מעטים הם השחקנים הזרים שהגיעו לכדורגל הישראלי והפכו, לפחות בתחושה, לשחקני בית. פדרו גלבאן כזה בבני יהודה, גוסטבו בוקולי במכבי חיפה, מוראד מגמאדוב במכבי פתח תקווה ושורה אובארוב במכבי תל אביב.
שחקנים, שגם אם עברו בקבוצות אחרות בכדורגל שלנו, עדיין נשייך אותם למועדון אחד ספציפי ונזכור אותם בעיקר במדים של קבוצה אחת. כזה הוא וויליאם סוארס בשביל הפועל באר שבע. הוא השחקן הזר ששיחק הכי הרבה שנים במדים של האלופה (6.5 שנים), רשם את הכי הרבה הופעות (327) ובשביל כל עובדי המועדון והאוהדים, 'ווילי' הוא לא פחות משחקן בית.
יש הרבה מאוד דברים קוסמים בחיבור הזה בין הבלם הברזילאי והקבוצה מבירת הנגב. את ההופעה שלו בליגת העל, כשחקן הפועל רמת גן, הוא ערך נגד הפועל באר שבע. אבל לא רק זה.
הימים הם ימי "החיפוש", כותרת שאנחנו בחרנו לאותם ימים בהם שמות גדולים לא רצו להגיע להפועל באר שבע, ימים בהם שמות פחות מוכרים ניצלו את הסיטואציה הלא פשוטה מבחינתה של אלונה ברקת ודרשו משכורות גבוהות ביחס לשוויהם בשוק. באותם ימים, ינואר 2010 לייתר דיוק, ברקת פתחה את פנקס הצ'קים, רשמה את הסכום של 500,000 דולר בעבור בלמה של הפועל רמת גן.
"עוד פעם עקצו אותך" ו-"תפסיקי להיות פראיירית" היו שני המשפטים העיקריים ששמעה ברקת על העסקה הזאת. ולמרות שבהתחלה סווארס נראה כמו עוד שחקן בינוני שלא באמת יכול לקחת את הפועל באר שבע למקומות אליהם כיוונה הבעלים, הסבלנות השתלמה. בשנים שלאחר מכן 'ווילי' (זה הכינוי שלו בבאר שבע) הפך למעוז ההגנה של אלישע לוי וגם אצל ברק בכר (עד שנפצע). לא מעט בלמים הגיעו במטרה לתפוס את מקומו, אבל הברזילאי העקשן לא ויתר.
"הוא לא הכי מהיר ואולי גם לא הכי פיזי, אבל הוא כל כך חכם. ההבנה שלו את המשחק היא ברמות הכי גבוהות שיש ואת המחויבות שלו והמקצוענות שלו אי אפשר ללמד", פרגן חבר לקבוצה. למעשה, סווארס הוא השריד האחרון בסגל של הקבוצה של אלונה ברקת מהימים בהם עוד הייתה קבוצה קטנה, כזאת שרק מנסה לשרוד בליגת העל ובקושי מצליחה. הוא טעם את האכזבות והכישלונות ולכן יודע להעריך, אולי טוב יותר מכולם, את הימים היפים שעוברים על המועדון.
דווקא עונת האליפות הייתה מעט בעייתית מבחינתו של סוארס. הפציעה באזור הצלעות בינואר של השנה שעברה והכניסה המצוינת של לוואי טאהא להרכב במקומו, פגעה משמעותית במעמד של הברזילאי שהרגיש קצת פחות אהוב, רצוי ונחוץ. עוד לפני שהסתיימה העונה ווילי החליט ש-די, הוא רוצה לעזוב.
"גם ככה לאורך כל השנים הוא היה כאן לבד. אשתו לא רצתה להגיע ארצה כי פחדה מהמצב הביטחוני וכשהוא הבין שהמעמד המקצועי שלו נפגע, כבר לא היה לו למה להישאר", העיד חבר של השחקן. ועדיין, לסוארס נשארה מטרה אחת לפני שהוא עוזב - לסגור מעגל עם זכייה בתואר האליפות. "מבחינתו זאת הייתה הגשמת חלום. להגיע לישראל לפני כמעט עשור, לליגה השנייה, ולסיים כאלוף", סיפרו בבאר שבע.
