ברצלונה נגד ארסנל, אינטר נגד באיירן מינכן, ריאל מדריד נגד ליון, מילאן נגד טוטנהאם ומנצ'סטר יונייטד נגד מארסיי. אלו הם לא עוד משחקים בשלב הבתים של ליגת האלופות, אלא חמישה מתוך שמונת מפגשי שמינית הגמר שהוגרלו בשוויץ.
ומי עוד שם? שחטאר דונייצק, קופנהאגן ואפילו שאלקה מתחתית הליגה הגרמנית. משהו רע עובר על הליגה היוקרתית ביותר. קבוצות שאינן ראויות הפכו לחברות קבועות בשלב הבתים וכבר במחזור הרביעי הגדולות של היבשת הפכו למשועממות.
קשה, על סף בלתי אפשרי ואף מטומטם להתווכח על איכות ורמה של כדורגל או ליגה מסוימת. מי שאומר שליגה צמודה וצפופה היא החיים, נתקל בדרך כלל באמירות נגדיות על רמה נמוכה, שכן צפוף, אומר איבוד נקודות של הגדולות והקבוצה שבמקום הראשון מספרת הרבה על הליגה כולה.
מנגד יש את דוגמת הליגה הספרדית שכל השחקנים הטובים בעולם משחקים בה אבל המאבק הוא בין שתי קבוצות בלבד, לפחות בשנים האחרונות. שליטה כזו אמנם נעשת עם כדורגל מאוד משכנע אבל לא מכבדת את הקבוצות האחרות, כמו שראינו אפילו את ריאל מדריד.
לפני שנתיים החליטו קברניטי אופ"א, בראשות מישל פלאטיני, לשנות (או כמו שהם קוראים לזה לעצב מחדש) את שיטת ההעפלה לליגת האלופות ויש תחושה שגם אנחנו, הישראלים שמרוויחים מהעניין, לא מרוצים ממה שיצא.
מחזור סיום של שלב הבתים וגם חולי כדורגל העדיפו לראות את הצגת השחקנים של האח הגדול. גם מי שלא עבר לתחליף הזול לספורט הרגיש שמשהו לא עובד. אין דרמות, אין הפתעות ויש בעיקר קבוצות שמעניינות את האוהדים שלהם ואולי את המדינות שהן משחקות בהן.
"השינוי הגדול הוא בכך ששלב ההעפלה עוצב מחדש וחולק למסלול אלופות לעומת מסלול של לא אלופות. במילים אחרות - הבסיס והליבה של התפוח הגדול של הכדורגל נשארו אותו הדבר אבל ה'בשר' שמסביב קיבל גוון אחר". נכתב בהודעה השנתית של אופ"א ב-2009/10 ערב השינוי והחלוקה למסלולים.
בהודעה השנתית של העונה הכריזו כבר על הצלחה. "הגרסא ה-18 של ליגת האלופות מדגימה שוב איך העיצוב המחודש של שלב ההעפלה מצליח להציע הזדמנות למספר גדול יותר של קבוצות מכל העולם. גם אחרי כל כך הרבה שנים יש לנו 6 קבוצות שיופיעו לראשונה במפעל". רק 12 קבוצות שהשתתפו במפעל בשנה שעברה, השתתפו גם השנה". האם אכן הצלחה? שווה לבדוק?
כישלון: 0 נקודות - 4 קבוצות בשנתיים לעומת 4 קבוצות בשש
מפעל הצ'מפיונס ליג חילק מחדש את הקלפים של הכדורגל. אם בימים עברו המשחקים האיכותיים ביותר היו במסגרת גביע העולם, אט אט קבוצות אספו לעצמן איכות ויכולות שעולות בהרבה על כל נבחרת, טובה ככל שתהיה. קבוצות 'סופרסטארים' שמחזיקות את השחקנים הטובים ביותר בעמדות שלהם נבנו, בעוד בנבחרות, אילוצי הלאום ייצרו באופן טבעי נקודות חלשות יותר.
על שיטת שלב הבתים השני ששונתה החל מ-03/04 אפשר לכתוב כתבה שלמה אך אם נתייחס לניסוי שהחל לפני שנתיים, המגמה ברורה ומסתכמת במילה אחת – פערים.
בשלב הראשון אנחנו נפרדים מ-16 קבוצות כאשר שמונה מהן ממשיכות לליגה האירופית ושמונה חוזרות לעומת שבאו. מאז הנהגת שיטת שלב הבתים הבודד (שש עונות) סיימו ארבע קבוצות בלבד עם אפס נקודות. את הנתון הזה השוו בשנתיים תמימות קבוצות הצ'מפיונס החדשות ביניהן גם מכבי חיפה, ש-540 דקות עם 0 שערים ו-0 נקודות שמו אותה בצד הלא נכון של דפי ההיסטוריה.
