שלושתן נחשבות לאנדרדוג בשלב הזה, שלושתן יכולות לחולל סנסציה אם ינערו כבר עכשיו את הענקיות שעומדות מולן ויעפילו לחצי הגמר, ושלושתן, גם אם הן אומרות שלא, נרגשות מעצם המעמד. בשונה ממלאגה, לה זו הופעה ראשונה במפעל וברבע הגמר, לגלא ול-פ.ס.ז' תהיה תחושת מה של דז'ה וו. בפעם האחרונה שהטורקים ביקרו בשלב הזה בשנת 2001 הם הפסידו בצמד משחקים לאותה ריאל מדריד. הצרפתים לעומתם, יקוו דווקא לשחזר היסטוריה מתוקה ורחוקה אפילו יותר, כשבהופעה הקודמת שלהם בין שמונה האחרונות ביבשת הם בלמו את בארסה בשנת 95'.
מאז תחילת המילניום הנוכחי אנחנו מקבלים בערך אחת לשנתיים אורחת מפתיעה שמצליחה להשתחל לחצי הגמר. שאלקה ב-2011, ויאריאל ב-2006 ואיינדהובן של 2005 הן דוגמאות בולטות ל'מתגנבות' מהסוג הזה. אחרי שבעונה שעברה בארסה, ריאל, צ'לסי ובאיירן מינכן הרכיבו רביעיית פיינל פור צפויה, הסטטיסטיקה מאיימת כעת על שתי הספרדיות הבכירות ועל דורטמונד, ואמורה לספק לנו לפחות מפגש אחד שילך בניגוד ליחסי הכוחות המוקדמים. אז מי תהיה האנדרדוג שלא רק ינבח?
גלאטסראיי: האנדרדוג הגלאק-טורקי
לפעמים די מרגיז לראות בכל פעם מחדש איך שהעולם נטפל דווקא לישראל, ורק אליה. הנה, קחו למשל את היחס של מוריניו כלפי הקבוצה שתתייצב מולו הערב. למרות שהאליפות ברחה לריאל ורק התואר האירופי נותר לה כדי להציל את העונה, המאמן הפורטגלי כנראה לא לוקח יותר מדי ברצינות את ההתמודדות במדריד. במקום לחשוב על פיתרונות טקטיים לקראת גלאטסראיי, נראה שהוא מקל ראש באורחים מאיסטנבול ועסוק יותר בעריכת קלטות של בארסה ובמתן עצות לחבר אנצ'לוטי מפאריס. הרי אם מאמן ישראלי היה מפגין כזה זלזול כלפי יריבה טורקית, כבר מזמן פלאטיני היה מכריח את ביבי לשלוח התנצלות חמה לארדואן.
ומה לגבי קטעי וידאו של גלא? גם כאלה יש למוריניו, אבל כנראה שהם רצים אצלו בעיקר בתוך הראש. בכל זאת, את שני הכוכבים הגדולים של הטורקים שהגיעו בחלון ההעברות הוא מכיר היטב אחרי שטיפח אותם בתקופות ובקבוצות שונות. עכשיו ווסלי סניידר ודידייה דרוגבה יעשו הכול בשביל למנוע ממנו את התהילה שבהשגת ה'דצימה' (הזכייה העשירית בליגת האלופות) של ריאל.
פרויקטי גלאקטיקוס שהנחיתו בטורקיה ספורטאים גדולים אך מזדקנים ראינו בשנים האחרונות דווקא במקבילות מהיורוליג. אלא שבניגוד להם, הפרויקט שהחלה גלא בינואר על הדשא של הטורק טלקום ארנה, כבר נחשב להצלחה עם ההגעה לרבע הגמר. עכשיו השאלה היא אם הם מאמינים שאפשר לעשות גם מעבר לזה. לקראת המשחק בבירה הספרדית, דיברו השבוע פאתיח טרים ושחקניו על כך שיפגינו משחק התקפי בברנבאו, אך בד בבד גם לא חסכו הצהרות של אנדרדוגיות מהמעלה הראשונה. "להפסיד לריאל מדריד זו לא בושה", טען המאמן הטורקי, "הדבר החשוב בעיניי הוא שנהיה מרוצים מההופעה שלנו ונסיים בתוצאה מכובדת". הכרה במציאות או ניסיון להרדים את המיוחד? תחליטו אתם.
כל הקיץ ישב מנואל איטורה מחוסר עבודה בביתו שבצ'ילה. כקשר אחורי אפור, ששיחק רוב הקריירה באוניברסידד המקומית והספיק עד גיל 28 להופיע בסך הכול בקבוצות מפורטוגל ומהליגה השנייה בספרד, הוא לא עורר ביקוש רב ולא חש מחוזר במיוחד. מיואש משהו, הוא התאמן לבדו בפגרה כדי לשמור על כושר למקרה שתגיע הצעה. והיא הגיעה. הטלפון צלצל ומהעבר השני בצבץ קולו של מאמן מלאגה, בן ארצו, מנואל פלגריני.
