שחקנים רבים הוכתרו כעילוי הבא, כמו שאנו רואים במרוצת השנים, רוב אלו שקיבלו את התואר: מסי יחד עם המדינה שהם הגיעו, בסוף הכבוד היחיד שרשמו לאורך הקריירה הוא ששמם נאמר בפה אחד יחד עם הפנומן הארגנטיני. אחד מאותן הבטחות הוא "מסי היווני", הלוא הוא סוטיריס ניניס, עד לא מזמן שחקנה של הפועל אשקלון והיום שחקן חופשי. היום (חמישי) פתח היווני הכל בראיון מקיף בארצו.
ניניס בן השלושים, לא ציפה שקבוצתו האחרונה תהיה הפועל אשקלון בליגה הלאומית בישראל. היווני הודה: "יש הרבה דברים שהייתי רוצה לתקן בקריירה שלי. היום החלום שלי הוא למצוא מועדון שאני באמת נהנה פה. הדבר הכי גרוע בעיניי זה להגיע למקום ולא להיות שמח".
כשהוא בן שמונה עשרה וחודש בלבד, ערך ניניס את הופעת הבכורה שלו בנבחרת של אוטו ריהאגל. היווני סיפר איך היה להיות חלק מהנבחרת הלאומית, בטח כשהוא נחשב לאחת ההבטחות הגדולות בכדורגל האירופי: "לא קל לבחור צעיר לשחק בכדורגל היווני. היה לי מזל שהייתי נוכח בשנים הטובות של הנבחרת. הלוואי והייתי יכול לעשות זאת עוד פעם".
כיום כשהוא שחקן חופשי, ניניס כמו שאר הספורטאים מנסה לשמור על כושר תוך כדי הבידוד, והוא סיפר מדוע בימים שלפני התפשטות נגיף הקורונה נותר יתום מקבוצה: "יש סיבות רבות מדוע אני שחקן חופשי כרגע. לא רציתי ללכת למקום סתם, אני מעוניין להגיע לקבוצה שתיתן לי את מה שאני רוצה. אני בעיקר מחפש מוטיביציה, סביבה נעימה ולתת את כל מה שאני יכול. אני צמא לשחק".
מעבר לאי ההצלחות לאורך הקריירה ניניס שיתף בראיון בתקשורת היוונית מדוע בחר להגיע דווקא לישראל. כזכור, תחילה הגיע למכבי פתח תקווה ולאחר מכן כאמור לאשקלון: "כמה ימים שלא מצאתי קבוצה ופחדתי להשאר שחקן חופשי. החלטתי לשחק בישראל לשנה ולחזור לאירופה".
לבסוף הקשר שיחק בישראל שתי עונות ולא הותיר חותם גדול. אך הוא לא חסך במילים לגבי הרמה של הכדורגל הישראלי: "לצערי הרמה שם (ישראל) לא הכי גבוהה, למרות זאת העדפתי להשאר ולא לחזור ליוון. אולי זו הייתה טעות. חשבתי שאוכל להשתלב היטב, אבל לצערי מצאתי את עצמי ללא קבוצה".
אם מביטים לאחור, ניניס להבדיל מהבטחות האחרות בכדורגל החל להצדיק את השם שניתן לו, לאחר שרשם הצלחות אימיתיות בפנאתינייקוס וכן גם בנבחרת יוון (בירם כיאל סבל ממנו מאוד). למרות זאת, קבלת החלטות וכן מבחן התוצאה הן שהכריעו, וכל מה שנותר מ"מסי היווני" זה העובדה שהוא יווני.
