בשנים האחרונות הכדורגל עבר שינוי. המשחק הרבה יותר אינטנסיבי, עוצמתי וקצבי. הסטטיסטיקות המתקדמות מהספורט האמריקאי הגיעו ליבשת הישנה עם הבשורה שהכל מדיד. לאיזה גובה השחקן קפץ, לאיזו מהירות הגיע, מהי איכות הבעיטות ומה טיב המסירות. הרף נקבע על ידי המספרים, ומי שלא שם, לא קיים. אלא שאת גדולת אחד מגיבורי המשחק במיליונים הנוכחי קשה לאמוד על הנייר. הוא לא הכי חזק, לא כזה גבוה וגם לא מהיר במיוחד. האמת, הוא בכלל לא אוהב לרוץ. ובכל זאת, אנדראה פירלו נחשב בעיני אוהדי הכדורגל לקונצנזוס. לגאון, כוכב, מאסטרו.
"האדריכל" מעולם לא עזב את איטליה. הוא לא שיחק בריאל וגם לא בברצלונה. ועדיין, הוא מוערץ ומוערך ברחבי הגלובוס. ודאי שלחיים מחוץ למגרש יש בכך חלק. האופי הרגוע, ה"קול", הזקן האופנתי והשיער השופע בהחלט לא הזיקו. אהבתו לפלייסטיישן הלהיבה את הגיימרים ותמונותיו מהיקב שבבעלותו - כשהוא לבוש היטב ובכוסו יין יוקרתי - שידרו אלגנטיות וסטייל. אלא שמעבר לאישיותו הייחודית ולסממנים החיצוניים, פירלו מזוהה עם תפקיד מסוים במגרש. כזה שפחות תלוי בסיבולת לב-ריאה או בשרירי הרגל.
באיטלקית, המונח רג'יסטה שמור לתפקיד במאי סרטים. אולם עבור אוהדי הכדורגל האיטלקיים, מדובר במנוע של קבוצתם. בשחקן הקישור שלוקח את הכדור עמוק בתוך רחבת קבוצתו ויודע למצוא את החלוץ עשרות מטרים ממנו. זה ששולט בשטף המשחק, שכל התקפה מתחילה קודם כל דרכו. זה שמקשר בין ההגנה להתקפה. הפליימייקר האחורי. דרישות התפקיד כוללות ראייה מרחבית, יכולת מסירה, זריזות מחשבתית ויצרתיות. אם בעבר אותם שחקנים, הפליימייקרים, שיחקו בעמדה קדמית וסיפקו מסירות מכריעות לחלוציהם - היום הם ממוקמים מאחורי קו המחצית, וחשיבותם בבניית ההתקפות מאחור מכרעת.
פירלו מזוהה עם תפקיד הרג'יסטה, בדיוק כפי שמקאללה הגדיר את עמדת הקשר האחורי. בגיל צעיר, מאמנו בברשיה זיהה כי כוחו במוחו ובכדי להעניק לכוכב הגדול רוברטו באג'יו את תפקיד הקשר הקידמי, הוא העביר אותו לאחור. גם הוא, ככל הנראה, לא האמין שפירלו יהפוך לשחקן שמהווה דוגמא לתפקידו. "ראיית המשחק שלו, מה שהוא יכול לעשות עם הכדור ומה שהוא מסוגל ליצור - הופכים אותו לסופרסטאר אמיתי", החמיא באג'יו כמה שנים לאחר מפגשם הראשון. "לאנדראה יש משהו שאתה לא רואה לעתים קרובות".
אחרי תקופה פחות מוצלחת באינטר והשאלה חזרה לברשיה ולרג'ינה, פירלו הגיע למילאן של אנצ'לוטי – ושיחק באותה העמדה. ולצד שותפו לקישור גאטוסו, שלקח אחריות על העניינים ההגנתיים, הוא פרח. הצמד העניק את האיזון האולטימטיבי בקישור לקבוצה האדירה של מילאן באותם השנים ולנבחרת האיטלקית – בדרך לזכייה אחת בגביע עולם, שתי אליפויות, ליגת האלופות (פעמיים) ועוד הגעה אחת זכורה לגמר.
באותם השנים הוא ניפק לקהל הרבה רגעי קסם בלתי נשכחים - מהשער מבעיטה מרהיבה מול פארמה במדים האדומים-שחורים עד הפנדל קר הרוח בגמר המונדיאל מול צרפת. אפילו כדור הרוחב האופייני, שהפך לבישול מרהיב בדרך לשער של באג'יו במדי ברשיה נחרט היטב בזיכרון הקהל.
