נפתח בשאלה: שמעתם פעם את המשפט "דברים טובים באים באריזות קטנות"? ובכן, זה שקר. הליגות באירופה מגיעות לרגעי ההכרעה, בצ'מפיונס יש מפגשי ענק, ומי שמעדיף סדרות וסרטים על פני הדשא הירוק, קיבל רק לאחרונה את העונה השמינית של "משחקי הכס" ועכשיו גם את "הנוקמים: סוף המשחק". וכל הטוב הזה – תוך שבוע וחצי.
הטירוף סביב הסרט הכל כך מצופה של מארוול בעיצומו אז אין הזדמנות טובה מזו להציג את גיבורי העל בגירסת הכדורגל. קיבצנו לא מעט דמויות, החתמנו שחקני חיזוק מהיקום הקולנועי של DC ויש אפילו הרכב. מכריסטיאנו רונאלדו עד קפטן אמריקה, מליאו מסי עד ספיידרמן, ואיך אפשר בלי גיבור העל האולטימטיבי המכונה זלאטן איברהימוביץ'? כולם פה. ולא, האלק (הברזילאי) לא לוהק לתפקיד הענק הירוק.
* האם יש ספוילרים? לא ממש, אבל השורות הבאות כן כוללות את סיפורי הרקע של הדמויות.
שוער
הפנתר השחור
יאן אובלאק
מהירות, רפלקסים וחושים על אנושיים הופכים את החיבור הזה לכמעט מובן מאליו. טצ'אלה – בנו של מלך ווקאנדה, טצ'אקה - נכנס לנעלי אביו והוכיח את עצמו, בעוד אובלאק הגיע לאתלטיקו מדריד אחרי עזיבת טיבו קורטואה, התעלה עליו והפך לאחד השוערים הטובים בעולם. גם הפנתר השחור וגם הסלובני הפכו לדמויות מפתח, וחוץ מזה שלהיכנס לווקאנדה בלי הזמנה זו משימה קשה כמעט כמו לפרוץ את הגנת הקולצ'ונרוס ולהכניע את אובלאק.
הגנה
קפטן אמריקה
סרחיו ראמוס
אם תעיפו מבט על החייל הצנום, סטיב רוג'רס, לפני שהפך לקפטן אמריקה ואז על התוצר הסופי, ישר תראו את ההבדל. אותו דבר עם ראמוס, שעבר שינוי גדול מאז היה כישרון צעיר בסביליה ועד הגירסא הנוכחית שלו כקפטן ריאל מדריד. מעבר לכך, שניהם לא חששו לקחת על עצמם את תפקיד המנהיג והובילו בתקופות לא פשוטות.
ספיידרמן
מתייס דה ליכט
פיטר פארקר היה בסך הכל נער רגיל לפני שנעקץ על ידי עכביש והפך לגיבור על. בתור ספיידרמן, הוא מהיר יותר, חזק יותר ומסוגל להיצמד לכל דבר, בדיוק כמו שדה ליכט נדבק לחלוצים יריבים. שניהם מזהים את הסכנה לפני שהיא מגיעה, התברכו ביכולת ניתור מרשימה ובסופו של דבר, בתוך העונה המדהימה שעוברת על הבלם ההולנדי, קל לשכוח: הוא רק בן 19 וכבר קפטן אייאקס. אתה לא מגיע לזה בלי שיש לך יכולות יוצאות דופן.
פלאש
ג'ורדי אלבה
כימיקלים וגיבורי על זה כמו צ'אבי ואינייסטה. כמו גונסאלו היגוואין ובעיטה בדלי. פשוט אי אפשר אחד בלי השני. זהו גם סיפורו של בארי אלן, שהעביר עוד לילה בעבודה לפני שחייו השתנו מקצה לקצה כשמכת ברק גרמה לכימיקלים להישפך עליו, הפכה אותו לאיש המהיר בעולם וגרמה לו לעטות חליפה אדומה ולקרוא לעצמו "פלאש". גם אלבה הוא אחד שהתכונה הבולטת שלו היא המהירות. והיא די משמעותית אם גם בגיל 30 אתה משאיר אבק לשומריך ומעמיד מספרים של 16 בישולים כשאתה קורא לעצמך "מגן שמאלי".
