הקלישאה אומרת שכדי שמאמן ישרוד לאורך זמן בקבוצת כדורגל בעידן המודרני, עליו להחזיק חדר הלבשה חזק ומגובש, לשמור על יחסים תקינים עם הכוכבים הגדולים ובמקביל להתייחס בצמר גפן לאחרוני המסופסלים כדי לחסוך רגשות של מרמור. במובן הזה, תומאס טוכל, עשה עבודה לא רעה בכלל בפ.ס.ז' ועדות לכך הגיעה השבוע אחרי ההודעה הרשמית על פיטוריו. "לעולם לא נשכח את מה שעשית פה", נפרד ממנו קיליאן אמבפה ברשת החברתית. ארבעה חודשים קודם לכן, כשהוא נעזר בקביים (עקב ניתוח שעבר), חיבק טוכל את ניימאר וניסה לעודד אותו דקות ספורות אחרי ההפסד הכואב בגמר ליגת האלופות. זה ממש לא היה חיבוק דב.
אין ספק שטוכל נהנה בשנתיים וחצי בפאריס מתמיכה של השחקנים שלו והמו"מ המתקדם עם ניימאר ואמבפה על חידוש החוזים שלהם - הוא גם חלק מההצלחה של הגרמני. הצרה היא שבמועדון בסדר גודל כזה, זה ממש לא מספיק. גם לא העובדה שהביא את הקבוצה בפעם הראשונה לחצי גמר ליגת האלופות מאז 1995 והעפיל עימה לגמר ראשון אי פעם. שכן, בהיררכיה, נמצאים למעלה הבעלים נאסר אל חליפי ומנהל המקצועי לאונרדו - שתי דמויות שקשה מאוד לרצות אותן. בראיון שהעניק לאתר ספורט גרמני ערב חג המולד, שלח טוכל ביקורת מפורשת כלפי המעסיקים שלו: "האם אני עדיין המאמן או פוליטיקאי, שר הספורט? אני אוהב את המשחק בכל ליבי. לאמן זה הדבר היחיד שאני אוהב אבל במועדון כזה, זה לא תמיד רק כדורגל".
בהודעת הפיטורים הרשמית טענה פ.ס.ז' כי "לאחר בחינה עמוקה של המצב הספורטיבי במועדון החלטנו לסיים את החוזה של טוכל". אז נכון הוא שפ.ס.ז' מדורגת רק במקום השלישי בטבלה (נקודה פחות מהמוליכה ליל) ועלתה בקושי רב ואחרי מהפך גדול לשמינית גמר ליגת האלופות, אך יהיה זה קצת שטחי להשליך את הגמגום בליגה הצרפתית לפיטוריו של טוכל, חצי שנה לפני סיום החוזה שלו. הסיבה הראשונה היא שהגרמני התמודד לאורך כל השנה עם שרשרת של פציעות של כוכביו, הרחקות וקורונה. הסיבה השניה, ושבגינה כנראה באמת הוחלט לסיים את עבודתו, היא היחסים הבעייתיים שהיו לטוכל עם לאונרדו על ענייני רכש ועוד התבטאויות כאלה ואחרות בתקשורת שלא מצאו חן בעיני הבוסים.
ולתוך מגרש המשחקים הזה ינחת בקרוב מאוריסיו פוצ'טינו - 17 שנים אחרי שעזב את המועדון בו היה לקפטן הקבוצה. למרות שמגיע באמצע העונה, לפוץ' לא תהיה בעיה של התאקלמות, שכן הוא למד צרפתית, ודובר ספרדית שוטפת - השפה השלטת בחדר ההלבשה בפארק דה פראנס. בפאריס מאמינים שגייסו דמות כריזמטית שיכולה לקחת את פ.ס.ז' עוד צעד אחד קטן לעבר זכיה בגביע עם האוזניים הגדולות ואם לשפוט על פי היחסים שהיו לו עם בעלים ושחקנים במועדונים הקודמים, הרי שמבחינת אישיות פוצ'טינו הוא אחד האנשים הנכונים להתפלש בביצה ההוליוודית של פאריס.
