מה לא עבר העונה על צ'לסי ורפא בניטס, אבל בסופו של דבר הם יכולים סוף סוף לחייך אחרי שזכו הערב (רביעי) בליגה האירופית עם 1:2 דרמטי על בנפיקה. האמת, דרמטי זה אנדרסטייטמנט. שער של איבנוביץ' אי שם בדקה ה-93 סידר גביע אירופי שני ברציפות לבלוז אחרי שבעונה שעברה הם זכו בליגת האלופות.
אז כן, היא הודחה מליגת האלופות בשלב מוקדם, יצאה ממירוץ האליפות עוד בתחילת החורף, המאמן הוחלף, בניטס זכה ל-7 מדורי גיהנום מהאוהדים והכל הלך נגדה העונה. אבל לצ'לסי יש משהו שאין להרבה קבוצות - יש לה אופי שמשאיר אותה תמיד בטופ והופך אותה למועמדת תמידית לתארים. כן, גם כשהיא לא משחקת טוב (חייבים להודות שהיא לא הופיעה ב-45 הדקות הראשונות) כמו בגמר הנוכחי וגם כשהיא אנדרדוג מובהק כמו בגמר הצ'מפיונס בעונה שעברה.
ויש לה גם מאמן. בניטס זוכה לא פעם לביקורות אבל עם קבלות קשה להתווכח. מדובר בגביע האירופי השלישי שלו אחרי שזכה בגביע אופ"א עם ולנסיה, בצ'מפיונס עם ליברפול והפעם עם צ'לסי. בקיצור, מאסטר של טורנירי נוקאאוט.
וחוץ ממאמן ווינר ושחקנים עם אופי, לצ'לסי יש גם נציגות ישראלית. יוסי בניון שישב על הספסל בגמר באמסטרדם זוכה בתואר האירופי הראשון שלו ולמרות שלא רץ על הדשא, הוא היה שותף לחגיגה גדולה, צהל עם חבריו ברגע ההנפה ולבטח ייקח איתו את הלילה הזה לכל החיים. בכך הוא הופך לישראלי השלישי שזוכה בתואר אירופי אחרי אבי כהן (ליברפול) ואלי אוחנה (מכלן). יש כבוד. ואפרופו ישראלים (טוב, לא באמת) גם לשחקן שהעניק את הניצחון יש איזשהו קשר ישראלי. איבנוביץ' הובא לסטמפורד ברידג' על ידי אברהם גרנט. לא שכחנו.
אוי בנפיקה.. בנפיקה... מה שהמועדון הזה עבר. רק בסוף השבוע, הקבוצה הזו ספגה שער בתוספת הזמן מול פורטו. שער שככל הנראה הפסיד עבורה את האליפות ברגע האחרון, כשתיקו היה משאיר אותה במקום הראשון מחזור אחד לסיום. כמה כאב אפשר להכיל תוך פחות משבוע.. ועוד הערב היא היתה טובה יותר מיריבתה.
ואם זה לא מספיק, אז עכשיו אפשר בוודאות להגיד שישנה קללה שרובצת על המועדון בכל הקשור למסגרות בינלאומיות. הקבוצה זכתה בתואר אירופי אחרון ב-1962 ומאז הגיעה 7 פעמים לגמר ובכולם, היא כשלה והפסידה. פשוט לוזרים עם קבלות.
מהלך המשחק
כבר אחרי 2 דקות, קרדוסו נגח מעל המשקוף. הפורטוגלים נראו חדים יותר בדקות הראשונות, ניסו ליזום ותקפו גלים גלים. בדקה ה-11 אשלי קול מנע שער מסאלביו. דקה אחר כך, גאיטאן בעט מ-10 מטרים החוצה. בדקה ה-27, אוסקר קיבל כדור מראמירס ובעט מ-17 מטרים לידיים של ארתור.
דקה אחר כך, מהלך נפלא של האדומים הסתיים במסירה לגאיטאן אך האחרון במקום להפציץ את הרשת החליט למסור למרכז הרחבה וטעה בגדול. בדקה ה-33, היה זה שוב גאיטאן שקיבל כדור בקצה הרחבה וסובב ליד המשקוף. אחרי 38 דקות של משחק קיבלנו סוף סוף משהו מצ'לסי כשלמפארד השתחרר, הניף את הרגל מ-18 מטרים וסחט הדיפה מארתור.
מיד אחרי ההפסקה (48'), קארדוסו השתלט על כדור בסיבוב והשאיר אחורה לרודריגו, שנבלם ברגע האחרון לקרן. 3 דקות אחר כך, קארדוסו נגח פנימה אבל השופט שרק לנבדל. החלטה גבולית.
בדקה ה-59, צ'ך שלח זריקה ארוכה עם היד, מאטה בסיבוב מצא את טורס שהיטעה שחקן הגנה, עבר את השוער והבקיע. 0:1. שמונה דקות אחר כך, אספיליקואטה נגע ביד ובנפיקה קיבלה פנדל. קארדוסו ירה טיל למרכז וקבע 1:1.
פציעה של גאראי אילצה את בנפיקה לבצע את החילוף האחרון שלה. בדקה ה-88, למפארד התקדם וירה טיל אדיר לקורה. וואו, זה היה קרוב. בדקה ה-93, כדור קרן הוגבה למרכז הרחבה ואיבנוביץ' בתנועה מושלמת התרומם, נגח בקשת לחיבורים וקבע - 1:2 דרמטי - הגביע נוסע ללונדון.
הרכבים:
בנפיקה ליסבון: ארתור; לורנסו מלגארחו (אולה ג'ון/65), אסקיאל גאראי (ז'ארדל/78), לואיזאו, אנדרה אלמיידה; נמאניה מאטיץ', אנסו פרס, ניקו גאיטאן, אדוארדו סאלביו; רודריגו (רודריגו לימה/65), אוסקר קארדוסו.
צ'לסי: פטר צ'ך; ססאר אספיליקואטה, בראניסלב איבאנוביץ', גארי קייהיל, אשלי קול; דויד לואיז, ראמירס, פרנק למפארד, אוסקר, חואן מאטה; פרננדו טורס.
