את הדאגה בקרב אנשי ב"ש בדקה ה-60 במשחק "אלוף האלופים" ביום חמישי האחרון לא היה ניתן לפספס. מיגל ויטור נפגע בברכו הימנית, לאחר שנפל לא טוב על רגלו והשתטח על המגרש. הצוות הרפואי רץ באמוק כדי לטפל בו, והפנים חמורות הסבר של ברק בכר אמרו הכל, הוא מיד הבין כי הבלם המצטיין לא יעמוד לרשותו במשחק מול מאריבור, שאותו הגדיר כחשוב ביותר בתולדות המועדון. מאז כבר התברר כי ויטור סובל מפגיעה ברצועה הצולבת ולמרות שעדיין לא ידוע מה בדיוק הנזק, ברור כי הוא עלול להיעדר תקופה ממושכת.
הפציעה של ויטור הגיעה כחצי שעה אחרי שגם דן איינבינדר נפגע במפשעה ויצא מהמשחק. נכון, מדובר בשני שחקנים סופר משמעותיים, אך סביר להניח שאם רק שניהם היו נפצעים לא היינו מעלים את הסאגה הבאה לכותרות. השניים התווספו לרשימת פצועים ארוכה: בן שהר (כתף), אורן ביטון (עצם השוקית), איסק קואנקה (התאושש בימים אלה ננקע בקרסול) ניב זריהן (התאושש בימים אלה מקרע בשריר הירך האחורי), אליניב ברדה סבל בתקופה האחרונה מרגישות בשריר הירך האחורי (זכר למשחק השני מול הונבד) ואמיר חלאילה שיחק בגביע הטוטו עם קרע קטן במיניסקוס.
למזלה של האלופה איינבינדר התאושש ויהיה כשיר למשחק, כמו גם קואנקה וזריהן שמאז יום שבת האחרון מתאמנים באופן מלא עם הקבוצה ובאופן עקרוני הם כשירים (הראשון עשוי להיכלל לראשונה העונה בסגל). למרות זאת, בתקופה האחרונה לב"ש היה ביש מזל בכל מה שקשור לפצועים, כש"הבומבה" הרצינית ביותר הגיעה בדמותו של ויטור רגע לפני ההתמודדות הקריטית מול מאריבור. בעקבות הדברים ניסינו להבין כיצד מתמודדים עם כל זה בב"ש, כשהם בעיצומה של תקופה סופר חשובה בלשון המעטה.
בעבודת מחקר שנעשתה באופ"א בין השנים 2002-2012 בליגות הבכירות באירופה ובליגת האלופות נמצא שבקבוצה בעלת סגל של 28 שחקנים יכולים לצפות לחמישים פציעות בעונה, פציעות שמשביתות את השחקנים מאימונים ומשחקים לזמנים שונים. כלומר, ממוצע של 1.8 פציעות פר שחקן בעונה. בנוסף, המחקר מצא כי בממוצע בכל רגע נתון במהלך העונה 12 אחוז מהשחקנים לא נמצאים לרשות המאמן בשל פציעות, 3.3 שחקנים אם תרצו.
אם נשווה את הנתונים הללו למצב באלופה הישראלית, הרי שבשלב הנוכחי רק שלושה שחקנים לא עומדים לרשותו של בכר: ויטור, שהר וביטון, מה שמתיישב עם המחקר (עד לפני מספר ימים מספר הפצועים המושבתים היה כמובן גדול יותר). הסיכון לפציעה אצל כדורגלנים הוא גדול. ההערכה היא, כך גילה המחקר, שהסיכוי הכללי לפציעה של כדורגלן הוא בערך פי 1,000 יותר גבוה מאשר הסיכוי לפציעה במקצועות התעשייה שמוגדרים כמקצועות בעלי סיכון גבוה.
"היום ישנן סקירות אורתופדיות, מבחנים שהמטרה היא לגלות מה היכולת של השחקן לעמוד בעומס, ומה צפי הפציעות שיעברו עליו. אנחנו מדברים ממש על בדיקה של הספורטאי מא' ועד ת', בדיקה פיזיקלית (למשל גובה, מסת שריר וכ"ו), טסט אקטיבי של כוח, סיבולת, בחינה אם יש פציעות קודמות ואיברים פגועים, כך אפשר לגלות באילו מקומות הספורטאי חלש, אתה מקבל אינדיקציה שהוא למשל חלש בכתפיים/באגן/ במקום אחר, לפיה בונים תכנית עם הפיזיולוג, מאמן הכושר והתזונאי וכך אפשר למנוע הרבה פציעות בתוך הקבוצה", הסביר באדיר.
במועדון מספרים כי יש סינרגיה מלאה בין הצוות המקצועי- פיזיולוגי- גופני-רפואי. לב"ש יש שני מאמני כושר, דרור שמשון ומיכאל ברוש, כשלוקאס בורטניק משמש כפיזיולוג. בורטניק אחראי על ניתוח נתוני ה GPS אחרי כל אימון ומשחק. "הוא מקבל נתונים רבים, כמו למשל הספרינטים ששחקן עושה, מרחק בספרינט, העצימות שלו, ממש כמה עבודה השחקן 'נתן', והנתונים הללו מועברים כמובן למאמני הכושר ולברק, שעושים בהם שימוש", אמרו במועדון.
בב"ש לוקחים בחשבון גם את עניין הפציעה החוזרת, פגיעה באותו מקום בטווח של חודשיים מרגע שהשחקן הורשה ע"י הצוות הרפואי לחזור לאימון מלא עם הקבוצה. זה המקרה עם ניב זריהן, שהקרע בשריר הירך האחורי חזר לו פעמיים אחרי שכבר התאושש, מה שגרם למשך ההחלמה להתארך מהמצופה.
