את אלופת צרפת הטרייה הדריך מאמן צעיר, רק בן 35, לואיס פרננדז שמו. הצרפתי, שהגיע מקאן הקטנה בה אימן את טל בנין, קיבל את הג'וב הנחשק ביותר בכדורגל הצרפתי באופן די מפתיע בתחילת אותה עונה. מי שהוליך את פ.ס.ז' לאליפות היה המאמן הפורטוגלי בעל השפם המרשים, ארתור ז'ורז'ה, אלא שראשי המועדון לא אהבו את הטקטיקות ההגנתיות ואת סגנון המשחק המשמים.
הם רצו שפ.ס.ז' תשחק כדורגל התקפי, יצירתי, תזזיתי ומסעיר – בדיוק כמו לואיס פרננדז של אותם ימים. היה זה פרננדז אחר לחלוטין מהאדם אותו זכינו לראות בישראל בעשור האחרון, שנחשב לדמות המבטיחה ביותר בכדורגל הצרפתי.
בדיוק כמו היום, גם אז, ברבע-הגמר של עונת 1994/5, קבוצת הכוכבים של בארסה הייתה הפייבוריטית הגדולה להעפיל לחצי-הגמר. בהרכב שלה עדיין שיחקו רונלד קומאן, חריסטו סטויצ'קוב, אלברט פרר, סרג'י, חוסה מריה באקרו וצ'יקי בגיריסטיין ובחור צעיר בשם ג'וזפ גווארדיולה.
במשחק הראשון שנערך בקאמפ נואו - פ.ס.ז' ודויד ז'ינולה הנפלא - היו טובה יותר. למרות זאת, הקטאלונים היו אלו שכבשו ראשונים ועלו ליתרון משער של החלוץ הרוסי הנשכח איגור קורנייב בדקה ה-48. חלוץ אחר, אבל קצת פחות נשכח- ג'ורג' וואה - הישווה ל-1:1 כעבור 6 דקות וקבע למעשה את התוצאה.
בגומלין בפארק דה פראנס הקפטן באקרו העלה את בארסה ליתרון בדקה ה-49, וקרויף, שרצה לגונן על היתרון, הכניס בלם נוסף, את אבלארדו. הפריזאים תקפו בחמת זעם ו-18 דקות לסיום היה זה הקשר הברזילאי ראי (אחיו הצעיר של ד"ר סוקראטס) שהישווה. 7 דקות לסיום הבקיע ונסאן גראן את שער הניצחון הדרמטי, כשהכניע את השוער קרלס בוסקטס – אביו של סרחיו, קשר בארסה דהיום.
פ.ס.ז' חגגה העפלה לחצי-הגמר, הישגה הגדול ביותר בליגת האלופות, אבל שם הפסידה למילאן (שנוצחה בגמר ע"י איאקס). הכישלון של ברצלונה סימן את סיום עידן ה"דרים טים", מרבית הכוכבים הגדולים עזבו את הקבוצה בתום אותה עונה. קרויף עצמו, הסמל הגדול של הקבוצה ואליל האוהדים, פוטר עונה לאחר מכן. הוא נשבע שלא יאמן יותר אף קבוצה בחייו. האם גם הערב פ.ס.ז' תהיה זו שתתחיל "סוף עידן" נוסף בקטאלוניה?
