השבוע החולף היה אולי השבוע הקשה ביותר בקריירה הארוכה של אלכס פרגוסון במנצ'סטר יונייטד. ההדחה מליגת האלופות וההפסד לצ'לסי חשפו את החולשה של השדים האדומים, ולמנג'ר הסקוטי יש חלק גדול מאוד בהפסדים.
היונייטד איבדו בקיץ את כריסטיאנו רונאלדו, שרצה לעבור לריאל מדריד, ואת קרלוס טבס, שלא הרגיש אהוב מספיק בצד האדום של מנצ'סטר, בעיקר בגלל אותו פרגוסון, והחליט לעבור את הכביש.
אך המנג'ר הסקוטי, שהרגיש שבכל זאת יש לו קבוצה מספיק טובה, הביא במקומם רק את אנטוניו ולנסיה, גבריאל אוברטן ומייקל אואן. מישהו באמת חשב שהשלושה האלה יכולים להחליף את טבס ורונאלדו?
אוברטן לא משחק בכלל, אואן, כמה מפתיע, נפצע ורואה את המשחקים מהיציע, ו-ולנסיה הוא היחיד שעוד עושה משהו, אבל למרות שני הבישולים שלו מול באיירן, הוא פשוט לא עושה מספיק כשמסתכלים על כל השנה.
למזלם של היונייטד וויין רוני התעלה והשאיר אותם בתמונה. אבל כשהחלוץ האנגלי נפצע ונעדר מהמשחק מול צ'לסי, לא היה לחניכיו של פרגוסון סיכוי. הם פשוט לא ידעו מה לעשות בלעדיו.
רוני היה כל כך גדול השנה, שההלם של הבווארים כשהם ראו אותו פותח במשחק השאירה אותם חסרי אונים ב-7 הדקות הראשונות, מה שהספיק לחניכיו של פרגוסון לכבוש שני שערים מהירים. השער השלישי של נאני אמור היה לסגור את הסיפור, במיוחד כשהמשחק נערך בתאטרון החלומות.
אבל החלום של היונייטד הפך לסיוט. להוביל 0:3 באולד טראפורד ועדיין להפסיד (והניצחון הזה הוא אך ורק הפסד) מראה על מחסור באופי, אבל יותר מזה, על מחסור ביכולת. וליונייטד חסרה יכולת כי חסר להם שחקן ברמה גבוהה. פלטשר, גיבסון, קאריק ושאר הנגרים הם שחקנים טובים, אבל לא יכולים לקחת קבוצה עד הסוף.
גם חוסר הניסיון של רפאל היווה גורם מכריע וההחלטה להכליל אותו בהרכב במשחק חשוב כל כך היא עוד החלטה תמוהה, טעות אפילו, של פרגוסון. פיל נוויל וג'ון אושיי הם אולי לא דני אלבס ומייקון, אבל ברמות האלה ילד בן 19 יכול לפשל, והוא פישל בגדול.
מי חשב שבאיירן מינכן, שבקושי ניצחה את מכבי חיפה 0:1 בגרמניה, תעפיל עד לחצי הגמר, עם סיכוי טוב מאוד להגיע לגמר? לליון יש קבוצה מצויינת, אבל באיירן תהיה פייבוריטית מול הצרפתים, ואין שום סיבה שהיא לא תגיע לסנטיאגו ברנבאו בעוד חודש וחצי. אבל רק עד לשם, כי אפילו הגרמנים לא יוכלו לעצור את מסי.
הכתוב הנו טור דעה