אגב, זמן ההחלמה מפציעה חוזרת ארוך ב-30 אחוזים ממשך ההחלמה בפציעה הראשונה, והסיבה השכיחה לכך היא חזרה מוקדמת לפעילות טרם הושלמה תכנית השיקום. מיגל ויטור סוחב היסטוריה של פציעות, ואילו לגבי קואנקה הודו במועדון שהוא פציע יותר. "שחקן פציע או בגלל הגנטיקה שלו, שעם זה אי אפשר להתווכח או שזה נובע גם מהשפעה מנטאלית", אמרו בב"ש. בכל מקרה, בעקבות כך נזהרו מאוד עם הספרדי בהליך השיקום ולא רצו להחזירו מוקדם מדי.
הכל בראש
ברק בכר כבר הוכיח לא פעם כי הוא מצטיין בפתירת משברים. ככל שרעשי הרקע וההמולה גדולים יותר, המועדון מגלה חוזקה, לא נופל לרוחות הגועשות שבחוץ, מייצר שקט סביב הבעיה וגורם לה לחלוף. זה בדיוק מה שניסו לעשות גם במקרה הנוכחי של ההתמודדות עם הפציעות, ובעיקר של ויטור ואיינבינדר, רגע לפני המשחק החשוב מול מאריבור. מיד בסיום משחק "אלוף האלופים" התקשורת באופן טבעי התייחסה בעיקר לפגיעות של השניים ולהשפעה שתהיה להן על המפגש מול הסלובנים (אז עוד טרם ידעו כמובן שאייבינדר יהיה כשיר).
המסר של בכר ושל השחקנים עם שריקת הסיום ולאורך הימים שאחרי היה ברור: "מיגל ודן שחקנים חשובים' אבל בדיוק בשביל המקרים האלה יש סגל עמוק וכל שחקן שישחק יעשה את העבודה". במועדון רצו, ובצדק מבחינתם, להתעסק כמה שפחות עם הפציעות, לא לאפשר לנושא הזה להפוך לאישיו המרכזי ולהסית את תשומת הלב מהעניין. זאת במקביל לתגובה המידית: האצת המו"מ מול מ.ס אשדוד על חאתם עבד אלחמיד, שהבשיל בסופו של דבר לכדי חתימה אתמול.
"ב"ש בצדק אומרת 'אנחנו לא ניתן לכם, לתקשורת, להכניס לנו רעש למערכת פנימה"' ניתחה מיכל יערון, פסיכולוגית ספורט ומנכ"לית 'לעוף', "הרי התקשורת בעיקרה רוצה לעורר עניין, לייצר כותרות, ובב"ש מתנהלים נורא נכון כי הם רוצים לעשות שקט ולא לתת לרעש מיותר לחדור. גם מבחינת מידע, הרי מידע זה כוח, כל מידע שהם ימנעו להוציא החוצה מחזק אותם".
אחד מהדברים שבכר התעקש עליו בשנתיים שלו בנגב היה להעמיק את הסגל ושעל כל עמדה יהיו לפחות שני שחקנים. "זאת הפילוסופיה שלנו. גם בשביל התחרות, שמעצימה את הספורטאי ועושה לו רק טוב, וגם בגלל שבסופו של דבר בכדורגל נפצעים ואי אפשר שבעקבות פציעה של שחקן כזה או אחר הקבוצה תיעלם", אמרו במועדון והוסיפו: "המסר של ברק הוא 'אין לי שחקני הרכב ושחקני ספסל, פה כולם ראויים'".
המסר הזה מעיד אולי יותר מכל על ההתמודדות המנטאלית של האלופה עם העניין, בעיקר עם הפציעה של ויטור, שחשיבותו ברורה לכל. "במקרה כזה יש לנו שתי אופציות או לשבת ולילל ולדבר על מה שחסר, או להבהיר 'זה עכשיו המצב, זה מה שיש לי ועם זה נתקדם הלאה', וברור שאנחנו בוחרים באופציה השנייה", הסבירו בב"ש.
"באופן כללי אנחנו רוצים לחץ כי אם אתה בלחץ סימן שאתה במעמד חזק, שאתה למעלה. אנחנו לא רוצים את אזור הנוחות, זה לא מתאים לנו. אנחנו גם לא נכנסים ללחץ מהבחינה השלילית שלו ולא ניתן לשדר לחץ", אמרו באלופה.
בימים האחרונים נזכרו בב"ש במקרים דומים שהם עברו בשנה שעברה. כך למשל העלו את ההפסד בשמינית גמר גביע המדינה לעירוני ק"ש בטרנר, בו נפצעו גם בן ביטון וגם מיחאי קורהוט. "גם הדחה מגביע המדינה, גם הפסד בטרנר שכמעט לא קורה, גם איבדנו את שני המגנים באותו הזמן וכל זה בתקופה שבה הייתה נסיגה מבחינתנו במרוץ האליפות, היו קבוצות שהיו מאבדות את האליפות בעקבות משבר כזה. אבל ברק פירק את המשבר לגורמים, ובעיקר אמר 'בוא נלך הלאה'", סיפרו בב"ש.
בדיוק כמו בשנה שעברה, כך גם הפעם בב"ש, עם כל התסכול על פציעתו של ויטור, מסתכלים קדימה, 180 דקות מפרידות בינם לבין העפלה היסטורית לשלב הבתים של ליגת האלופות. כן פצועים, לא פצועים, באלופה שמים הכל בצד, מבחינתם אין תירוצים, הם מסתערים על הגשמת החלום.
