"ישנן יפות יותר ממנה, אך אין יפה כמוה", כתב המשורר הדגול נתן אלתרמן בשירו "נשבעתי עיני". אם ניקח מילים נפלאות אלו ונשליך אותן על עולם הכדורגל, נוכל בקלות לשייך את המשפט המרגש על תומאס מולר. "ישנם טובים ממנו, אך אין טובים כמוהו, בטח שלא ווינרים כמוהו".
החל מ-2010 הושק לו במתכונתו החדשה פרס כדור הזהב. בכל שנה מאז, מגיעים הכוכבים הגדולים בעולם כשהם לבושים בחליפות מבריקות ומלווים בבנות זוגם הנוצצות. בסיום אותו "טקס אוסקר, גרסת הכדורגלנים", לאחר שהטיטאנים אכלו, שתו וחזו בפרסים קצת פחות חשובים, מגיע לו רגע השיא של הערב הזוהר כשהתואר הנחשק מוענק לשחקן השנה בעולם.
כולנו יודעים מי היו שני המאושרים שבכל השנים הללו עלו לבמת המנצחים והודו לאימא, לאבא וכמובן לאבא שבשמיים על הזכיה הכל כך מרגשת. מי שעד כה לא נהנה אף פעם מאותו מחזה מלוקק, הוא האיש המרכזי של נבחרת גרמניה, באיירן מינכן ואולי האנדר-רייטד הגדול ביותר שידע עולם הכדורגל מאז ומעולם - תומאס מולר.
אז נכון, לגיבור הבווארים אין את הטאץ' האלוהי של מסי, לא את הווירטואוזיות האדירה של זלאטן, לא את הנתונים הפיזיים המושלמים של כריסטיאנו וגם לא את הדריבל המהפנט של ניימאר. למרות זאת, לסופר-מולר יש קצת הרבה מכל דבר: משחק ראש משובח, ראיית משחק, יכולת לשחק בכל תפקיד בקישור ובהתקפה וכמובן חוש כיבוש שמתגלה בכל פעם מחדש. אוהדי באיירן בוודאי יטענו כי כוכב קבוצתם הוא השחקן המושלם בעולם, אחד כזה שתמיד נמצא בזמן הנכון במקום הנכון, סוג של סופרמן גרמני בעל עצבי ברזל. בדיוק מסיבה זאת נשאלת השאלה: מדוע בכל 26 שנות חייו, החלוץ הבווארי מעולם לא התקרב בכלל לתווית "השחקן הטוב בעולם"?
חיפה חיפה, עיר עם עתיד - צמיחתו של הווינר
רצה הגורל ובדיוק באותה שנה שבה יצא לאור כדור הזהב במתכונתו הנוכחית והשקרית (בעבר הוענק כדור הזהב על ידי "פראנס פוטבול" ופרס כדורגלן השנה בעולם ע"י פיפ"א), הייתה גם שנת הפריצה הגדולה של מולר. תופתעו לגלות שנקודת המפנה במעמדו של החלוץ שהיה אז בן 19, התרחשה בארצנו הקטנטונת. עד לעונת 2009/10 מולר היה עוד צעיר כשרוני שעלה לסגל הקבוצה הבוגרת המעוטרת ביותר בכדורגל הגרמני. למעשה, עד אותה עונה, מאמן באיירן דאז, יורגן קלינסמן, המליץ להציב את הילדון ברשימת ההעברות. מי שהחליף את קלינסמן ותפס את המושכות היה כמובן לואי ואן חאל. דווקא ההולנדי הקשוח התאהב בילד ומכאן החל לו סיפור ההצלחה.
ב-12 בספטמבר 2009, מולר החליף את חמיט אלטינטופ הטורקי במחצית המשחק מול דורטמונד כשלוח התוצאות הראה 1:1. בסיום, הבווארים מחצו את היריבה הנצחית עם 1:5, כאשר החלוץ הצעיר מבקיע את צמד שערי הבכורה שלו בבונדסליגה שאותת לכולם - זה הקטן גדול יהיה. כעבור שלושה ימים, הילדון כבר קיבל את חולצת ההרכב כשקבוצתו הגיעה לאצטדיון ר"ג למפגש מול מכבי חיפה בשלב הבתים של ליגת האלופות. מולר שוב כיכב עם צמד לרשתם של הירוקים. החל מאותו הרגע, הוא כבר הפך לשחקן הרכב משמעותי בקבוצתו של ואן חאל.
מאז אותה פריצה, מולר זכה בכל תואר אפשרי במדי קבוצתו. רשימת ההישגים של החלוץ בן ה-26 בבאיירן? 168 שערים, 5 אליפויות, 4 גביעים וכמובן זכייה מתוקה בליגת האלופות. למרות זאת, נדמה כי הוא תמיד נחשב לעוד שחקן שגרתי בנוף הכדורגל. בזמן שמסי ורונאלדו קוטפים להם תארים אישיים בסיטונאות, זלאטן וניימאר הופכים לכוכבי תרבות ולגיבורים הרשמיים של מדינתם, מולר נשאר מאחור ומקוטלג תמיד כאחד מהחבר'ה. את הסיבות לאנטיתזת הגיבור של תומאס, ניתן לקחת למספר כיוונים.
