ארבעה חודשים קצרים בתור מאמן מכבי תל אביב, לא הספיקו לפיטר בוס בכדי להצדיק את מינויו לתפקיד. המאמן, שידוע כאחד שמאמין בסגנון כדורגל התקפי ואסתטי, סטייל פפ, התקשה להשתית בארץ הקודש את פילוסופית המשחק שהוא כל כך דוגל בה. ללא הכנה לעונה ומחנה אימונים ארוך, זאת כנראה הייתה משימה בלתי אפשרית.
בסוף העונה הפועל באר שבע המשכנעת קטפה את תואר האליפות ובצדק. אכן, מכבי ת"א של בוס שיחקה כדורגל התקפי ומהנה לפרקים. אך האם זה הספיק בכדי להמתיק את האכזבה מכשלון זכייה באליפות רביעית ברציפות? התשובה היא חד משמעית: אפילו לא קרוב. אחרי הפסד נוסף בגמר הגביע נפרד בוס מהצהובים ללא תארים ותחושת החמצה. אייאקס, מועדון הפאר ההולנדי שחיפש מחליף למאמן פרנק דה בור, קיבל את בוס בידיים פתוחות בתור מחליפו של בלם העבר האגדי.
שנה ושבוע עברו מאז, והכל אותו הדבר. בעצם, כמעט אותו דבר. בוס אולי החליף את המטרופולין התוסס במזרח התיכון בעיר הבירה ההולנדית, אך מאבקיו נותרו על כנם. תחילת עונה מאכזבת שכללה שני ניצחונות בלבד בשבעת המשחקים הראשונים והדחה מליגת האלופות בבושת פנים אחרי שהובך על ידי רוסטוב הבינונית.
היום, גם בוס יודע, שמחזור הליגה האחרון ביום ראשון הקרוב כנראה יקרה מה שכולם כבר יודעים; פיינורד רוטרדם, יריבתה המושבעת של אייאקס, היא המועמדת הבכירה לזכייה באליפות, ראשונה מאז 1999. המשמעות למועדון מבירת הולנד היא ברורה: שנה נוספת ללא אליפות (האחרונה הייתה ב-2014) וזאת למרות מסע רכש בקיץ בשווי של 35.5 מיליון יורו. לשם השוואה, זה פי עשרה מפיינורד שמצדה ביצעה רכש בשווי של 3.5 מליון יורו בלבד (כלל הסכום ששולם בעבור מלך שערי הליגה הנוכחי ניקולאי יורגנסן).
ישנם קווי דימיון רבים בין עונתו הראשונה של בוס באייקס לזאתי במכבי. שתי הקבוצות אותן אימן היו המועמדות הבכירות לתואר האליפות, שתיהן הפסידו (או צפויות להפסיד) את התואר ליריבות בעלות תקציב נמוך בהרבה ואחרי שנים רבות ללא זכיה באליפות (באר שבע 40 שנות יובש ופיינורד 18 בהתאם). בנוסף בשתי העונות סיימו קבוצותיו של בוס ללא זכייה בגביע. המאמן שלעולם לא זכה בתואר משמעותי בקריירת האימון, ניצב כעת בסיומה של עונה נוספת ללא תואר נכסף.
אומנם בוס אימן בהצלחה קבוצות קטנות למדי כמו הירקלס ו-וויטסה, בהן הוא זכה לשבחים על סגנון משחק התקפי שכלל פעמים רבות מערך אמיץ של 3-4-3. קבוצות שבהן זכייה בתואר כלשהו נחשבת לנס ולא לעמידה ביעד. למרות זאת, כשלון נוסף במועדון בכיר, עלול לסמן את סוף הקרדיט לו בוס זוכה ברמות הגבוהות.
עם זאת, בעוד הכל נראה אותו דבר, דבר אחד שונה בהחלט. אייאקס הגיעה השנה לחצי גמר טורניר אירופאי בפעם הראשונה מאז 1997. לאחר שהפתיעה בעלייה (ללא אף הפסד) מראשות הבית שכלל את סלטה ויגו, סטנדראד ליאז’ ופנאתנייקוס, המשיכה אייאקס במסעה והדיחה את לגיה ורשה, קופנהאגן ושאלקה.
במיוחד בלט המשחק הראשון ברבע הגמר נגד הגרמנים, בו הילדונים של אייאקס היממו את האצטדיון וכבשו לבבות רבים בכל רחבי עולם הכדורגל. העיתונות ההולנדית התפעלה, אבל במקביל עיתונאים רבים טענו כי קשה יהיה לשחזר את ההישג מול ליון החזקה שמשלבת כשרון רב, כוח, ומהירות עם שחקנים כמו פקיר, לאקזט וטוליסו. טענו וטעו.
