בשנה שעברה יובנטוס זכתה בדאבל, האליפות והגביע האיטלקי, אבל איבדה את התואר החשוב לה מכל אחרי תבוסה 4:1 בגמר הצ'מפיונס מול ריאל מדריד בקרדיף, במה שהיה הפסד שני בגמר בתוך שלוש עונות. הרבה מאוד סיפורים על בסיס שמועות התפרסמו על מה שהתרחש בחדר ההלבשה במחצית הגמר ואחרי הגמר. על מעורבות השחקנים לאונרדו בונוצ'י ודני אלבס בחילופי דברים עם שחקנים אחרים ועם המאמן מקס אלגרי שגרמה לו ולהנהלה לקבל החלטה ולשחרר אותם מהמועדון במהירות רבה.
אם עזיבת אלבס היתה מובנת, הגיעה עזיבת בונוצ'י, הבלם המוביל של המועדון בשבע השנים האחרונות. "בונוצ'י הוא מנהיג העתיד של יובנטוס", אמר עליו אלגרי לפני חודשיים, למרות שאלגרי מסומן כמי שנתן את ההוראה למכור אותו, וההנהלה גיבתה אותו כמובן. "לא, זו לא הייתה החלטה חד-צדדית. זו החלטה שהתקבלה ע"י שני הצדדים. אני והמועדון", אמר בונוצ'י לפני כמה ימים בריאיון לגאזטה דלו ספורט, כשהוא סותר את דברי אלגרי ומנכ"ל המועדון בפה מארוטה שטענו שזו היתה החלטה של בונוצ'י.
אבל די ברור שאם ביובנטוס היו יודעים שהישארות של בונוצ'י תועיל להם עוד יותר ולא תפגע בהם במחיר של איבוד השליטה על הליגה וההצלחה האירופית, אין סיכוי שהיו נותנים לו לעזוב. גם אם יש סכסוך בינו לבין המאמן שהחל בהשעיה שלו ממשחק גומלין שמינית גמר הצ'מפיונס מול פורטו אחרי שהעביר ביקורת פומבית בזמן המשחק מול פאלרמו לאלגרי, בהנהלה היו דואגים להשארתו ולסיום הסכסוך בין השניים.
מרקאטו יובה עד כה הוא מרקאטו משונה. מצד אחד, המועדון שאל את הקיצוני של באיירן מינכן – דוגלאס קוסטה, כישרון ושחקן ברמה גבוהה ביותר ורכש את פדריקו ברנרדסקי, חלוץ פיורנטינה שסומן כדבר הגדול הבא באיטליה תמורת 40 מיליון יורו.
אבל בסביבת יובה, תהו כולם לגבי שלוש עמדות שצריכות להתחזק: עמדת המגן הימני עבורה הגיע מאטיה דה שיליו ממילאן, שאיכזב במילאן והגיע ליובה בגלל התעקשות אלגרי, שמכיר אותו מצוין מהתקופה שאימן אותו בסן סירו. "באיטליה יודעים, שאם אתה רוצה להקפיץ את הקריירה שלך והאיכות שלך, רק יובנטוס היא המקום", אמר ג'יג'י בופון, שוער וקפטן המועדון. והאוהדים? הם ממתינים לראות אותו ואז לשפוט.
לגבי הקישור, האוהדים ציפו לשם מפוצץ. "בעונה הבאה נרכוש קשר-על", אמר מארוטה במספר הזדמנויות בעונה שעברה. אך בסופו של דבר הגיע בלז מטווידי – קשרה בן ה-30 של פ.ס.ז'. הצרפתי אינו רע, והוא אף טוב מאוד, אבל לא מדובר בקשר העל שהיובנטינים ציפו לו. מבחינה טקטית, הרש יכול להיות הפתרון שכן יאפשר יותר חופש למירלם פיאניץ', שיתפנה כעת לניהול המשחק בלבד.
אבל נשאלת שאלה אחת: איזה בלם תרכוש הגברת הזקנה? זו התעלומה. המועדון ניסה לבטל את השאלת הבלם שלה מאטיה קלדרה באטלנטה שנרכש לפני חצי שנה תמורת 18 מיליון יורו. קלדרה הצעיר כישרון ורואים בו כבלם עתיד עבור הנבחרת. אבל בברגאמו לא רוצים לבטל את הסכם ההשאלה ולכן האופציה להגעתו כעת במקום קיץ 2018 לפי ההסכם, ירדה מהפרק.
שני המועמדים האחרים מגיעים מעיר הבירה: הבלם היווני קוסטס מנולאס מרומא והבלם ההולנדי סטפן דה פריי מלאציו. בשני המקרים המועדונים לא רוצים למכור. למרות שמנולאס היה על-סף מעבר לזניט סנט פטרסבורג הרוסית והגיע אף לרוסיה לבדיקות רפואיות, אך ברגע האחרון ביטל את המעבר כי התחרט. יש פרשנות הטוענת שמנולאס ביטל כי קיבל איתות מיובה שהיא תרכוש אותו. לגבי דה פריי, לאציו דורשת עבורו 20 מיליון יורו, למרות שהחוזה שלו יפוג בתום העונה.
ללא ספק, ליובנטוס יש את הסגל הכי איכותי שיש. סגל ששווה סקודטו לפחות. הרבה ניסיון והרבה איכות, והמרקאטו עוד לא נגמר. אבל, ליובה יש בעיה אחת: הלחץ. על המועדון יש לחץ גדול. תווית המפסידנית התורנית בגמרי הצ'מפיונס פשוט רודפת אותה. הלחץ לזכיה נוספת בסקודטו למרות עזיבת בונוצ'י, הוא לחץ שחודר עמוק לסגל.
הנהלת המועדון היא הנהלה איכותית, מקצועית וכזו ששומרת באופן נדיר על שקט תעשייתי מזהיר במועדון והקבוצה. זו הנהלה שיודעת לגבות את הקבוצה ברגעים קשים, אבל השנה תהיה לה בעיה שתצטרך להתמודד איתה: איך היא תפעל אם הקבוצה תחרוק ויופנו לעברה אצבע מאשימה בכך שהסכימה לשחרר את בונוצ'י, ובכך שלא רכשה קשר-על כפי שהבטיחה למרות שאת עונת 2016/17 היא סיימה לפי ההערכות עם רווח של 100 מיליון יורו?
אין ספק שהנהלת יובה היא מודל לחיקוי, אך העונה היא תהיה תחת מבחן. מבחן מיוחד שקשור בכך שהיא תהיה חייבת לעזור לשחקנים להתנתק מהסיוט של הלילה בקרדיף, ולהעניק שוב שקט תעשייתי לקבוצה כדי להמשיך ולהצליח אחרי קיץ סוער ביותר.
