הייתה תחושה כאילו הסצינה הזאת נלקחה מאיזו קומדיה רומנטית קיטשית של הוליווד. ביום האחרון של חלון ההעברות, בזמן שריאל מדריד ומנצ'סטר יונייטד עבדו על הניירת שתעביר סוף סוף את דויד דה חאה לברנבאו אחרי סאגה מתישה, ישב קיילור נבאס בשדה תעופה בבירת ספרד. ישב ובכה. על המסך, תמיד יבוא אותו חצי שני במערכת היחסים שעוד רגע הפכה לנכזבת, ירדוף אחרי המטוס ויגרום לכך שלא ימריא לפני שיתוודה על אהבתו. ואכן, המטוס לאנגליה לא יצא לדרכו, אבל גילוי חיבה, אפילו הקטן ביותר, לא נשלח לכיוונו של השוער מקוסטה ריקה.
"זה היה היום הכי גרוע בקריירה שלי", סיפר נבאס, "ישבתי ליד אשתי ופשוט בכיתי. אני אנושי, כל הרגשות הציפו אותי. אפילו לא לקחתי מזוודה. לא עליתי על המטוס, אבל הייתי קרוב לכך". כחלק מעסקת דה חאה, שוער הבלאנקוס היה אמור לעשות את הכיוון ההפוך. אך בעקבות פארסה מביכה במיוחד, המסמכים לא עברו לפני נעילת חלון ההעברת, דה חאה נשאר באולד טראפורד וריאל נתקעה עם הקוסטה ריקני.
אחרי ההופעה הנפלאה במונדיאל האחרון עם נבחרתו, קיילור היה עוד חלק מהאג'נדה של פלורנטינו פרס: הרשמת באיזה מקום שמושך הרבה תשומת לב? אתה צריך להיות בברנבאו. ואכן, הבלאנקוס צירפו את אחד השוערים הטובים בליגה הספרדית וממצטייני גביע העולם, אבל בשנה הראשונה שלו שם, הוא היה המחליף של איקר קסיאס. אם הפאדיחה בעקבות עסקת דה חאה לא הספיקה, כעת הוא היה צריך לצאת מצילו ולהיכנס לנעליו של אחד השמות הגדולים ביותר בהיסטוריית המועדון.
גדול ככל שיהיה, קסיאס היה שוער פחות טוב בנקודת הזמן שבה נבאס הצטרף לריאל. בשיא הקריירה שלו, הקוסטה ריקני העביר שנה שלמה על הספסל וליווה את שירת הברבור של "סן איקר" בפרידתו מהברנבאו, עם כמה הופעות לא משכנעות במיוחד בגביע המלך. לא לכל שוער יהיו את תעצומות הנפש כדי להתמודד עם האתגר שנכפה עליו: הסכנה שכל טעות שלך תביא לפרצוף חמוץ של מישהו שקשור לבלאנקוס, לצד העברת מחשבת "איך לא השגנו את דה חאה?" בראש, וגעגועים לקודמך, שהראו לו את השביל שמוליך לפורטו. כל זה, ועוד עם מינוס של דקות משחק שהצטבר במשך עונה שלמה.
נבאס והבלאנקוס השלימו עם המצב, הם הבינו שהם תלויים זה בזה למרות שצורף שוער איכותי נוסף, קיקו קאסיה. לקוסטה ריקני יש תפקיד מהיותר משמעותיים על המגרש, כמו בכל קבוצה, כך שרוגע ושלווה זה בטוח לא מוסיף. קיילור היה עם הגב לקיר ואור זרקורים מסנוור במיוחד על הפרצוף, אז מה הסיכוי שהוא יוכל להציג את אותה יכולת אדירה מלבאנטה ומהנבחרת במדי ריאל גדולה? מסתבר שיש אנשים שלא מרגישים שום לחץ. הוא רושם העונה ממוצעים למשחק של 4.8 הצלות, כששתי הופעות גדולות שלו מהתקופה האחרונה היו ב-1:1 בדרבי מול אתלטיקו בו גם הציל פנדל של אנטואן גרייזמן, וה-0:3 מול האקסית שממנה הגיע לברנבאו.
קיילור הציל את ריאל ביותר ממקרה אחד העונה ויש לו חלק משמעותי בכך שהיא אחת מ-3 הקבוצות שחולקות ביניהן את הפסגה בספרד. "אני משוכנע שהוא עוד יעשה היסטוריה במדריד", אמר נשיא לבאנטה, קיקו קטאלאן, אחרי ההופעה הנפלאה של הקוסטה ריקני מול קבוצתו, "הוא שוער ענק שעובד קשה כל יום כאילו היה האחרון. הוא החליף את אחד השוערים הטובים בעולם, ויהיו לו עוד הרבה שנים כדי לעשות דברים נפלאים כמו קסיאס". מרסלו, חברו של נבאס לקבוצה, הצטרף למחמאות: "הוא עבד קשה לצידו של איקר בעונה שעברה וכעת מוכיח עצמו".
באופן טבעי, כל התייחסות לנבאס, אפילו מחמאה, תגרור גם אזכורים לדה חאה ובעיקר לקסיאס. הקוסטה ריקני נמצא בעיצומו של מאבק על הזהות שלו ככדורגלן. אף אחד לא רוצה לשכוח את סן איקר ואת מה שעשה, אבל בריאל יודעים שעכשיו כשהוא כבר לא שם, צריך להמשיך הלאה ולקיילור יש חלק חשוב בכך. המשחק מול פ.ס.ז' הוא נקודה משמעותית במסע שלו. אלופת צרפת שואפת להיות יריבה בקרב על התואר האירופי, ומדובר במפגש בין שתי ענקיות שניצחון בו יהיה משמעותי, בדרך אולי לזכייה שניה בשלוש השנים האחרונות וה-11 בהיסטוריה של מדריד.
עם כל הכבוד למחמאות המוצדקות, נבאס הביא את ריאל לניצחונות, אך עוד לא לאחד משמעותי. נכון, לבלאנקוס היה רק משחק אחד גדול העונה, הדרבי אותו לא ניצחו, אבל המפגשים מול היריבות החשובות באמת מתחילים להגיע, כמו זה נגד פ.ס.ז'. הישגים מולן יובילו את הבלאנקוס שוב למאבקים המכריעים, וכל מה שקיילור צריך זה לתת סיבה להחמיא לו גם שם. כל עוד הוא לא יהיה חלק מזכייה בתואר משמעותי של מדריד, הקוסטה ריקני תמיד יהיה אותה ברירת מחדל במקומו של דה חאה ומי שהחליף את קסיאס ללא הצלחה. אם זה יקרה, הוא ירשום ציון דרך נוסף ומשמעותי לא פחות עבורו: כשידברו עליו, ידברו רק עליו, ובלי השוערים הספרדים מסביב.