הכתובת הייתה על הקיר. מהרגע שברברה ברלוסקוני קיבלה לידיה חלק מהשליטה במילאן, היא לא הסתירה את המטרה העיקרית שלה – שינוי. בעיקר על הקווים. היא ידעה והבינה שהסגל של מסימיליאנו אלגרי הוא לא מספיק איכותי כדי להתמודד בצמרת, אבל זה לא עניין אותה. מבחינתה המאמן האיטלקי היה תמצית האדישות וחוסר הווינריות והיא רצתה אותו מחוץ לסן סירו. אדריאנו גליאני עוד ניסה לעכב זאת מעט, אבל בסופו של דבר סיכמו עם המאמן על עזיבתו בקיץ הקרוב.
ואז הגיע ה-4:3 לססואלו. ברלוסוקני אמנם נשארה מתוסכלת מאוד מההפסד, אך משאלתה התגשמה. אלגרי הלך הביתה, ויפה שעה אחת קודם. מעבר לכך, המנכ"לית רשמה עוד הישג אישי כששמה יד על המחליף האולטימטיבי – לדעתה - קלרנס סיידורף. כמו ליידי אמיתית, ברלוסקוני מאמינה ברומנטיקה ושואפת שהאייקון יחזיר לקבוצה את הרוח של גראנדה מילאן, זאת שהיה חלק חשוב ממנה. אבל יש בעיה אחת. יש סיכוי טוב שברברה תלמד בדרך כואבת שאת הריגושים הרומנטיים עדיף להשאיר בסרטים.
התגובות למינוי סיידורף עורבות בקרב האייקונים המילאנזים. כמובן שההתרגשות היא ניכרת ובמועדון רוצים לראות את הנבואה של טיאגו סילבה מ-2011 מתגשמת: "לסידורף יש פוטנציאל להיות המאמן הטוב בעולם בזכות הכריזמה והידע הטקטי שלו. הוא כבר מאמן על המגרש". מצד שני, יש כאלה שחושבים שההימור של ליידי בי הוא גדול מדי: "אני מקווה בשביל מילאן וסיידורף שהוא לא יהיה המאמן, הוא לא מוכן", אמר זבונימיר בובאן כשהמינוי עוד היה בגדר שמועה.
כבר מגיל צעיר – כשעוד היה שחקן - ההולנדי היה ידוע כאחד שמתערב בהחלטות הטקטיות ונתן טיפים לשחקנים. הוא המשיך עם זה גם במועדוני הפאר בהם שיחק, לפעמים למורת רוחם של מאמניו, מפביו קפאלו ועד לואיס ואן חאל. אז כן, האימון אמנם זורם בעורקיו, אבל צריך לזכור - עד לפני יומיים סיידורף עוד התכונן לפתיחת העונה של בוטאפוגו שתחל בעוד שלושה ימים. כשחקן. הוא יודע טקטיקות, הוא מבין שיטות משחק, אך האם הוא באמת יכול ליישם אותן?
כשברלוסקוני בחרה בהולנדי, היא חיפשה את פפ גוארדיולה הבא. רצתה שגם למילאן יהיה שחקן עבר שיהפוך למאמן בקבוצה בה הוא סמל ויצעיד אותה קדימה. אבל יש כאן קאץ' שיציב אתגר עצום להילה של סיידורף – הרוסונרי מודל 2013 הם ממש, אבל ממש, לא מודל 2007.
בעונה האחרונה החל פיילוט בליגה האיטלקית. קבוצות השקיעו כספים רבים כדי להפיל את יובנטוס מכס המלכות, אך בתוך פרק זמן קצר הגברת הזקנה הזיזה מדרכה את רומא והוכיחה שהיא עדיין רמה מעל כולן. אבל, ואולי זה נותן תקווה לעתיד צמוד יותר בארץ המגף, בעלי אינטר אריק ת'והיר כבר הצהיר: "האוהדים שלנו לא מצפים לסופרסטארים העונה, אבל בעונה הבאה יחל עידן חדש". השאלה, אם התקוות לקרב צמוד בארץ המגף, הן לא בשורות איוב לרוסונרי. אם בעבר שחקנים היו הולכים למילאן בעיניים עצומות ומוותרים על הנראזורי, פתאום הצד השני של הכביש נראה מפתה יותר.
