הרבה לפני שנכנס באופן רשמי לתפקיד בעונה שעברה, התחפש רוברטו די מתאו לפני עשר שנים למנג'ר צ'לסי, לרגע אחד. זה היה בגמר הגביע האנגלי של 2002 בו שיחקה הקבוצה מול ארסנל, כמעט שנתיים אחרי שספג שבר משולש ברגלו במדי הבלוז, ומספר חודשים לאחר שאותה פציעה הכניעה אותו והכריחה לסיים את הקריירה שלו ככדורגלן.

כמיטב המסורת במעמד הגמר באנגליה, מוליכים המאמנים את חבורת השחקנים אל כר הדשא בפתיחת האירוע. קלאודיו ראניירי, שנשא אז בתפקיד המנג'ר בצ'לסי, החליט במחווה יוצאת דופן לוותר על מקומו בראש השיירה ולהעניק אותו לקשר האיטלקי בן ארצו, רגע לפני שדי מתאו נפרד מהמועדון בו הפך לסמל במשך שש השנים ששיחק בו. צ'לסי כשלה באותו משחק, אך המאורע המיוחד לא נשכח. כשדי מתאו התבקש להתייחס אליו שנים מאוחר יותר, הוא צחק ואמר: "הפסדנו באותו היום וחשבתי שזה סופה של קריירת האימון שלי".

היום כבר ברור שזו הייתה רק ההתחלה. שש שנים לאחר מכן די מתאו מימש את משחק התפקידים של ראניירי, ולקח על עצמו ב–2008 משרת אימון, הפעם על אמת. הוא התחיל נמוך, במילטון קינס דונס מהליגה השלישית באנגליה, התקדם בשנה שאחרי לווסט ברומיץ' מליגת המשנה, השלים איתה עלייה בתום עונה מוצלחת ומצא עצמו מחלק הוראות מספסלי הפרמייר ליג כבר בעונתו השלישית כמנג'ר. גם הפיטורים מווסט ברום בתחילת 2011 לא הפריעו לטיפוס המתמיד שלו ועד מהרה הוא התקמבק בצ'לסי, בתחילה כעוזרו של אנדרה וילאש בואש ובהמשך כבר סתם על תקן 'המחליף הזמני', כשמילא את החור היוקרתי שנוצר בעמדה הבכירה בצוות המקצועי, לאחר שרומן אברמוביץ' שלח את הפורטוגלי ללשכת האבטלה.

מאז, היה בסך הכול די כיף להיות רוברטו די מתאו. אחרי ששריקות בוז היו הפסקול הרווח בסטמפורד ברידג' בשלהי כהונתו של וילאש בואש, האווירה במגרש השתנתה מייד עם הנוכחות המרעננת של RDM על הקווים, ולוותה במזמורים שטענו כי "די מתאו יש רק אחד". "הוא יותר פסיכולוג מאשר גאון טקטי", התעקשו כלי התקשורת שלא לפרגן יתר על המידה בעת שדי מתאו תיקן את המפגעים שהשאיר קודמו במועדון. אך כשהגיעה הזכייה בליגת האלופות ולצידה ההנפה של הגביע המקומי בסיומם של חודשיים בלבד בתפקיד, כבר הוצמד לו בממלכה תואר 'המאמן הזמני של העונה'. סוג של כבוד.

גל ההצלחות לא נשבר גם עם פתיחת העונה הזו. אחרי שנישל מעליו במהלך הקיץ את האלמנט הארעי מהגדרת תפקידו, די מתאו עלה על נוסחת הטריו מאטה-אוסקר-האזר, וצ'לסי נראתה לראשונה מזה מספר עונות צעירה, מסקרנת והתקפית. כל מה שווילאש בואש הבטיח לעשות. האהבה והמחמאות לא נחסכו והיו כנות יותר הפעם, הפרשנים קבעו כי זו "צ'לסי של העתיד" והקבוצה נראתה אלגנטית כמו החליפות המגוהצות להפליא של המנג'ר האיטלקי.

הקמטים הראשונים החלו להופיע דווקא אחרי יכולת שיא בדרבי עם 2:4 על טוטנהאם בחוץ לפני כחודש. עונש ההרחקה שספג ג'ון טרי בעקבות פרשת הגזענות-כביכול, הביקורות והלחץ על המועדון להדיחו מתפקיד הקפטן בעקבותיה, תקרית השיפוט במשחק מול מנצ'סטר יונייטד (גם היא גזענית-כביכול) והתקצרות הרוטציה בעקבות פציעות של פרנק למפארד ואשלי קול היו הגורמים העיקריים שערערו את האיזון המושלם ששרר עד אז אצל הכחולים, והדבר החל להתבטא בתוצאות.