מאז שפוטר בנובמבר האחרון מטוטנהאם, שמו של פוצ'טינו הוזכר פעמים רבות בתקשורת כמועמד מוביל למנצ'סטר יונייטד ואפילו לריאל מדריד. על פי הדיווחים, מסימיליאנו אלגרי היה המועמד המוביל מטעם לאונרדו אבל בגלל דרישות כספיות מוגזמות (האיטלקי דרש 12 מיליון יורו לעונה), אל חליפי העדיף לפנות לפוצ'טינו. מבחינת רזומה, יצא לארגנטינאי שם נהדר אחרי שהוביל את טוטנהאם לגמר ליגת אלופות היסטורי ב-2019, מועדון אותו החזיר למפה בחמש שנים וחצי, עם הוצאות כספיות מועטות, וציפיות מוגבלות. עוד קודם לכן הבריק עם סאות'המפטון בעונה וחצי, אליה הגיע אחרי הצלחה באספניול, למרות שבקושי ידע אנגלית.
אלא שהאתגר הפעם נראה שונה לחלוטין מכל מה שהכיר. פוצ'טינו מצטרף למועדון שבו יצטרך לשמש קצת יותר ממאמן, כפי שטוען טוכל, ובמקביל להביא תוצאות מהירות שיספקו את הקטארים ויסירו את החששות. לא יהיה לו זמן אמיתי לבנות את הקבוצה, כפי שעשה בצורה יסודית ובהדרגה בפרמיירליג, ועל שיח של תהליכים ארוכי טווח אין בכלל על מה לדבר. "זו בדיוק הבעיה. בפאריס לא מבקשים ממך להעלות את הציפיות, הם לא רוצים לצאת למסע של העצמה. פוצ'טינו קנה את עולמו כמאמן-בונה, שדורש צניעות, כבוד ומשפחתיות. מה קורה כשמאמן מקבל הזדמנות במועדון שדורש בדיוק ההיפך?", תהה ג'ונתן ליו עיתונאי הגרדיאן.
Mauricio Pochettino in 2016: "One day I would like to train PSG. It's part of my dreams. It's a club that I follow a lot. I try to watch all the matches, especially in the Champions League."
— Football Tweet (@Football__Tweet) December 25, 2020
pic.twitter.com/hIfP38S8y9
ברור שהמפתח של פוצ'טינו להצלחה על הדשא יהיה בהצבת מערך נכון שיוציא את המקסימום מניימאר ואמבפה, דבר עליו עמל לאחרונה רבות טוכל, כאשר גם אנחל די מאריה, שיצא מעט מהתמונה, יהיה צריך להתחיל לחזור לעצמו על מנת שפ.ס.ז' תהיה קצת יותר יציבה בביצועים שלה העונה. אבל מעבר לכך, פוץ' מקבל קבוצת כדורגל מצויינת שנמצאת במשבר בריאותי לא פשוט. 10 שחקנים נעדרו ממשחק הליגה האחרון מול שטרסבורג בעקבות פציעה - תופעה שהולכת וחוזרת על עצמה מאז חזרה הקבוצה לפעילות בקיץ.
אחת המעלות הגדולות של פוצ'טינו כפי שהוכיח בקמפיין האלופות המדהים עם טוטנהאם ב-2018/19, היא שלצד האישיות הקוסמת, מדובר במאמן גמיש טקטית, שיודע להשיג תוצאות במשחקי נוקאאוט, ולהביך את היריבים שלו בצד השני (גם עם לא מעט מזל). בהנחה שיקבל סגל מלא וכשיר עד פברואר/מארס, יש לו המון סיבות להיות אופטימי באשר לסיכויים להביא סוף סוף את גביע האלופות לעיר האורות. אם גם יצליח פוליטית לתמרן במועדון, לזרום עם תרבות המסיבות של הכוכבים שלו, לעצום עין כשצריך, למשוך את ליאו מסי (?) ועוד, הרי שפ.ס.ז' עשתה עסקה טובה.
תשע שנים בדיוק עברו מאז הפעם האחרונה שפאריס גירשה מאמן בחג המולד. אז, בראשית דרכם של הקטארים, הוקרב על מזבח המאמן אנטואן קואמברה, למרות שפ.ס.ז', היתה אלופת החורף. קרלו אנצ'לוטי שהגיע במקומו הפסיד בשלומיאליות את האליפות בסיום העונה למונפלייה הצנועה. אז, פאריס היתה עדיין בתהליכי גדילה והיתה זקוקה לשם גדול על הקווים כדי למשוך את כל הכוכבים אליה. ב-2021, פוצ'טינו לא מגיע מאותם הטעמים, הוא מקבל קבוצה מוכנה עם פוטנציאל להגשים את כל החלומות של הבעלים. וזה הבדל גדול.