למי שכבר שכח, עתיד העונה הנוכחית של מלאגה היה אפוף סימני שאלה בקיץ. השייח' אל תאני הפסיק את הזרמת הכספים, ורק ההעפלה לליגת האלופות לאחר משחקי פלייאוף מול פנאתנייקוס הותירה מעט תקציב לחיזוק. חאבייר סביולה וסנטה קרוז הגיעו, וביחד איתם גם ההחתמה הזולה ביותר של השייח'. אמרנו זולה? התכוונו חינמית. ואיזו עסקה נהדרת זו הייתה.
איטורה הוא השחקן שמסמל אולי יותר מכל את רוח האנדרדוג של מלאגה. הוא האיש למשימות מיוחדות, ועבור מלאגה אין יותר מיוחד מההשתתפות בצ'מפיונס ליג. בליגה הוא כמעט ולא משחק, אבל באירופה הוא האס של פלגריני. במשחק הראשון בשלב הבתים מול זניט הוא נכנס במחצית. מאז הוא הספיק להצטיין בניצחון הביתי מול מילאן, להשאיר סימני שיניים על שחקני פורטו לאורך שני המפגשים בין הקבוצות בשמינית הגמר, ופספס רק משחק אחד מתוך שמונה באירופה.
אוהדי הכדורגל בצ'ילה מלאים בגאווה נוכח ההצלחות של הצמד פלגריני-איטורה במלאגה, ורואים בהם כשגרירים הצ'יליאנים של הענף באירופה. עכשיו, כדי שלשניים יהיה עוד על מה לכתוב הביתה, הם ינסו לנשוך גם את דורטמונד. פלגריני כבר לקח בעבר קבוצה ספרדית צנועה בהופעת הבכורה שלה בליגת האלופות עד לחצי הגמר, וכבר הזכרנו אותה אפילו כאן - ויאריאל ב-2006. אם הוא יעשה את אותו הדבר גם במלאגה, אפשר יהיה להכתיר אותו לבורה מילוטינוביץ' של המפעל.
פאריז סן ז'רמן: האנדרדוג הנסיבתי
לפי קצב ההתקדמות והתכניות השאפתניות של החבר'ה הקטארים שרכשו את פ.ס.ז', זו אולי הפעם האחרונה שאפשר יהיה להציב את הקבוצה מהבירה הצרפתית במשבצת האנדרדוג. בשמינית הגמר היא הייתה אמנם הפייבוריטית מול ולנסיה והצדיקה את מעמדה ככזאת, אך כעת, בשל הסיטואציה והעובדה שהדחה של הקטאלונים תמיד תיחשב להפתעה, אין ברירה אלא להתייחס לקבוצה של אנצ'לוטי כנחותה במקרה הזה.
ואולי בכל זאת, אחרי 2:2 דרמטי בבית, וכשלאו מסי לא אמור לשחק בגומלין, הצרפתים בהחלט יכולים להרשות לעצמם לפנטז על שחזור התוצאה הסופית מהפעם הקודמת שהיו בשלב הזה. אז, ב-95', מול הבלאוגרנה של קרויף עם פפ גווארדיולה, רונלד קומאן וחריסטו סטוייצ'קוב בהרכב, הצליחו הצרפתים בראשותם של דוד ז'ינולה וג'ורג' וואה להפתיע ברבע הגמר, כשעל הקווים בפארק דה פראנס נמצצו בזו אחר זו הסוכריות על ידי המאמן לואיס פרננדז. אחרי 1:1 בקמפ נואו, הכניעה פ.ס.ז' את בארסה במפגש הכפול עם 2:1 בעיר האורות, בימים שבהם פרננדז לא הסתפק בניצחון במחצית אחת בלבד.
**
אז הצרפתים מחפשים את ההשראה בהצלחה מסוף המילניום הקודם ובקלטות של מוריניו, הספרדים מקווים שהרעב ותחושת החלוציות שבהם יביאו קבוצה אנדלוסית ראשונה לחצי הגמר, והטורקים רוצים להוכיח שהגלאקטיקוס שלהם מוצלח יותר משל המועדון שמזוהה יותר מכל אחד אחר עם המונח הזה. עבור רוב השחקנים שמרכיבים את הקבוצות האלה, החוויה של רבע גמר אירופי היא חד פעמית. ואל תתפלאו אם חבורה אחת מתוך השלוש עוד תמשיך ליהנות מהאופרה של ליגת האלופות גם בעוד כמה שבועות. והאחרות? הן ייאלצו לחזור לטוס בצ'ארטרים.
