בכדורגל יש מגוון סוגים של שחקנים. יש את המלהטטים, כמו כריסטיאנו ומסי. יש את הכובשים, כמו ואן-ניסטלרוי ואיברהימוביץ'. יש עוד המון סוגים. ויש את חאבייר זאנטי.
הארגנטיני של אינטר הוא שחקן שהצופים לא תמיד יודעים להעריך את תפקידו, אך מאמנים תמיד משוועים לשחקן כזה. לוחם, מקריב, בונה, נאמן. זאנטי משחק בנראזורי מאז 1995. מאז 99' משמש כקפטן הקבוצה. למגן/קשר בן ה-35 מעל 600 הופעות במדים הכחולים-שחורים, שלישי בהיסטוריה של הקבוצה. רק האגדות ברגומי ופאצ'טי שיחקו יותר משחקים במדים הללו.
במהלך שנותיו באינטר זכה בשלוש אליפויות ופעמיים בקופה-איטליה. גם בגביע אופ"א היה לו חלק משמעותי: ב-1998 בפארק-דה-פראנס, נפגשו לאציו ואינטר לקרב על הגביע. בדקה ה-60 זאנטי כבש את השני של אינטר בדרך ל-3:0 וניצחון מרשים. בראיונות טען שזהו הרגע הגדול ביותר בקריירה שלו.
לזאנטי לא חסרים כינויים ושמות חיבה. בארגנטינה כונה "פופי", וכשעבר לאיטליה ראו הצופים שחקן מיוחד, חזק, נחוש ובעל כושר מדהים ועקב-כך האוהדים קראו לו "הטרקטור". לאחר שחלף הזמן, מידת הפופולאריות של הארגנטיני רק הלכה וגדלה, ועם הפיכתו לקפטן הבלתי מעורער של הקבוצה לא היה מנוס משם חדש ותואם: הצד הנכון של מילאנו והתקשורת האיטלקית מתייחסים לזאנטי כ"אל קפיטנו".
מולטי-טאלנט
חאבייר אדלמאר זאנטי גדל באיזור הנמל של בואנוס איירס. כבר כילד אהב כדורגל. אביו היה בנאי והילד חאבייר היה צריך לעזור. הוא היה עוזר לאביו בבנייה, עבד כמשלוחן חלב וכזבן במכולת של בן-דודו. למרות הילדות הקשה, לא נטש את התשוקה למשחק. זאנטי החל לשחק במגרש בפרבר של העיר, והיה אחראי בעצמו על תחזוקת המגרש. טרקטור כבר אמרנו?
אחרי שנחתך על-ידי מחלקת הנוער של אינדפנדיינטה (לאחר שנאמר לאמו שאין סיכוי שהוא יהיה שחקן ברמות הגבוהות), הצטרף לאתלטיקו טאלרס שהייתה בליגה השנייה. ב-1993 עבר לבנפילד ששיחקה אז בליגה הבכירה. זאנטי הראה יכולת מצוינת, הפך לאחד השחקנים האהודים בקבוצה וזכה למקום בנבחרת. לאחר שנה במדי בנפילד היה מבוקש על-ידי שני מועדוני הענק, בוקה ג'וניורס וריבר פלייט, אך בחר להישאר עוד עונה בבנפילד. ב-1995 כבר הרגיש בשל לעבור שלב: זאנטי חתם באינטר מילאן והיה לרכישה הראשונה של הבעלים מאסימו מוראטי.
גם באינטר זכה להצלחה מהירה, וכעבור 4 עונות בלבד מונה לקפטן. בעבר עלו ביקורות על העובדה שהוא שקט מדי על המגרש יחסית לקפטן, אך תכונות כגון אחריות, נאמנות ועקביות נחשבות כפיצוי הולם. נתון מדהים אחר מראה כי השחקן בעל האוריינטציה ההגנתית לא ספג כרטיס אדום מאז פברואר 1999, כשגם ההרחקה אז, מול פארמה, הייתה שנויה במחלוקת.
מי מכיר את מספר 4?
הוא כמעט לא כובש, כמעט לא מבשל, כמעט לא מורגש, אבל הוא תמיד שם. מאז 1995 עברו באינטר לא פחות מ-15 מאמנים שונים. זאנטי לעולם נשאר. האהבה של האוהדים אליו היא עצומה, והשחקן לא נשאר אדיש. "אינטר חשובה לי מאוד. זו הייתה הקבוצה הראשונה שפתחה לי את הדלת לאירופה. מהרגע הראשון כאן הרגשתי בבית ואני לא מתכוון לעזוב". השחקן חתום על חוזה עד 2010 והוא מקווה להישאר במועדון גם אחרי שיתלה את הנעליים.
גם בארץ הולדתו הוא מוערך מאוד. זאנטי הוא שיאן ההופעות במדים התכולים-לבנים, עם מעל ל-130 הופעות. בארונו מדליית כסף מאולימפיאדת אטלנטה ב-1996.
מאמן נתניה כמודל לחיקוי
השחקן ידוע גם בפעולותיו למען הזולת. הוא ואשתו פאולה הקימו בארגנטינה את "קרן פופי". הארגון הוקם בתגובה למשבר הכלכלי הקשה שפקד את המדינה ב-2001, ומטרת הארגון היא לעזור לילדים להשיג השכלה ראויה ותנאי מחייה נאותים. "הייתה לי ילדות קשה", מסביר זאנטי. "למרות שאני לא גר בארגנטינה בימים אלו אני מודע למצב הקשה ששורר שם". השחקן משקיע בפעולות צדקה נוספות, וב-2005 עיריית מילאנו העניקה לו פרס על-כך.
אולי בגלל התפקיד על המגרש או אולי בגלל השאיפות לקראת המונדיאל, המודל לחיקוי שלו הוא לא אחר ממיודענו לותר מתיאוס. אך שלא כמוהו, גם מחוץ למגרש זאנטי מוכיח את אופיו העדין והנוח: באתר הרשמי של אינטר נכתב שהסרט האהוב על הארגנטיני הוא "כשגבר אוהב אישה".
בדרך לדבר האמיתי?
היום הוא ואינטר מגיעים לאולד טראפורד במסגרת שמינית גמר ליגת האלופות. 3 סקודטו כבר יש, גביע אופ"א ההוא כבר רשום על שמו. עכשיו אינטר של אל-קפיטנו, של מוראטי ושל מוריניו רוצה את הדבר האמיתי. לשם כך היא תצטרך להתגבר על האימפריה של פרגוסון. אחרי תיקו מאופס בסאן-סירו, מטרת הנראזורי תהיה תיקו עם שערים או ניצחון חוץ בתיאטרון החלומות. קל זה לא יהיה.
זהו משחקו השביעי העונה של הקפטן בליגת האלופות. 7 משחקים, 0 שערים, 0 בישולים, 0 צהובים, 0 אדומים. סטטיסטיקה טיפוסית לחאבייר זאנטי. לקראת המשחק אמר זאנטי כי אינטר לא תשחק על תוצאה או על תיקו, כי מנצ'סטר יכבשו במוקדם או במאוחר. מבחינה אישית, תנו לו רק לרשום עוד גליץ' לעבר הרגליים של רונאלדו, לתת עוד מסירה לבישול, לנגוח במרכז המגרש. לאט אבל בטוח, כל מה שהטרקטור רוצה זה לחרוש את כל הדרך לרומא.