אך המשחק שמאפיין בצורה הכי מדויקת את פירלו שוחק ביורו 2012, קיץ לאחר ששוחרר ממילאן ללא תמורה ולאחר עונה נהדרת במדי יובנטוס, איתה זכה באליפות ראשונה מזה שש שנים, ובשחקן העונה של הסרייה A. ולא, לא מדובר ברבע הגמר מול אנגליה, המשחק בו כבש בפאננקה, אלא בחצי הגמר מול גרמניה. קפטן הסקוודרה אזורה נגע הכי הרבה פעמים בכדור מקבוצתו (78), מסר הכי הרבה פעמים (66), היה המדויק במגרש (92.4 אחוזי דיוק במסירות) וניווט את הנבחרת בדרך לגמר הטורניר.
האיטלקים אמנם נוצחו על ידי הספרדים, אך כושרו הנהדר בא לידי ביטוי בעונות הבאות במדי הזברה של יובנטוס. ארבע אליפויות רצופות, גביע איטלקי אחד, הגעה אחת לגמר ליגת-האלופות ו-3 זכיות בשחקן המצטיין של הליגה האיטלקית בסך הכול. ובמקביל להצלחה בטורינו, הרוסונרי ממילאנו נראו כעדר ללא רועה. הם גילו בדרך הקשה שבלי פירלו, אין מסיבה. "שחקן ברמה שלו, שלא לדבר על כך שהוא היה חופשי.. זו החתמת המאה!", החמיא חברו לקבוצה, שוער יובנטוס ג'אנלואיג'י בופון – שבהזדמנות אחרת סיפר ש"כשאנדראה אמר לי שהוא מצטרף אלינו, הדבר הראשון שחשבתי היה: 'יש אלוהים'".
אז איך נוצר מצב שפירלו שוחרר בחינם? לפעמים, קל לנו לזלזל בכדורגלנים שמזכירים לנו את הכדורגל של פעם. האיטי יותר ועוצמתי פחות. קשה לנו לראות שחקן נע בעצלתיים ונמנע מעימותים. אך אלו ששופטים את פירלו בצורה הזו, מפספסים את הנקודה המרכזית. תשאלו את מנהלי הקבוצות המילאנזיות, מוראטי וגליאני, שוויתרו על שירותיו של המאסטרו. שניהם, בנפרד, העידו שבכך ביצעו את הטעות הגדולה בחייהם, כל אחד בזמנו.
הם לא השכילו להבין שפירלו, על המגרש ומחוצה לו - מזדקן יפה. שסוד קסמו נמצא בראשו. שהוא שחקן שחושב, ולכן הוא משחק. הוא לא ירוץ בהתקפה כאחוז טירוף או ימהר לתקל באגרסיביות, אך ידע לפתור כל סיטואציה במוח ולא בכוח. אז נכון, הוא סיים את הקריירה "רק" עם 73 שערים ו-120 בישולים במסגרות הקבוצתיות. אבל המספרים אינם הסיפור כאן. הנגיעה הרכה בכדור שתוביל למסירה החכמה, כן. הקישור בין חלקי המגרש, היכולת להיות המנוע של הקבוצה מבלי לפספס ברגעי הקלאץ'.
לא לחינם צ'אבי אמר שברגליו ישנו דבר שאין לאף אחד אחר, פיקה טען כי "אנדראה כדורגלן מעולם אחר" והעיתונאי המוכר מייקל קוקס חשב שהוא הכדורגלן החשוב ביותר בדורו. כישוריו כרג'יסטה הביאו להצלחה מיידית של קבוצותיו, והשפיעו בהמשך על האופן בו מועדונים בונים את קבוצותיהם ואת הדרך בה שחקנים התפתחו. בלעדיו, צ'אבי, קרוס או צ'אבי אלונסו היו משחקים אחרת.
בימים אלו, כמעט 3 שנים לאחר שפרש ממשחק פעיל, גוברות השמועות שפניו של האיטלקי - לו מלאו היום 41 שנים - מועדות לקריירת אימון. לכבוד יום הולדתו, נאחל לעצמנו עוד רגעי פירלו רבים - רגעי קסם, גאונות וקלאסה.