אחרי שעבר את התקופה הקשה בחייו, שבה הוא ישב מספר ימים בכלא והיה חשוד בדברים שהתבררו כלא נכונים, בוריס קליימן שב לכדורגל ובימים האחרונים אף עבר לתחנה חדשה, בקבוצת חאניה מהליגה השנייה ביוון. השוער הישראלי דיבר היום (חמישי) ב-5 באוויר על קבוצתו החדשה, האירוע שעבר ועל התחושות כישראלי בחו"ל בימים אלו.
קליימן התחיל ודיבר על הריב הוויראלי עם דיא סבע ועל כך שכתב `למה קציצי עצבני?`: "הוויכוח יצא משליטה. זה הפך לקומדיה. אני ידוע בהיותי שנון, אז זה יצא. לא ציפיתי שזה יגיע לרמת החשיפה שזה יגיע. הופתעתי מהתגובות. בתקופה האחרונה הוא פחות שיחק, אני בטוח שהיו לו בעיות".
"קיבלתי למעלה מעשרת אלפים הודעות טובות. אף אחד לא שלח לי איומים. לרגע לא חשבתי שזה יגיע למימדים כאלה. הודעות ושיחות וגם אנשים שלא מהכדורגל שלחו לי הודעות". כאשר נשאל אם יראה את סבע ברחוב מה יעשה, הוא ענה: "את מי הוא מעניין? מה יש לי לדבר איתו?".
קליימן התייחס לסיום דרכו בפאס יואנינה: "כל מועדון שהייתי, הייתי כמה שנים. כמו שלכל שחקן שמגיע למועדון חדש, קורה שההתאקלמות פחות טובה. מבחינת העיר, התאקלמנו מדהים. המועדון דאג להכל. מבחינה מקצועית, התחלנו טוב. אחרי זה הייתה חוסר יציבות. קודם פיטרו את המאמן ואחרי זה עברו לשוער. במשחק האחרון לצד כמה הצלות, היתה לי גם טעות. ואז התחילו דיבורים שאולי אני הולך ואולי יביאו שוער. אני לא רוצה להיות במקום שלא רוצים אותי".
"פנו אליי אם יש אפשרות שיביאו שוער בהשאלה ובעונה הבאה ימשיכו איתי מאפס. לפעמים יש תקופות שהדברים פחות הולכים. חיבור עם מאמן, חיבור עם קהל. היו לי אופציות ללכת למדינות אחרות. אני לא רוצה להעביר את המשפחה, החלטתי להישאר ביוון. היו לי שתי אופציות ביוון. זה (חאניה) מועדון מסודר, מועדון טוב. הם רוצים לעלות ליגה, יש הרבה ציפיות. פגשו אותי עם אבוקות ושירים בנמל התעופה. הקבוצה במקום השני, שלוש נקודות הפרש מהמקום הראשון".
קליימן דיבר בהמשך על התלונה והמעצר: "עצם העובדה שמצאתי את עצמי בתא מעצר וחושב עם עצמי `איך הגעתי לכאן? איך כל זה קרה?`. כשהבנתי את כמות הזוועות שכתבו ודיברו בתקשורת, הרגשתי לא נעים כלפי אשתי. ביומיים הראשונים לא הייתי מסוגל להתקשר לאשתי כי עורך הדין אמר שהתקשורת גומרת אותי. לא הייתי מסוגל לדבר איתה, הייתי צריך לאגור כוחות. כשטיילתי בוולוס, הרגשתי שאנשים מסתכלים עליי. בשביל המשפחה, זה לא נעים".
בנוגע לשגיב יחזקאל אמר: "אמרתי לאשתי שאני לא יודע איך הם מתייחסים אליו בטורקיה. הוא נכנס לכלא מסיבה בעייתית, מדינית. לרגע לא חשבתי שהוא יצליח להשתחרר אחרי יום".
על המלחמה: "בהתחלה היו שואלים המון, לאט לאט זה נרגע. אנשים פחות שואלים ומתעניינים. גם בתקשורת הייתי שומע את זה בחדשות. עכשיו כמעט ולא מראים את זה. פעם אחת הייתי בכיכר המרכזית באתונה וראיתי התקהלות, ניגשתי וראיתי שזו הפגנה `פרי פלסטיין`. הם כתבו כאלה דברים שאמרתי לעצמי שאין להם מושג. הם היו תלושים מהמציאות".
על התקופה שלפני האירוע אמר: "הייתי חתום בא.א.ק אתונה. 10 הימים האלה שלי היו מטורפים. הצלתי פנדל, הייתי טוב נגד א.א.ק, חתמתי שם ואז נכנסתי לכלא".
קליימן המשיך ודיבר על האירוע: "אני רק שומע דברים מהצד. במשטרה היו צוחקים איתי. `קל מדי, קל מדי`. הכל היה לפי לו"ז מתוקתק. זה לא היה צירוף מקרים, לדעתי. זה לא היה בטעות. בדרך כלל, ברחובות יש שיטור לראות שהכל בסדר. כשאני הייתי בחוץ, תוך 30 שניות הגיעו 2 אופנועים ו-2 מכוניות. מי קרא להם? איך הם הגיעו כ"כ מהר? בדיוק כשאני יצאתי".
"ניסיתי לשחזר את כל הערב וחשבתי איפה אולי היה משהו. אני ידעתי מה עשיתי כל הערב. שאלתי למה לא הביאו את המצלמות? תראו את המצלמות, תבינו שלא היה כלום וזהו".
על מה שהיה בכלא הוסיף: "בהתחלה שמו אותי בכלא שאני לא מאחל לשונאים שלי. היו שם עכברים ואנשים שעושים צרכים בתוך בקבוקים. הייתי בכלא עם איש שאמר שהוא רוצה לבוא לישראל ועשה קולות של ירייה. אמרתי לו שאני מאוקראינה. אחרי זה העבירו אותי למקום אחר, שבהשוואה למה שהייתי, זה היה מעולה. הפכנו לחברים טובים".
