״אני לא רוצה להישמע שחצן, אבל ג׳יאנלואיג׳י בופון, אנדראה ברצאלי, ג׳יורג׳יו קייליני ואני מרכיבים את ההגנה הכי טובה בעולם. המספרים לא משקרים״ - לאונרדו בונוצ׳י, אפריל 2015.
למעלה משנה חלפה, כלום לא השתנה. חוליית ההגנה המרשימה ביותר ביורו היא זאת של איטליה, עם הרביעייה האחורית המופלאה מיובנטוס. מלבד השלישייה של ריאל מדריד, יש עוד BBC בעולם הכדורגל, ובהתחשב בנסיבות, היא מרשימה לא פחות. מעבר לכך, היא משודרגת ב-B נוסף, אולי השוער הטוב ביותר בכל הזמנים.
איטליה חזרה למקורות ביורו 2016: השיגה את ההצלחה בזכות הגנה חזקה. אנטוניו קונטה ידע שהסגל שלו מוגבל מבחינת יצירתיות וכישרון והיה זקוק לדמויות שיתנו השראה. למשימה הזאת אין טובה מהרביעייה שחיבר ביובנטוס, אותה הצעיד בחזרה לשליטה בסרייה A אחרי שנים של בינוניות ושערוריות שחיתות. בופון, קייליני, ברצאלי ובונוצ׳י היו הלב הגדול בדרך לשלוש זכיות רצופות של המאמן בסקודטו, וגם לאחר שעזב, זכו בתואר גם בשנתיים הבאות תחת מסימיליאנו אלגרי.
אלה זמנים שונים באיטליה. כבר לא נבחרת מבריקה עם כדורגל סוחף שמובן מאליו שתזכה בתארים, אלא חבורה לא מוערכת שמורכבת מלא מעט שחקנים שרחוקים מעולם הזוהר של הענף. למזלה, יש לה ארבעה יהלומים בקו האחורי. מתבגרים, אבל עדיין יהלומים. בלגיה הצעירה והמרעננת נראתה כמו אלופה לגיטימית, אך התרסקה על החומה הכחולה בדרך ל-2:0, לאחר מכן הגיע זלאטן איברהימוביץ׳ האימתני, שנכנע 1:0 עם שבדיה ויצא מתוסכל, בעוד הסקוואדרה אזורה חגגה העפלה לשמינית.
״אם הייתה לי בעיה עם קייליני, הוא היה מסיים את המשחק בבית חולים״, אמר איברה לאחר המשחק. עד כדי כך היה לו קשה מול הבלם וחבריו. הוא לא הצליח להתמודד איתם גם בעונה שבה קונטה זכה באליפות הראשונה שלו עם יובה, ולאחר מכן עזב לפ.ס.ז׳. זלאטן אוהב לדבר, והאיטלקים גרמו לכך שלא ממש יעמוד במילים שלו, כשהכתימו קריירה נוצצת: פעם אחת הם שלחו אותו לחיים נוחים ולא תחרותיים בבירת צרפת, ובמקרה אחר, הם כתבו חלק נכבד מהפרק הסופי והמאכזב בקריירה הבינלאומית שלו.
״לא הייתי מחליף את ארבעתם בעד אף שחקן בכיר שיש בעולם. הם ה׳מסי׳ שלי״, תיאר אלגרי את החשיבות של החבורה ליובנטוס. אפשר להבין אותו: בעונה שעברה, הגברת הזקנה ספגה בממוצע 0.58 שערים למשחק, 44 ב-76 משחקים. אתלטיקו מדריד ספגה 47 באותה כמות של משחקים. רק באיירן מינכן ספגה פחות - 35 - אך ב-68 משחקים. בנוסף, בופון לא ספג ב-2016 במשחקי הבית של האלופה האיטלקית.
דייגו סימאונה, שיודע איך להעמיד קו אחורי, גם לא היה יכול להישאר אדיש לביצועי הרביעייה האיטלקית. ״זה ברור שיש ליובה את ההגנה הכי טובה״, אמר מאמן אתלטיקו, ״זה הבסיס עליו תמיד עמד המועדון. יש לה כוח עצום והיא מוציאה מתפרצות בצורה מצוינת״. הכוח של יובנטוס הפך לרווח של הנבחרת, שם ידעו שיהיה קשה לרביעייה להבקיע את השערים, אך הנוכחות שלהם תהיה מכרעת עבור השחקנים, שיותר סביר שיעשו זאת.
את הדוגמא לחשיבות ראינו בניצחונות של איטליה ביורו: הבישול המדהים של בונוצ׳י לעמנואלה ג׳יאקריני, עם מסירה לאורך מגרש שלם בניצחון על בלגיה, והוצאת החוץ העוצמתית של קייליני, שהפכה לבישול של סימונה זאזה לשער הניצחון הדרמטי של אדר מול שבדיה. תוסיפו לכך את ברצאלי, שבגיל 35, רשם 91 אחוזים של דיוק במסירות, חטף וחסם יותר כדורים מחבריו לקו האחורי, ובופון, שנמצא שם כדי להוסיף קסם ולטפס בטירוף על המשקוף אחרי ניצחונות.
איטליה ספגה פעם אחת בשלב הבתים, ב-1:0 לאירלנד שלא שינה דבר ולא הזיז אותה מהמקום הראשון בבית, בניגוד לתחזיות. זה קרה כשבופון וקייליני נחו וקונטה יחזיר אותם להרכב בשמינית הגמר במטרה אחת: להיות אלו שיגרמו לנבחרת להתגבר על החולשה הגדולה שלה מטורנירי היורו הקודמים - ספרד.
אלופת אירופה הדיחה את איטליה בפנדלים ברבע הגמר לפני 8 שנים, דרסה 0:4 את האזורי בגמר לפני 4 שנים ושוב ניצחה בבעיטות מהנקודה הלבנה בחצי גמר גביע הקונפדרציות ב-2013. כעת, ספרד לא מגלה יציבות, בניגוד לרביעייה האחורית האיטלקית. זאת ההזדמנות של האזורי להמשיך להדהים. ״ההגנה שלנו היא החוזק של הנבחרת בגלל שאנחנו משחקים ביחד כל כך הרבה שנים״, אמר קייליני, ״יש לנו שני תפקידים: לעשות את העבודה שלנו ולתת אמונה לכל מי שסביבנו״.
לקראת המשחק מול הספרדים, ב״גאזטה דלו ספורט״ כינו את הרביעייה של איטליה ״ממזרים חסרי כבוד״, וצירפו את כרזת הסרט של קוונטין טרנטינו, כשעל פני הדמויות בו הופיעו אלה של בופון, קייליני, בונוצ׳י וברצאלי. בארץ המגף דורשים מהחבורה לעשות את מה שכתב בעלילה הבמאי המבריק: להטריף את היריב שהרבה יותר עוצמתי ממך.
כל התדמית של איטליה יכולה להשתנות בניצחון אחד. אם תשיג אותו, כבר לא תהיה נבחרת לא מוערכת שמזלזלים בה, אלא אחת, אפורה ככל שתהיה, שיכולה להפיל כל אחת בדרך לאליפות. עם הרביעייה המופלאה שלה, הכל אפשרי. אגב, זה היה כך גם לפני פתיחת היורו, כשהעדיפו להתעלם מהקו האחורי הטוב בעולם.