קישור
גרוט
סרחיו בוסקטס
פפ גווארדיולה. טיטו וילאנובה. טאטה מרטינו. לואיס אנריקה. ארנסטו ואלוורדה. בוסקטס שיחק תחת לא מעט מאמנים בברצלונה, לכל אחד מהם היה סגנון שונה, ובכל פעם הוא התאים את עצמו לסיטואציה, קצת כמו היכולת של גרוט להצמיח לעצמו ענפים חדשים. וחוץ מזה, שניהם לא ממש מרבים לדבר.
באטמן
אנגולו קאנטה
ברוס וויין עוד היה ילד כשהוריו נרצחו לנגד עיניו ביום שאפשר לחלק לשניים: מה שהיה לפני ומה שאחרי. גם ההתחלה של קאנטה לא ממש הייתה פשוטה, אבל הילד שנולד למהגרים ממאלי, גדל בפרברי פאריס ואיבד את אביו בגיל 11, הגיע מתחתית הכדורגל הצרפתי עד לגביע העולם. וכמו שברוס וויין – כבאטמן – יכול להופיע משום מקום, כך גם הקשר האנרגטי. הרי לא סתם אומרים שמים מכסים 70% משטח כדור הארץ ואת השאר מכסה קאנטה.
סופרמן
ליאו מסי
עם כוחות עצומים, מהירות על אנושית ויכולת לעוף, סופרמן הוא הסיוט הגדול ביותר של כל אוייב. ומסי? מגוון הדרכים שלו להזיק ליריבה לא פחות גדול – מזריזות בשטחים צפופים ודריבל מהפנט, דרך ראיית משחק ומסירות עם דיוק על הס"מ, ועד כדורים חופשיים ומספרים לא הגיוניים. שלא לדבר על אינספור המשחקים שבהם מספר 10 הציל את ברצלונה או הפעם שהתייצב לראיון אחרי משחק בליגת האלופות עם מראה שאומר בעצם הכל.
#Superman RT @barcastuff: Picture: Messi during post-match interview pic.twitter.com/8wdYVvpk [via @barca_chico] #fcblive #ucl
— Muhammad Butt (@muhammadbutt) November 20, 2012
התקפה
איירון מן
כריסטיאנו רונאלדו
הכוכב הפורטוגלי לא עולה למגרש כשהוא מרחף בחליפת שיריון אדומה, אבל לפעמים האתלטיות שלו נותנת תחושה שהוא באמת מסוגל להמריא. כמו טוני סטארק שנפל בשבי, נאלץ לבנות נשק וניצל את זה כדי לפתח את חליפת השיריון, גם רונאלדו המציא את עצמו מחדש בשנים האחרונות כחלוץ. ומעבר לכך, אף אחד מהם לא ממש מתנגד להיות בפרונט.
אקווה מן
ניימאר
אפשר לדבר על הכוחות של אקווה מן, על חשיבותו לאטלנטיס או על הדימיון במהירות המסחררת בינו לבין ניימאר. אבל בואו, בסופו של דבר הכל מסתכם בזה: האחד מומחה בצלילות, השני הוא אקווה מן.
ת'ור
זלאטן איברהימוביץ'
לרגע אחד לא ברור מי כאן גיבור העל - אחרי הכל, ת'ור נוהג להשתמש בפטיש כדי להפגין את כוחו וזלאטן לא צריך יותר מכדור - אבל בכל זאת: שניהם לוחמים (לזלאטן יש חגורה שחורה בטקוואנדו), מומחים באחד על אחד ומקורם בסקנדינביה. וחוץ מזה, ת'ור הוא אל וזלאטן בטוח שהוא אלוהים. ומי אנחנו שנתווכח?
הענק הירוק
דייגו קוסטה
כוחנים, עוצמתיים, לוחמים, לא בוחלים באמצעים. יש לא מעט קווי דמיון בין השניים גם אם במבט ראשון דייגו קוסטה נראה כמו נבל הרבה יותר מאשר כמו גיבור על. אבל מספיק רק להיזכר באתלטיקו נטולת החלוץ הברזילאי-ספרדי כדי להבין את ההבדל. לפני שחזר לקולצ'ונרוס, הם נראו פחות או יותר כמו השחקנים שגנבו להם את הכישרון בסרט "ספייס ג'אם". משהו היה חסר שם, ובעיקר לאנטואן גריזמן.
