הבשורה המרעננת ביותר של ליגת האלופות, שתצא לדרך ב-21 באוקטובר, איננה שיבוץ קבוצות מסוימות לבית מסוים, אלא לוח הזמנים המקוצר שמבטיח שלושה מחזורים ברצף של שבוע אחר שבוע (במקום שבועיים/שלושה כפי שהתרגלנו בעבר). לאחר מכן תתקיים פגרת ליגת האומות בת שלושה שבועות והסיבוב השני יחזור על עצמו בתדירות כל שבוע. מה שמבטיח גירסה הרבה יותר מהודקת ורציפה, שטובה לחובבי הכדורגל באשר הם.
רצה הגורל והשם הראשון שנשלף מקערת הכדורים הוא באיירן מינכן, שפייבוריטית מובהקת לזכות גם השנה בצ'מפיונס ליג ושובצה לבית 1. האלופה שניצחה את כל 11 משחקיה בעונה שעברה עם כמעט 4 שערים למשחק, שובצה לבית יחד עם אתלטיקו מדריד, כששתיהן אמורות לעבור ללא מאמץ מיוחד את שלב הבתים. לואיס סוארס יפגוש את הקבוצה שריסקה אותו 8:2 ברבע גמר 2020 וירצה לעשות שרירים מולה במחזורים הראשונים. רד בול זלצבורג, שחלפה על פני מכבי תל אביב בפלייאוף, ולוקומוטיב מוסקבה יילחמו על הפירורים.
נסכים שבית 2 אטרקטיבי יותר ולא רק בגלל מנור סולומון. ריאל מדריד אולי מעט יותר פגיעה מאשר הייתה בעבר, אבל עד שלא תודח בשלב הבתים - דבר שלא קרה לה מעולם - תמיד תחשב למועמדת הראשונה לעלות מהבית שלה. והפעם היא תנסה לעשות את זה מהמקום הראשון כדי לא להיקלע לצרות בשמינית הגמר. אינטר, שפתחה בסערה את הליגה האיטלקית, תרצה לתקן את הרושם מאשתקד לאחר שהודחה בבתים. מנור סולומון ושחטאר יבקרו בדי סטפנו ובסן סירו, אך הסיכויים שלהם להשיג יותר ממקום שלישי אינם גדולים, בבית שבו נמצאת גם בורוסיה מנשנגלדבך, שפתחה רע את הבונדסליגה ובעלת היסטוריה דלה בליגת האלופות.
מנצ'סטר סיטי שוב הוגרלה לבית נוח מאוד, ולמרות הבעיות ההגנתיות החמורות שהיא חושפת לאחרונה, אין אלא לקבוע די בפסקנות שהיא תסיים ראשונה את בית 3. פורטו חוזרת לליגת האלופות אחרי שנה של הפסקה ומגיעה בכושר מצוין מבלי שאיבדה כוח אדם קריטי לקראת עונת 2020/21, ומעצם היותה ראש בית היא הפייבוריטית להצטרף לסיטי בשמינית הגמר. מארסיי של אנדרה וילאש בואש היא קבוצה של מצבי רוח ואין לדעת איזה קמפיין ממש מצפה לה, בעוד אולימפיאקוס נשענת בעיקר על הקהל הביתי שיחסר כנראה בפיראוס.
בית 4 סומן כסופר אטרקטיבי בעיקר כי הנציגה הבכירה שם עונה לשם ליברפול. אלופת אירופה מ-2019 חווה ימים יפים לפתיחת הפרמיירליג, ולמרות שיורגן קלופ יבצע הרבה רוטציות, לא אמורה להיות לה בעיה להעפיל לשמינית. אטאלנטה, חולת ההתקפה, מועמדת להצטרף אליה משום ששמרה על רוב הסגל שהביא אותה לרבע גמר 2020 ובנוסף מציגה יכולת גבוהה גם בפתיחת הסריה A. אייאקס הצעירה והמוכשרת תנסה להסתנן לשמינית, אבל נדמה שיש לה רף גבוה מאוד והעובדה שאיבדה נכסים יקרים בשנתיים האחרונות (דה ליכט, דה יונג, זייש, דסט) עלולה לפגוע בה. מידטיילנד הדנית בעיקר תהנה מהחוויה בהופעת הבכורה שלה במפעל.