הרכישות האחרונות של מילאן הן תמצית הבינוניות: הם נלחמו חודשים ארוכים על קייסוקה הונדה והצליחו להנחית אותו סוף-סוף בחינם בחלון ההעברות הנוכחי. שוב: בחינם. ברברה ברלוסקוני שואפת לראות את הקבוצה שלה למעלה, היא גם רוצה להפסיק לעבוד עם סוכני השחקנים שגליאני עבד איתם בקביעות כדי להשיג שחקנים מוכשרים אחרים, אבל המשפחה שלה היא הבעיה הכי גדולה של מילאן.אביה נקלע לצרות כלכליות, הפסיק להזרים כספים ובעיקר העלים והרחיק את הכוכבים.
אז כן, הונדה הגיע, גם קאקה חזר, אבל בדומה ליפני, גם על הברזילאי צריך להדביק חותמת של "בחינם". האם קאקה בגיל 31 ואחרי פציעות קשות הוא תחרות לכישרון עולה כמו פול פוגבה? האם הונדה שאת רוב הקריירה העביר בצסק"א הבינונית הוא התשובה להחתמה שאפתנית כמו גונסאלו היגוואין? אם סיידורף יהפוך אותם לכאלה, הוא הרבה מעבר לקוסם.
בדומה לגווארדיולה, עוד מודל לחיקוי הוא אנטוניו קונטה, שהגיע ליובה עצובה ומרוסקת והפך אותה לאלופה. אבל יש הבדלים גדולים בין המקרים: המאמן הקטאלוני השתפשף מצוין במחלקות הנוער ובברצלונה ב', מקבילו האיטלקי עשה את זה בקבוצות קטנות בארץ המגף. וסיידורף? רק לפני כמה ימים, הוא עוד היה שחקן כדורגל פעיל. מלבד הסמליות, ההבדל הנוסף והמשמעותי יותר הוא שפפ וקונטה הגיעו לקבוצות "שלמות": הראשון נחת בקבוצה עם רונאלדיניו, סמואל אטו וליאו מסי, השני קיבל כמענק חתימה את אנדראה פירלו. האם גברת ברלוסקוני יכולה לספק כלים כאלה למאמנה החדש? לא בטוח.
סיידורף עומד במצב כמעט בלתי אפשרי: הוא נכנס למיטה חולה שהשחקנים הראשיים בה הם מריו באלוטלי, אחד שהגדיר מחדש את המילה "מחלה" וקאקה, שכבר כמה עונות לא ממש סוחב קבוצה לבדו. ועדין, ההולנדי אוהב את מילאן ולכן לא היה יכול לסרב כשהציעו לו את התפקיד: "זה חלום שמתגשם ולא יכולתי להגיד 'לא' לסילביו ברלוסקוני", אמר כששוחררה ההצהרה הרשמית על מינויו. הוא ויתר על הרבה עבור הרוסונרי בעבר ועשה זאת גם עכשיו. בכל זאת, היה לו נוח בברזיל, זאת המולדת של אשתו והמשכורת הייתה בהחלט מכובדת.
סיידורף יאמן קבוצה שהעונה שלה בליגה המקומית היא סיוט וגם בליגת האלופות היא כנראה לא תזכה. ולמרות זאת, הציפיות בשמיים. אלגרי היה קורבן לשיטה החסכנית של הנשיא ברלוסקוני ואם סמל כמו ההולנדי יהיה הבא בתור, זה יהיה הרבה יותר כואב. מצד שני, הוא אולי התקווה האחרונה שבזכותה הנשיא ברלוסקוני ייזכר איפה החביא את הארנק שלו.