מכבי חיפה, ז'ילינה דברצן ופרטיזן בלגרד הצליחו לעשות בשנתיים מה שדינמו קייב, לבסקי סופיה, ראפיד וינה ואנדרלכט עשו מאז 2003/04. מסתבר שגם שישה משחקים בשלב המוקדמות לא עוזרים לקראת שישה משחקים על הבמה האמיתית.
קופנהאגן היחידה שעלתה ממסלול האלופות לשמינית הגמר השנה. ממסלול הלא אלופות עלתה טוטנהאם בלבד. ב-09/10 ארבע מתוך חמש הקבוצות במסלול הלא אלופות עלו לשמינית הגמר. ממסלול האלופות עלתה רק אולימפיאקוס.
לפה ולפה: מבחן הקבוצות הישראליות, נתונים דו משמעיים
בשיטה הקודמת שהביאה לארץ קבוצות בכירות כבר בשלב המוקדמות הצליחו לחדור למפעל מכבי ת"א של ניר קלינגר ומכבי חיפה של יצחק שום. חיפה ב-2002/03 סיימה כזכור עם שבע נקודות בבית לא פשוט ונפלה לגביע אופ"א. מכבי ת"א שעלתה ממקום שני ב-2004/05 סיימה עם ארבע נקודות כולל ניצחון יוקרתי על אייאקס בבית ותיקו ביתי עם יובנטוס (לא קיבלה שער עד המשחק השישי), והיתה רחוקה שער אחד מנפילה לגביע אופ"א על אף הסגל החלש והעובדה שהקבוצה סיימה במקום השמיני את העונה בליגה.
כמו שנכתב למעלה, מכבי חיפה, שלקחה אליפות בארץ, עלתה אחרי ניצחון בשלב הפלייאוף המחודש על רד בול זלצבורג ולא הצליחה להשיג נקודה או שער. הפועל ת"א (שעלתה באותו מסלול), גאה ככל שתהיה, היתה בבית עם קבוצות שמדשדשות בליגה שלהן ונפלה מהרגליים בשלבים הראשונים. בסופו של דבר היא היתה רחוקה שער אחד מנפילה לליגה האירופית אחרי שחיברה סיבוב שני ללא הפסד.
ההשוואה אמורה להיות טבעית מהצד שלנו. האם שתי הקבוצות שעלו בשיטה הישנה והקשה היו מוכנות יותר לליגת האלופות? לא בטוח.
שלוש מתוך ארבע הקבוצות הישראליות פתחו עם שלושה הפסדים בליגת האלופות. מסתמן שמתוך הקמפיינים הישראלים התל-אביביות עומדות באמצע מבחינת איכות וחיפה מסמנת מצד אחד את הקמפיין הרע ואת הקמפיין המוצלח מצד שני.
הצלחה: הליגה האירופית התחזקה, שמינית הגמר לא השתנתה
תוצר הלוואי של מועדון ה-'לא אלופות' הוא נוכחות של קבוצות כמו מנצ'סטר סיטי, אתלטיקו מדריד, דורטמונד, יובנטוס, ויאריאל, ליברפול סביליה ופורטו. ארבע זוכות בגביע האזניים הגדולות שיחקו השנה במפעל המשני של אירופה שצובר תאוצה גם בזכות המיתוג ושינוי השם, וגם בזכות הקבוצות האלו שלוקחות ברצינות את הליגה האירופית.
לשבת מול הטלוויזיה ביום ה' מול החגיגה האירופית הפך להיות בילוי של ממש. שעות של כדורגל עם משחק מרכזי אחד ועשרות שערים בלילה, מאתגרים גם את הצופים בארץ שמזפזפים מהמשחק של מכבי ת"א ביורוליג.
זהות הקבוצות שנפלו העונה לליגה האירופית מליגת האלופות מעידה לא מעט על התקרבות הרמה בין המפעלים. בעוד בליגה האירופית נמצאות הקבוצות שצויינו מעלה, יצטרפו אליהן קבוצות כמו אייאקס, בראגה, ספרטק מוסקבה, באזל, רובין קאזאן, גלאזגו ריינג'רס, בנפיקה ליסבון וטוונטה - קבוצה אחת בלבד שזכתה בליגת האלופות.
בנושא שמינית הגמר. מאז עונת 2003/04 השתתפו לא פחות מ-43 קבוצות בשלב 16 האחרונות של ליגת האלופות. בסה"כ כל שנה נשארות 12-9 קבוצות והשאר מתחלפות. גם המעבר לשיטה החדשה לא שינה מהותית שום דבר. ארסנל, ליון, ריאל וצ'לסי שם בכל העונות בשיטת שלב הבתים הנוכחית. מנצ'סטר יונייטד ב-16 האחרונות בכל עונה חוץ מ-05/06. אינטר ובארסה מ-04/05, לא פיספסו את שלב הפלייאוף של המפעל.
