קצת מבאס להיות פסימיים אחרי קמפיין אירופי שנכנס עמוק לפברואר, אבל אחרי ההופעה הרעה של מכבי ת"א הערב (חמישי), כנראה שאין ברירה: תאפסנו יפה את כל הקביעות כגון 'השד לא נורא כל כך', 'זה כולה באזל' ו'הפערים הצטמצו', כי למרות המסע הנהדר, הכדורגל הישראלי והאלופה שלו חזרו היום לגודלם הטבעי. אחרי ה-0:0 הביתי מול ההרכב המשני של באזל, הצהובים הציגו משחק גומלין רפה שהבהיר שוב - בפעם המי יודע כמה - הנציגה הכי חזקה שלנו לא שייכת לשלבים הללו: מכבי הובסה 3:0 בשווייץ והודחה מהליגה האירופית לפני השמינית, כשהיכולת החלשה וכמה החלטות תמוהות של המאמן הותירו טעם מר לקמפיין מתוק.
אז היו כאלה שחשבו שבאזל זו לא השמנת של אירופה ומכבי "צריכה" לנצח, או בגרסה המעודנת "יכולה" לנצח, אבל כל אותם אלו שגימדו את אלופת שווייץ וכבר הזמינו כרטיסים לאייאקס/זלצבורג צריכים להפנים: קבוצה שהגיע לחצי גמר המפעל אשתקד וניצחה העונה את צ'לסי באלופות פעמיים היא קצת, רק קצת, טובה יותר מהנציגה הכי טובה של ישראל.
נכון שלפעמים הקלישאה הכי שחוקה היא גם הכי נכונה? אז 'השפיץ של הנעל', מכירים? ספרו זאת למהראן ראדי, שבדקה ה-57 החמיץ שער בטוח - כזה שהיה עושה 1:1 ומספיק להעפלה - וכעבור דקותיים ראה איך ההגנה שלו מתבטלת וסופגת את הנוק-אאוט. ההחמצה של ראדי היא לא המחלה, אלא רק הסימפטום. חשבנו שבעלים, מנהל מקצועי ומאמן זרים יהפכו אותנו לחלק לגיטימי מהיבשת, אבל כלום לא יעזור - מכבי מייצגת את ליגת העל הדלה ועלתה עם 8 ישראלים בהרכב, כך שאפילו שסברנו אחרת - מתוקף כך באזל גדולה עליה. בהכרח.
פאולו סוזה בחר במערך של 3 בלמים עוד לפני שנאלץ לאלתר דקות לפני השריקה, . הפורטוגלי הקפיץ את עמרי אלטמן בבחירה שהותירה אותו עם חלוץ בודד, וגם הבחירה הזו החזיקה מעמד עד הדקה ה-43, כשאלטמן הוחלף עקב חוסר שביעות רצון במיטרוביץ' העוד יותר הגנתי. התכנית לשמור על שער נקי הודות למערך המעובה החזיקה מעמד רק 18 דקות, עד שחואן פאבלו שגה ושטוקר העניש, ומכאן החל הפיאסקו.
בנקודה זו מכבי עדיין היתה רחוקה רק שער אחד מהעפלה, אלא שבאופן מתסכל לא היו לה כלים לכבוש, כי על הדשא היו לסוזה רק 2 שחקנים התקפיים (פריצה וזהבי) והאלופה המשיכה לא להעז ולשחק רע, על סף ההתבטלות. בהמשך הגיעה ההזדמנות של ראדי, שהיתה הראשונה והאחרונה ולא הועילה. כאן ההגנה כבר עבר למוד מביך, שאיפשר לשטרלר להבקיע עוד פעמיים (60, 71) ולהשלים נוק-אאוט שני של באזל לצהובים, אחרי הסנוקרת במוקדמות האלופות.
למרות הכל, אפשר לראות בערב הזה את הסוף של ההתחלה. מכבי שואפת להיות שם קבוע בשלבים האלה של המפעלים האירופיים ובתור מועדון שנעדר מהבמה הזו תקופה, הצורה בה היא חזרה אליה מעוררת גאווה יחסית. מכאן אפשר לצמוח, כי בעונה הבאה הצהובים יהנו מדירוג עדיף ומניסיון במעמדים הללו, כך שיש למה לצפות. את העונה הזו, לעומת זאת, סוזה יבלה בהתרכזות בליגה, שם עדיין הוא טעון הוכחה ויהיה מוכרח לשחזר את ההישג של אוסקר.
מהלך המשחק
אחרי פתיחה מהוססת וטקטית מאוד, הניסיון הראשון הגיע רק בדקה ה-16, אך הבעיטה של דייה מחוץ לרחבה חלפה מעל המשקוף. בדקה ה-18 נרשם סדק קריטי בהגנה שעלה ביוקר: ספארי הגביה משמאל, טיבי לא שמר את שטוקר צמוד מספיק והחלוץ נגח כדור שחואן פאבלו היה צריך לעצור, אבל נכנע לו - 0:1 לבאזל.
הרכבים
באזל: יאן זומר; פיליפ דגן, ארלינד אייטי, מארק סוצ'י, בראנג ספארי; גסטון סאורו מוחמד אל-נני, סריי דיה, ולנטין שטוקר (טאולאנט שאקה/72), פביאן פריי (מתיאס דלגאדו/80); מרקו שטרלר (ג'ובאני סיו/77).
מכבי ת"א: חואן פאבלו קולינאס; שרן ייני, איתן טיבי, עמרי בן הרוש, יואב זיו, רמי מרבאל (טל בן חיים/64); גל אלברמן, מהראן ראדי (דור מיכה/62), ערן זהבי, עמרי אלטמן (ניקולה מיטרוביץ'/43); ראדה פריצה.
שופט: איוואן בבק (קרואטיה)