בששת משחקיה האחרונים בליגה ובליגת האלופות השיגה צ'לסי ניצחון בודד, וגם הוא הגיע די במקרה, מול שחטאר בדקה ה–94. ואם בצ'מפיונס ליג הנזקים שנוצרו זעירים בינתיים, הרי שבליגה הם ניכרים הרבה יותר. הכחולים צברו רק 2 מתוך 12 הנקודות האחרונות, איבדו יתרון ארבע בפסגה ונדחקו למקום השלישי. אחרי שבמשך שבעת חודשי עבודתו הראשונים התרגלנו לצפות באיש בעל העיניים החייכניות מטיס את צ'לסי להצלחות, די מתאו נראה פתאום כמו נהג שמציץ בדאגה מחלון מכוניתו התקועה על הפקק שפרוס לפניו ולא ממש מבין איך יוצאים ממנו.

במילים אחרות, די מתאו חווה את המשבר הרציני הראשון שלו בצ'לסי, כששיאו הגיע בסוף השבוע האחרון עם המשחק בווסט ברומיץ', מקום טעון עבורו. זה לא רק המועדון ממנו נזרק לפני שנתיים, אלא גם המגרש בו ראה את וילאש בואש מאבד את הג'וב שלו בצ'לסי לפני פחות משנה. טרם המפגש בשבת מול הבאגיס, די מתאו עוד הרשה לעצמו להתבדח כשפלט: "אולי טוב שפוטרתי מווסט ברום. אחרי הכול, תראו באיזה כסא אני יושב עכשיו". אחרי ההפסד, הוא כבר איבד את חוש ההומור ואפילו פקפק בדרך המקצועית שהתווה עד כה. "ההגנה שלנו היום הייתה חלשה מאוד", ביקר המנג'ר, "בזמן הקרוב ניאלץ אולי להקריב קצת את הסגנון ההתקפי שלנו כדי להשיג תוצאות במשחקים החשובים שלפנינו". לא המשפט שרומן אברמוביץ' הכי אוהב לשמוע.

ההתייחסות מצד די מתאו לפן הדפנסיבי בקבוצה לקראת שני המבחנים החשובים מול יובנטוס באלופות ונגד מנצ'סטר סיטי במחזור הקרוב בליגה ממש לא באה בהפתעה. במהלך שבעת המשחקים בהם ג'ון טרי נשאר בחוץ (עקב ההרחקה ולאחר מכן פציעה), 15 כדורים מצאו את דרכם לרשת של הבלוז וחשפו עורף נטול טרי שמסתכם בממוצע ספיגה של יותר משני שערים למשחק, כזה שגם קבוצות תחתית לא היו מתגאות בו. עד שטרי יחזור, ובהתאם להצהרות, נראה שגם ההתקפה צפויה לסבול עם ויתור על אחד משלושת הקשרים היצירתיים שהניעו את הקבוצה עד עתה. הקרבת אחד מבין אוסקר, האזר או מאטה תפגע במהירות שבה צ'לסי יוצאת קדימה, ותבליט עוד יותר את האופן שבו טורס משבש לעיתים את הנעת הכדור, בעיה בפני עצמה הדורשת פיתרון. אך עד שיגיע, אולי, רדאמל פלקאו ממדריד ללונדון בינואר הקרוב, צ'לסי תיאלץ להסתדר עם חלוץ שעליו קבוצה בסדר הגודל שלה לא יכולה להסתמך לאורך עונה.

למרות הכל, לפחות בינתיים הדיבורים על חלקו של די מתאו במשבר של צ'לסי נמצאים על אש קטנה. הקהל בסטמפורד ברידג' משוחד לטובתו עוד מהתקופה בה רץ מולם על הדשא, השחקנים עדיין מחוברים אליו ודי מתאו הוכיח עד עתה שבכל פעם שצ'לסי חרקה הוא תמיד ידע לשמן את המערכת בכמה טיפות של הווינריות האופיינית לו כל כך. ובכל זאת, הפסד במשחק הערב מול יובנטוס, דבר שכנראה יגרור הדחה מליגת האלופות, יהיה כנראה בלתי נסלח.

כשהוא הנושא באחריות, יהיה מרתק לראות כיצד יבחר די מתאו להתמודד עם המצוקה בצ'לסי. נכון, היו רגעים (לא רבים) גם בעונה הקודמת שבהם לא הכול הלך חלק, אבל אסור לשכוח שעל האיטלקי גוננה אז אצטלת 'הזמני', זו שבאופן טבעי הנמיכה ציפיות, הורידה לחצים ויצרה סיטואציה שממנה הוא יכול היה רק להפתיע ולהרוויח, כפי שאכן עשה. די מתאו אמנם שמח להיפטר ממנה במהלך הקיץ, אך בלעדיה הוא עלול לגלות שחיי המנג'ר בצ'לסי, כפי שלמדו שמונה מאמנים בתשע השנים האחרונות, אף פעם לא כוללים קביעות במשרה.