב לשחק, אני לא יכול להרשות לעצמי לשבת שנה על הספסל זה יגמור אותי", סיכם הרוש.