בית 5 מפגיש בין ישן לחדש. שתי זוכות הליגה האירופית האחרונות סביליה וצ'לסי הוותיקות מצד אחד, לעומת ראן וקרסנודר שיופיעו בפעם הראשונה בהיסטוריה בשלב הבתים. סביליה היא מלכת הליגה האירופית ודווקא במפעל החשוב היא עדיין לא הצליחה לעבור את שמינית הגמר. המחסום הזה צריך להישבר הפעם עם מאמן כמו ז'ולן לופטגי והקבוצה המצוינת והמגובשת שבנה. צ'לסי היא התכשיט הכי נוצץ בבית הזה לאחר 250 מיליון יורו השקעה, אך עדיין רחוקה מלספק קבלות וצריכה עוד להתחבר עם טימו ורנר את קאי האברץ וכן להחלים (חכים זייש וכריסטיאן פוליסיק טרם שיחקו העונה). למרות היתרון המובהק של האנגלייה והספרדייה, ראן עשויה לעשות צרות בבית בעיקר בגלל פתיחת עונה מעולה של ילד הפלא שלה אדוארדו קמאבינגה.
דורטמונד של ארלינג הולאנד וג'יידון סאנצ'ו היא הקבוצה הכי איכותית שיש לבית 6 להציע, והיא תפגוש את האקס צ'ירו אימובילה בקרב על ראשות הבית שמסתמן, לכאורה, מול לאציו. גם הגרמנים וגם האיטלקים מאמינים בכדורגל התקפי ותוסס ולכן הצפי שהבית הזה, על הנייר, יהפוך למטחנת שערים. בכל מקרה, פחות ממקום שני של דורטמונד ולאציו תחשב כאן לכישלון גדול. זניט סנט פטרסבורג של ארטיום דזיובה ומאלקום דוהרת בפסגת הליגה הרוסית ובהחלט יכולה לדגדג את המקום השני. מה שקשה להגיד על קלאב ברוז', שמבחינתה הגעה לליגה האירופית תחשב להישג.
הגענו לפיקנטריה של שלב הבתים, כשלראשונה במעמד זה כריסטיאנו רונאלדו (יובנטוס) וליונל מסי (ברצלונה) ייפגשו לשני משחקים מוקדמים. מאחר שהיריבות הנותרות בבית - דינמו קייב ופרנצווארוש - נחותות, כל הפוקוס של המפעל יתנקז לשני מלכי השערים של ליגת האלופות בכל הזמנים. בארסה המתחדשת של רונאלד קומאן עושה קולות חיוביים משני המחזורים הראשונים בספרד, בעוד יובה של אנדראה פירלו עדיין לא התארגנה על עצמה בעיקר בחלק ההגנתי. לשתיהן יהיה חשוב מאוד לסיים במקום הראשון, כדי לקבל הגרלה נוחה יותר בשמינית הגמר, ולכן שני המפגשים בקאמפ נואו ובאליאנץ סטאדיום צפויים להצית את הדמיון של כולנו. אגב, דינמו קייב תחזור לקאמפ נואו אחרי ה-0:4 ההיסטורי ב-1998, שאחד הכובשים שלה דאז, סרגיי רברוב, מאמן את פרנצווארוש שמתקמבקת לבתים לראשונה מאז 1995.
מסיימים עם הבית הכי תחרותי על הנייר. כאן מצופה מפ.ס.ז', סגנית אלופת אירופה, לכבוש את המקום הראשון, ולמרות ההגרלה הלא פשוטה שמזמנת לה את לייפציג (עליה גברה בחצי גמר 2020) ומנצ'סטר יונייטד (שהדיחה את פ.ס.ז' בשמינית גמר 2019), קשה מאוד לראות את ניימאר וקיליאן אמבפה מתחת למקום הראשון. לייפציג הביאה את אלכסנדר סורלות המצוין, ולמרות השם הגדול שעומד מולה (מנצ'סטר יונייטד), היא פייבוריטית לתפוס את המקום השני על חשבונה. הקבוצה של אולה גונאר סולשיאר סובלת מבעיות רבות במרכז ההגנה והקישור ותלויה יותר מדי בכישרון שלה בהתקפה. לא בטוח בכלל שזה יעזור לה מול פאריס ולייפציג. הצלע הרביעית בבית, איסטנבול בשקשהיר, עלולה לשמש רק כתפאורה בעונת הבכורה שלה במפעל.
