עכברי הכדורגל האירופי שביניכם ודאי נתקלו בנתון המדהים הבא: 11 קמפיינים ברציפות ניסתה רד בול זלצבורג להתברג לשלב הבתים של ליגת האלופות ללא הצלחה. בשני מקרים היא אף הודחה על ידי קבוצה ישראלית: מכבי חיפה והפועל ת"א. את הקללה הזאת שברה האלופה האוסטרית בעונה שעברה כאשר חזרה ל-32 האחרונות של המפעל היוקרתי אחרי 25 שנות יובש ובפעם הראשונה תחת קונצרן המשקאות, שהשתלט על הקבוצה לפני כעשור וחצי והפך אותה למעצמה מרכז אירופית. לאט לאט, כישלונות העבר מקבלים פרופורציות לנוכח מה שנבנה בצורה סבלנית, מתודית ומעוררת השראה ברד בול ארנה.
רד בול לא הסתפקה בהגעה לליגה של הכוכבים, היא היתה חלק בלתי נפרד מההצגה כשסיימה עם שבע נקודות את הבית שלה, סחטה תיקו מול נאפולי ואף הביכה שלוש פעמים את ליברפול באנפילד לפני שספגה 4:3. העליה לשלב הבתים לא רק קידמה את הקבוצה ברמה הכלכלית, אלא חשפה את מרכולתה לעיני כל היבשת וכבר בסיום הקמפיין מכרה את שני הנכסים הגדולים שלה: ארלינד הולאנד (דורטמונד) וטאקומי מינמינו (ליברפול). הי צ'אן הוואנג (לייפציג) עשה את המעבר לליגה גדולה בקיץ, שנה לאחר המכירה של מואנס דאבור לסביליה אחרי קמפיין פנטסטי והגעה לחצי גמר הליגה האירופית.
כמו רוב המועדונים ששולטים ביד רמה בזירה המקומית, זלצבורג נמצאת במרכז שרשרת המזון של הכדורגל האירופי: מועדון שמגדל ומטפח שחקנים מכל קצות תבל ומוכר אותם לאריות היבשת. אך כדי למקסם את הפוטנציאל של הנכסים שלה, עליה להגיע בכל שנה לליגת האלופות, שם יחכו לה כמובן עוד 20 מיליון יורו הכנסות. בניגוד למכבי ת"א למשל, או כל אלופה ישראלית בפוטנציה, עבור האוסטרים ההעפלה בחודש הבא לצ'מפיונס היא הכרח ולשם הקבוצה מכוונת בכל עונה.
גם אם זלצבורג נחשבת לפייבוריטית ברורה מול ההרכב החסר של מכבי, עדיין עיקר הלחץ נמצא על כתפי השחקנים שלה. ומדובר בכתפיים די צעירות. האימפריה מהאלפים הגיעה לתל אביב עם סגל שבו שלושה שחקנים בלבד שחצו את גיל ה-30. כמעט כל שחקני הקישור וההתקפה, המיועדים הערב להרכב הפותח, בקושי סיימו גיל צבא במונחים ישראלים: החל מהפליימיקר ההונגרי המחונן - דומיניק סובוסלאי (19) ועד למכונת השערים מזמביה - פטסון דאקה (21) ובן ארצו הקשר אנוק אמפו (22) שמסומן גם הוא בפנקסים של ציידי הכישרונות במערב אירופה.
המיקוד בשחקנים צעירים הוא לא מקרי. במרוצת השנים פיתחה זלצבורג מערכת סקאוטינג מתקדמת שעוזרת לדוג את טובי השחקנים הצעירים מאירופה, אפריקה ואפילו אסיה. מי שעומד מאחורי הפרויקט הזה הוא המנהל הספורטיבי של זלצבורג מאז 2006, כריסטוף פרוינד. תחת ניהולו, הצליחה יריבת מכבי ת"א לאתר לפני שמונה שנים, מי שהיה אז בחור בן 20 בשם סאדיו מאנה ממץ הצרפתית. בדרך זאת זרועות התמנון של זלצבורג לכדו את נאבי קייטה והבלם המוערך דאיוט אופאמקנו. השניים הראשונים מככבים בליברפול והמשותף לכל השלושה הוא מעבר ראשוני ללייפציג מהבונדסליגה. כך למשל היה קל לשכנע את הולאנד להגיע למועדון שקפיצת המדרגה ממנו היא ישירות לגרמניה.
"אני חושב שאנחנו שונים מאחרים בגלל שאנחנו מאוד ברורים בדרישות שלנו", סיפר פרוינד על השיטה בראיון שהעניק לפני שנה למגזין האנגלי Fourfourtwo, "כולם יודעים במחלקת הסקאוטינג שלנו איזה שחקן אנחנו מחפשים. זה לא סוד שאנחנו מעוניינים רק בשחקנים בני 16 עד 20. אנחנו מחפשים מהירות, אינטילגנציה, מנטליות טובה, אופי טוב, שחקנים בעלי ראש מחודד. זה אולי לא כמו אצל כל הקבוצות. אנחנו מדברים עם השחקן, המשפחה והסוכן שלו ומסבירים לו שהרבה שחקנים הגיעו לכאן לא כשמות גדולים, אבל התפתחו להיות כאלה. זה משהו שמאוד חשוב לנו כמועדון".
האקדמיה של זלצבורג נבנתה בהשקעה ענקית של רד בול לפני שש שנים ומפרנסת 120 אנשי צוות שמנסים לעזור ל-400 ילדים להגשים את החלום הגדול שלהם. כדי להכשיר את השחקנים בצורה המיטבית, זלצבורג חתמה הסכם חסות עם ליפרינג מהליגה השניה באוסטריה שמשמשת כקבוצת בת של מועדון הפאר האוסטרי. סובוסלאי, שהוזכר מקודם, הוא התוצר הבולט שיצא מליפרינג ובסגל הנוכחי ראוי לציין גם את סקו קויטה ממאלי וקארים אדמי הגרמני, שני צעירים שמקווים לקפוץ כיתה ולהכלל באופן קבוע בהרכב הבוגרים. מקבוצת הבת גם נלקחו חלק מהשחקנים שזכו עם זלצבורג בליגת האלופות לנוער ב-2017.
בדומה ללייפציג, גם בזלצבורג מחנכים לכדורגל התקפי ומודרני, עם משחק לחץ גבוה ובשנה שעברה המאמן האמריקאי של הקבוצה, ג'סי מארש, הוביל את האוסטרים לשיא כיבושים - 110 שערים ב-32 מחזורי ליגה. ברמה המקצועית, לא מדובר באותה קבוצה אימתנית אחרי המכירות של הולאנד, הוואנג ומינימינו, אך תהיו בטוחים שבזלצבורג עובדים כבר על גיבוש הקבוצה האטרקטיבית הבאה, שתייצא את מיטב הכישרונות לליגות הגדולות דרך הצלחה במפעלים האירופים. מכבי ת"א, במיוחד במצבה הנוכחי, לא אמורה להפריע לה לממש את החזון.