כמובן שהחלום של וויליאם התגשם, אבל הדמעות של האושר הגדול היו מהולות גם בדמעות של עצב. כי שש שנים וחצי אחרי שהגיע לבאר שבע ואחרי שכל כך התחבר לעיר ולקבוצה הגיע מבחינתו הזמן לעזוב, להגיד תודה ולהיפרד. יחד עם זאת, סוארס, כמו שכבר אמרנו, הוא סוג של שחקן בית וכשהחיפושים אחרי בלם שיחליף אותו התעכבו מעט וכשמוקדמות ליגת האלופות התחילו כבר בתחילת חודש יולי, הנהלת המועדון והצוות המקצועי נפגשו איתו וביקשו ממנו את מה שהם חשבו, באותם ימים, שתהיה המשימה האחרונה - תישאר איתנו עד שנמצא מחליף.
"ווילי זה הפועל באר שבע והפועל באר שבע זה ווילי", על הציטוט הזה חתום לא אחר מאשר מאמן נבחרת ישראל, אלישע לוי, שאימן את סוארס במשך 3 שנים בבירת הנגב ותחת הדרכתו של המאמן הלאומי הפך סווארס לאחד הבלמים הבולטים בליגת העל. מדובר בבלם טוב מאוד, שחקן מאוד מגוון, אבל מעל הכל יש לו אופי מאוד מיוחד. הוא ווינר גדול, לוחם אמיתי".
למרות הקושי והחשש מפציעה או שיפסיד את ההצעות שלו בבלגיה, ווילי הסכים. "לא בטוח ששחקנים שנולדו בעיר באר שבע היו מסכימים למה שוויליאם הסכים". וכך, שותף סוארס בשני המשחקים מול שריף טירספול ובמפגש הראשון מול אולימפיאקוס במוקדמות ליגת האלופות. אגב, עבור לא מעט אנשים בבאר שבע אותו משחק חוץ מול היוונים יזכר תמיד כמשחק הגדול ביותר של הבלם במדי הקבוצה וגם בגלל התמונות בסיומו, אותן תמונות של סוארס מונף על ידי חבריו לקבוצה, וזוכה לכבוד שמעטים קיבלו.
"אחרי אותו משחק פשוט לא האמנו שהוא עוזב. היה מאוד קשה להיפרד ממנו", נזכרים בבאר שבע. למעשה, וויליאם סוארס התחיל את העונה כשחקן הפועל באר שבע, יש לו חלק לא קטן בהגעה של הקבוצה לשלב הבתים של הליגה האירופית והערב (חמישי) הוא ירשום את הופעת הבכורה שלו העונה בליגה האירופית, מול בשיקטאש החזקה. המון מעגלים מעורבים בחיבור הזה שבין סוארס והפועל באר שבע ובמפגש בטרנר ייסגר אחד נוסף.
"אין ספק שבסיטואציה הנוכחית (פציעתו של מיגל ויטור) זה היה צעד טוב מאוד להחזיר אותו ואני בטוח שהוא יעזור מאוד להפועל באר שבע. הוא מכיר את המקום והם מכירים אותו", אלישע לוי ניתח, "זה שחקן שמביא איתו אקסטרה, יכולת ומנהיגות. ווילי הוא לא פחות משחקן בית בשביל הפועל באר שבע. אין לי ספק ששני הצדדים ירוויחו מהמהלך הזה".
"זה נראה כמו סיפור שנכתב מראש, גורל אם תרצה. הפציעה של מיגל ויטור ואי ההצלחה של ווילי בבלגיה זה צירוף מקרים? לדעתי לא. יש דברים שפשוט צריכים לקרות וסוארס פשוט צריך לשחק בהפועל באר שבע", סיכם אחד מחבריו הטובים של הברזילאי בחדר ההלבשה. מבחינת האלופה המהלך הזה היה הכי טבעי שיכול להיות. אין בלם שמכיר את השחקנים, את ברק בכר ושיטת המשחק שלו יותר מסוארס ומן הסתם לא תהיה כאן תקופה של התאקלמות. כי אחרי הכל מדובר בשחקן בית.