קעקועים וסיפור חיים מרגש אין, גביע העולם - יש
בניגוד ליריביו הספורטיביים, למולר אין סיפור סינדרלה שגורם לחובבי הכדורגל להתרגש. הוא לא גדל בשכונת מצוקה במאלמו או בסאו פאולו, לא הזדקק להורמון גדילה וגם לא נולד לאב אלכוהוליסט בבית מרוסק. למעשה, עוד מימי ילדותו היו לגרמני חיים שוממים ורגילים בכפר קטן שממוקם דרומית למינכן. תתקשו להאמין, אבל למרות שמדובר באחד הכדורגלנים הטובים והמוצלחים במולדתו, הסקורר המדופלם נשוי באושר לאהובת נעוריו ליסה ומעולם לא החליף דוגמניות יפיפיות כמו גרביים. במבט חטוף על גופו הצנום לא תמצאו שום קעקוע או תסרוקת ססגונית מרוחה בג'ל. כזה הוא תומאס, בחור רגיל ומשעמם בסך הכל, לפחות עד שהוא עולה על כר הדשא.
אם עד כה הצגנו בפניכם מספר נתונים שפועלים "לרעתו" של מולר והופכים אותו לדמות האנטי-גיבור הרשמית של הכדורגל העולמי, הגיע הזמן לעסוק בנתונים היחידים שבאמת חשובים לגרמנים. לא משנה באיזו עמדה במגרש הבווארי יוצב, הוא יסתום את פיו ויעשה את עבודתו על הצד הטוב ביותר. את תחילת הדרך על המגרש הירוק סופר-מולר החל כבלם, אך בגיל 12 הוסט לעמדה הקדמית בשל חוש ההתמצאות המצוין ברחבה. תוסיפו לכך את העובדה שהבחור הצנום שיחק והצטיין כמעט בכל תפקיד על כר הדשא, בין אם במרכז השדה, באגפים או בחוד, ותקבלו את אחד השחקנים הרב-גוניים בכדורגל כיום. עכשיו רק דמיינו לעצמכם מה היה קורה אם היו מציבים לפתע את רונאלדו במרכז הקישור, או חלילה היו מציבים ליד זלאטן האיום עוד חלוץ חוד לצידו (ע"ע קבאני).
אם נמשיך בעניין ההשוואות של גיבור כתבה זאת לצמד השחקנים הטובים בעולם, נגלה את המעלה האדירה ביותר של החלוץ הגרמני. אין עוררין על כך ששלושת הכוכבים כבר השיגו הכול במדי קבוצותיהם, אך בדיוק כמו מסי ורונאלדו, גם מולר סחף את באיירן לאליפויות מקומיות וזכיה בליגת האלופות. לעומת השניים האחרים, הוא גם עשה זאת במדים הלאומיים. מאז טבילת האש בשנת 2010, מולר כבש 32 שערים ב-71 הופעות לזכותה של המאנשאפט, רק שבניגוד לפרעוש הארגנטינאי ולשרירן הפורטוגלי, הגרמני תמיד עושה זאת ברגעי האמת. בזמן שרונאלדו לא מגיע לכר הדשא ומסי נעלם ברגעי האמת, מולר נמצא שם תמיד במקום הנכון ובזמן הנכון עבור נבחרתו.
בגביע העולם למשל, הפלטפורמה הגדולה והחשובה ביותר בתולדות הכדורגל, מולר כבש עד כה 10 שערים בשני מונדיאלים (5 שערים בטורניר האחרון בברזיל ועוד 5 בטורניר בדרום אפריקה). לעומת זאת, כוכבי ברצלונה וריאל כבשו יחדיו רק 8 שערים ב-6 מונדיאלים (מסי כבש 5 שערים ב-3 מונדיאלים ורונאלדו הוסיף עוד 3 ב-3 מונדיאלים). רבים מכם בוודאי יטענו כי גרמניה נבחרת יותר חזקה מארגנטינה ופורטוגל, אך מעובדה אחת משמעותית אי אפשר להתעלם - מולר היה אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בזכייתה של המאנשאפט בגביע העולם לעומת שני יריביו שלא עמדו בציפיות.
ככל הנראה, גם בעתיד מסי ורונאלדו יגיעו בחליפות מחויטות ויעלו לבמה נוצצת כדי לקבל את תואר "השחקן הטוב בעולם". מולר לעומתם, יעשה הכול כדי לעלות לפודיום המנצחים בגמר היורו ולקטוף עוד גביע יוקרתי עבור נבחרתו.