Passmaps & xGplot for Ajax against Schalke. #passmap #xGplot #autotweet pic.twitter.com/aEx6Wskbin
— 11tegen11 (@11tegen11) April 13, 2017
אייאקס פירקה את ליון 1:4 במשחק שהיה יכול להגמר בהרבה יותר. ההולנדים הציגו משחק כמעט מושלם, ללא ספק אחת מתצוגות השיא בשנים האחרונות, תוך כדי שימוש בכל הכלים הטקטיים בהם דוגל פפ גווארדיולה – מודל החיקוי שבוס מהלל לעיתים קרובות. אלו כוללים לחץ מלא וגבוה על כל המגרש באמצעות הכנפיים (ולאו דווקא דרך האמצע), מסירות עומק, בניית התקפות דרך הקשרים באמצע (ולא דרך שני המגנים כמו בתקופתו של דה בור) ויצירת מצבי אחד על אחד לשחקני הכנף.
בוס זכה בנקודות זכות רבות על שינוי סגנון המשחק שנשען על יצירתיות ואומץ לעומת קודמו בתפקיד, שנתפס על ידי רבים כטקטיקן משעמם. השוואת העונה הנוכחית עם העונה שעברה אכן מעידה על שיפור בחלק ההתקפי שמוביל בוס, שיפור שניכר באחוזי החזקת כדור גבוהים יותר, מספר רב יותר של מסירות מדויקות ועלייה של שישה דריבלים בממוצע למשחק. אולם הנתון המרשים ביותר שממחיש את סגנון המשחק האטרקטיבי הוא יצירת המצבים, 20% יותר מבעונה שעברה.
Peter Bosz has improved Ajax in every attacking aspect. Possession, successful dribbles, and chances created. (via @Squawka, @WhoScored) pic.twitter.com/YZ0wAgWQFY
— Aviv Shoshan (@Blaugranism) May 11, 2017
בנוסף, נראה כי קיימת הסכמה בקרב אוהדי הקבוצה שכן ללא קשר לזכייה בתארים העונה, ישנה שביעות רצון רבה מהצורה בה אייאקס שיחקה לאורך רוב שלבי הקמפיין. בנוסף, דעת הקהל בנוגע לבוס בהולנד ממשיכה להשתנות. למרות ביקורות רבות שספג בתחילת העונה, מחמאות רבות מגיעות כעת בעיקר על התעקשותו של בוס לשחק התקפי.
ההרכב הפותח מול שאלקה, כלל עשרה (!) שינויים בהרכב לעומת ההרכב במשחק הראשון של העונה מוך ספרטה. שחקנים שלא הסתגלו לשיטה כמו דייקס (נוריץ), באזור (וולפסבורג), גודלי ( טיינג’ין הסינית) ואלגאזי (ליל) נמכרו בינואר.
Left, Ajax in first league game of the season vs Sparta. Right, the 'Gala XI' vs PSV 2 weeks ago. Only Klaassen & Veltman (RB) are still in. pic.twitter.com/8qwpBNAVDu
— Aviv Shoshan (@Blaugranism) May 9, 2017
כשנשאל בוס על ידי אחד העיתונאים האם הוא אי פעם ישקול לשנות את פילוסופיית המשחק שבה הוא דוגל, השיב המאמן בשלילה מוחלטת: "שחקנים רבים בקבוצות חלשות רגילים לשים את עצמם בראש ובראשונה מעל הקבוצה. כשהם סופגים ארבעה שערים בגלל קו הגנה גבוה, הם מאשימים את השיטה. גם במכבי וגם בוויטסה אמרתי לשחקנים – או שתסתגלו לסגנון המשחק , או שאתם בחוץ" .
יישום הפילוסופיה באייאקס הלך בצורה יותר חלקה. "שחקנים באייאקס רגילים לדחוף קדימה, לשחק עם ליברו, מגן שיוצא קדימה לכיוון הקישור ויצירת מצבי אחד על אחד", הוא סיפר, "הם לומדים את זה באקדמיה מגיל צעיר". את התגלמות ערכי האקדמיה הידועה אפשר למצוא אצל שחקנים רבים ובייחוד אצל שני כשרונות העל בני ה-17: הבלם מטייס דה ליחט (הקפטן הצעיר אי פעם בקבוצה מקצוענית בהולנד), והחלוץ הפעלתן, ג’סטין קלייברט (הבן של פטריק קלייברט).
האוהדים חולמים על גמר הליגה האירופאית, ומרחיקי הלכת אפילו מפנטזים על גביע. משחק הגומלין הערב מול ליון יהיה החשוב ביותר מאז גמר ליגת האלופות ב-1996 (הפסד ליובנטוס בפנדלים). הפסד זה גם היה הגמר האירופאי האחרון בו השתתף המועדון. עבור מועדון שזכה בארבעה תארים אירופיים, עבור מועדון שרגיל להריח תהילה אירופאית, עבור מועדון בעל יוקרה, גמר אחד ב-20 השנים האחרונות פשוט לא מספיק.
בשביל הדור החדש, ימי התהילה של שנות ה-90 נמצאים בספרי ההיסטוריה מלאי האבק. ההזדמנות לכתוב את אייאקס בספרים החדשים לדורות הבאים נמצאת כאן ועכשיו. Partido a Partido, משחק אחרי משחק, בדיוק כמו המוטו של צ’ולו סימאונה. המטרה: לשרוד בליון. ואחר כך, אולי, גביע אירופאי לא יהיה רק חלום.
