"למה לא הכללת את סמואל אומטיטי בסגל אחרי ההופעות הנהדרות שלו עם ליון?", הפנה כתב "יורוספורט" את השאלה לעברו של דידייה דשאן במסיבת העיתונאים שהתקיימה לקראת צמד המשחקים מול גרמניה ואנגליה בחודש נובמבר אשתקד. המאמן שהחל לגחך לנוכח הסוגיה שהועלתה על הפרק הגיב בזלזול: "אז מסתבר כנראה שלא ראית את המשחקים האחרונים שלו בליגת האלופות, נכון?". דממה השתררה במתחם העיתונאים בקלרפונטן. גם הבלם הצעיר של ליון לא ציפה לקבל תגובה שכזאת.
8 חודשים בלבד עברו מאז אותה מסיבת עיתונאים, ואותו אומטיטי שלא הרשים אז בזמנו את המאמן הלאומי, עשוי לרשום הערב מול איסלנד את הופעת הבכורה שלו ביורו, בעקבות הרחקתו של עדיל ראמי. דקות ראשונות בטורניר הן בהחלט סיכון מסוים עבור מאמן הנבחרת, הסיכון הערב יהיה גדול פי כמה וכמה: מדובר בדקות הראשונות בקריירה של אומטיטי בנבחרת הלאומית.
בדומה לראמי, גם סמואל אומטיטי היה אמור לראות את היורו הקרוב מכורסת ביתו. הבלם שנולד ביאונדה, בירת קמרון, והיגר עם משפחתו כאשר היה בן שנתיים, זכה מן ההפקר הודות לפציעה של בלם ברצלונה, ז'רמי מתיה, אותה ברצלונה שהודיעה ביום חמישי האחרון על רכישתו תמורת 25 מיליון יורו. העובדה שלבלם בן ה-22 יש 0 הופעות בנבחרת הלאומית, לא הרתיעה את מועדון הפאר הספרדי, והפכה אותו לשחקן ההגנה השני היקר בהיסטוריה של המועדון (אחרי דני אלבס), בתקווה שסוף כל סוף הקטאלונים יצליחו לשים את ידם על אחד מבלמי העתיד של הכדורגל האירופי, לאחר שכשלו במשימה במשך קיצים רבים.
המסלול של אומטיטי היה מעט שונה מאשר חבריו לנבחרת אשר משתייכים לדור 93'. אותו דור שלפני 3 שנים זכה בגביע העולם עד גיל 20 סומן בכל רחבי היבשת כאחד הדורות המוכשרים ביותר שצמחו בעשורים האחרונים. כבר בגיל צעיר מאוד, מועדוני הפאר באירופה שמו את ידיהם על כוכבי העתיד: רפאל וראן נרכש ע"י ריאל מדריד בגיל 18, פול פוגבה בגיל 19 עשה את הדרך ליובנטוס לאחר קדנציה במנצ'סטר יונייטד ופ.ס.ז' שמה את ידה בגיל 20 על מגן העתיד של הנבחרת, לוקה דין. אומטיטי, שהיה חלק מרכזי בזכייה הצרפתית במונדיאליטו, נשאר מעט מאחור.
על הכישרון, על המהירות, הפיזיות ובעיקר שחרור הכדור המוקדם שמוציא לדרך את ההתקפות, אין עוררין בכל הנוגע לאומטיטי. "היינו באחד מטורנירי הנוער והבלם הקבוע שלנו נפצע", סיפר לפני שנתיים רמי גארד, מאמן אסטון וילה בעונה החולפת, ומי שהיה במשך שנים מנהל אקדמיית הנוער המפוארת של ליון: "אומטיטי שיחק אז כמגן שמאלי. אמרתי לו היום אתה תשחק במרכז ההגנה. הוא לא כל כך אהב את זה, אבל באותו הרגע זו הייתה סוג של התגלות. שמעתי אנשים ביציעים אומרים: 'הנה מריוס טרזור החדש!' הוא הקרין שלווה מיוחדת על המגרש".
אותה שלווה גרמה לו הקיץ לסגור את עונתו ה-4 ברציפות כבלם הפותח של מועדון הפאר הצרפתי. את החפיפה בקבוצה הבוגרת הוא קיבל מאחד הבלמים הגדולים שהיו במגרשי הליגה הצרפתית בשנים האחרונות, 'השוטר' כריס: "לפני שהגעתי לליון, מי שהחזיק את מרכז ההגנה של הקבוצה היה קלאודיו קסאפה. כשנחתתי הציגו אותי כ-'קסאפה הלבן'. לפני שעזבתי את הקבוצה תפסתי את סמואל ואמרתי לו: 'אתה ממשיך הדרך: מעכשיו אתה 'כריס השחור''".
"תפקידי עד עכשיו? להיות מרוכז באימונים ולהמשיך לשמור על החיוך", כך תיאר אומטיטי את פועלו בנבחרת לפני שריקת הפתיחה של הטורניר. אותם אימונים נהדרים שהציג גרמו לו להפוך לבלם ה-3 בהיררכיה ולדחוק את אליקים מנגאלה לקצה הספסל. הבלם שהחיוך על פניו תמיד מאפיין את תמונותיו יודע שהערב זה כבר סיפור אחר לחלוטין. למרות זאת, האנשים שטיפחו אותו מגיל 10 באקדמיה של ליון בטוחים בדבר אחד: הלחץ לא מדבר אליו.
"זה מאוד נדיר לראות שחקן שהחל את דרכו בגיל כל כך צעיר (18) בעמדה שמצריכה כל כך הרבה נסיון", מספר ז'ראר בונו, האחראי על גיוס השחקנים באקדמיה, "התכונה הבולטת ביותר אצלו שהוא לא חושש מהלחץ. זה לא השפיע עליו עד עכשיו, ואני מאמין שגם ברבע הגמר נוכל לראות את השלווה שכל כך מאפיינת אותו".
כעת, רגע לאחר שעסקת ברצלונה נסגרה באופן רשמי, אומטיטי יכול לסגור את 72 השעות היפות בחייו. "סאם (כפי שקוראים לו בצרפת) מתחרה מלידה והוא רוצה לבסס את מקומו בנבחרת צרפת", ממשיך בונו, "גם הוא יודע שהופעה גדולה שלו ברבע הגמר תטרוף את הקלפים מחדש להמשך הטורניר". גם את העובדה שלצמד קוסיילני-אומטיטי יש 0 דקות יחדיו על כר הדשא, מקווים בצרפת לצלוח בסוף הערב.
8 חודשים בלבד לאחר שגיחך עליו במסיבת עיתונאים, דשאן צפוי להרכב הערב ב-11 את בלם העתיד של ברצלונה. גם אומטיטי יודע שהמשחק הערב יכול לקחת אותו למימד אחר לגמרי ביום שאחרי. הזדמנות שנפלה לו מהשמיים. הזדמנות של פעם בחיים.
