הקאמבק של הפועל ב"ש במשחק אמש (חמישי) מול אפואל ניקוסיה השאיר לה סיכוי לעלות לשלב הבא לקראת הגומלין שלה בקפריסין בעוד פחות משבוע. היא קודם כל צריכה להביא את האיכויות שלה מהאופן בו היא שיחקה אתמול במחצית השנייה, וליישם אותן ביותר שלבים בהתמודדות הבאה.
זה לא יהיה פשוט. הרקורד הזכור של ב"ש במשחקי חוץ במוקדמות, כמו של הרבה ישראליות אחרות באירופה, הוא רקורד בעייתי. יש לכך דוגמאות בלי סוף. העונה הנוכחית מדגימה מספיק, כמו במשחק נגד זאגרב. בשביל לא לשחזר את הרקורד הזה, הקבוצה צריכה להיות הרבה יותר טובה ודומה לב"ש של המחצית השנייה בחלק ההתקפי שלה.
בעבר, כשב"ש הייתה במיטבה היא הייתה אינטנסיבית, חדה, אגרסיבית, נעה ללא כדור, יצרה משחק מעבר מהיר, ושחקניה הזיזו את הכדור מצד אחד לשני או מהמרכז הצידה מאד מהר, בדיוק כפי שהם עשו בשער השני אתמול. אם ב"ש תדע להיות כפי שהייתה בחלקים הטובים בחצי השני ברוב המשחק הבא, אז הסיכוי שלה לנצח קיים.
צריך לקחת בחשבון שדפוס המשחק ישתנה, כי הקפריסאים כנראה יכווצו יותר לאחור וייצאו להתקפות מעבר כמו במחצית השנייה של המשחק האחרון, כדי לנסות לעקוץ. ברגע ששחקני ב"ש ייצאו, הם יהיו חשופים. הקפריסאים ינסו לתת לב"ש ליזום כדי שתהיה חשופה, וכך היא יכולה להיענש. היום במחצית השנייה הקבוצה התנהלה בהפקרות והייתה חשופה ב-3 התקפות מתפרצות מהירות, שבמזל, הסתיימו בלי כלום. על זה בב"ש חייבים לתת את הדעת.
באופן כללי, כל קבוצה שתבוא עם יתרון של מהירות בחלק ההתקפי, תיצור בעיה לב"ש בעקבות האיטיות של חלק משחקני ההגנה. השחקנים לא בכושר בצד הזה של המגרש, וזה היה מאד בולט בחצי הראשון מול אפואל. מוסא אל-תמרי עשה הרבה מאד צרות באגף ימין, ואם לוקחים את ההגנה של ב"ש, ואת משחק ההגנה בפרט, הצד הימני של בן ביטון ולואי טאהא נמצא בכושר טוב יותר לעומת שיר צדק ואורן ביטון. גם עמדת השוער עדיין לא רגועה, אחרי שעברה טלטלה משמעותית ללא צורך. כל הסיפור היה מיותר.
נקודה נוספת שטעונה שיפור זה הקישור האחורי, בדגש על ג'ון אוגו. לדעתי צריך לעשות ריענון בעמדה הזאת, ואולי אף לחשוב על לוותר עליו. גם דן איינבינדר צריך להיראות הרבה יותר טוב. במקביל, איש המפתח אתמול, ואולי גם במשחק הבא, הוא טוני וואקמה. החלוץ התחיל לשחק היטב מהדקה ה-40. הוא היה מעורב עם בישול ושער. הוא נראה היה מאד מחויב, לקח על עצמו את הקבוצה. כולנו מכירים את האיכויות שלו. ברגע שהכדור אצלו בשליש השלישי, הוא יודע לייצר מצבים והופך להיות האיש החשוב ביותר בב"ש.
וואקמה של המחצית השנייה נותן תקווה שב"ש יכולה לחזור לעניינים. שאלת השאלות היא האם הוא ימשיך בקבוצה? ב"ש צריכה לקוות שתוכל לשמור עליו. זה קשור אצלו בעיקר לפן המנטאלי ולעניין הכלכלי. אם ב"ש תדע לטפל בו בהיבטים האלה, היא יכולה להרוויח אותו. אתה לא יכול להחזיק מישהו בכוח כשהוא לא מרוצה, כי זה לא בריא לשחקן ולא למערכת.
חייבים להבין שכשוואקמה רואה שמביאים פלופ כמו קוואנקה, והוא מרוויח חצי ממנו, אז הוא מאוכזב בצדק. מגיע לו יותר. המחשבה של ראשי המועדון צריכה להיות כמה קשה זה להביא שחקנים קדמיים איכותיים כמוהו. לגבי אוגו, אני חושב שהוא מעבר לשיאו וב"ש צריכה לוותר עליו, הוא רחוק מלהיות אותו שחקן שהיה בשנים הטובות של הקבוצה. מקצועית אוגו צריך ללכת ולהמשיך הלאה, ב"ש צריכה למצוא מישהו אחר. אני מבין שיהיה קשה לוותר עליהם, כי קשה למצוא שחקנים משמעותיים כמוהם, וזו תהיה הדילמה המרכזית.
מעבר לכך, יותר מדי שחקנים מובילים לא בכושר בשורות האלופה, וזה משפיע על הסיכוי של הקבוצה. ויחד עם כל זה, ב"ש הייתה במחצית שנייה עם חילופים טובים, ובמיוחד חן עזרא שהיה אפקטיבי, השפיע והיה מעורב בשער השני. היא הייתה יותר חדה, אבל חבל שלא הצליחה לנצל את היתרון המספרי שלה במשך 17 דקות. אבל היא הייתה קרובה, השער היה באוויר. האם זה יספיק לשלב הבא? הקפריסאים פייבוריטים, עם שערי החוץ שמהווים יתרון עבורם. זה יהיה מבחן גדול עבור ב"ש, אבל כפי שהיא נראית העונה, זה לא יפתיע אותי אם הם יודחו.
נעבור להפועל חיפה. מה שקרה אתמול זה לא היה כוחות. יש פה שלוש רמות של הבדל, בכל הפרמטרים. הדבר הכי מרגש היה הקהל. בסיום הם מחאו כפיים והעריכו את המאמץ. מה שעמד בעוכרי חיפה זה שהם הובילו מוקדם והלכו לאחור. בסך הכל זה לא מפתיע. היא איבדה נכסים מאד משמעותיים: את ממן, תורג'מן, בן בסט, שיימן וברסקי, כולם היו משמעותיים. אבל הם עדיין נראים כמו קבוצה.
בכל מקרה, כל עוד ניר קלינגר שם, מבחינת האופי והנחישות הם יכולים להיות קבוצה עיקשת, וכזאת שלא תבוא ותתבטל בפני קבוצות אחרות. לא יודע אם זה אומר שהיא תהיה פקטור כמו בעונה שעברה, אבל היא בהחלט יכולה לעשות עונה טובה. המסע באירופה זה תהליך של למידה. היעד שלהם זה הפלייאוף העליון. זה לא פשוט, אבל זו הציפייה. בעיני זו תהיה הצלחה גדולה אם זה אכן יקרה.