הפועל באר שבע הצליחה לעבור את שריף טריספול ולעלות לשלב הבא בזכות הניצחון הביתי. אין ספק שהיא הייתה חייבת לעבור את השלב הזה, על פי היכולת שהציגה. למרות ה-0:0 במשחק השני, היא שלטה והייתה הקבוצה הטובה יותר על המגרש. זה לא היה משחק גדול של האדומים, הם שיחקו בצורה טקטית ולוחמת, אבל מה שחשוב זו התוצאה ואותה הם השיגו.
ב"ש ניצחה בעיקר בזכות החלק האחורי שלה, ששיחק בצורה מאורגנת מאוד. וויליאם סוארס ומיגל ויטור הרשימו אותי מאוד. הם שיחקו בצורה מתואמת ועצרו את כל ההתקפות של היריבה. אם זה היה המבחן של שניהם לקראת העונה הקרובה, אין ספק שהם צלחו אותו. מצד שני, אי אפשר לתת את המחמאות הללו לחלק הקדמי, שלא תפקד ולא יצר כמעט שום דבר, למרות הניסיונות.
בכר צדק כשנתן למהראן ראדי לפתוח בהרכב. הוא הוסיף הרבה כוח והקישור היה פיזי מאוד וניצח במרכז המגרש. לא סתם אומרים שמי ששולט במרכז המרגש הוא בדרך כלל טוב יותר, וזה נכון גם למשחק אתמול. ההחלטה הפחות טובה של בכר במשחק הייתה להשאיר את אבידיו הובאן על הדשא, כשכבר היה לו כרטיס צהוב. במקום להחליף את ראדי, הוא היה צריך להוציא את הרומני.
הובאן עשה עבירה טפשית לקראת הסיום ובעקבות זה יחמיץ את המשחק מול אולימפיאקוס, שזה פספוס בשבילו, בשביל בכר ובשביל האוהדים. שחקנים שפחות באו לידי ביטוי במשחק היו מאור מליקסון, שהציג מחצית ראשונה לא רעה, אך היה חלש מאוד בשניה. בנוסף, טוני וואקמה הפגין יכולת חלשה מאוד ולא הצליח לייצר לעצמו שום מצב משמעותי במהלך המשחק.
עצם העלייה עצמה לשלב הבא היא ההישג הכי גדול של הפועל ב"ש באירופה. האדומים, שישחקו מול אולימפיאקוס החזקה, הבטיחו לעצמם לפחות עוד ארבעה משחקים באירופה. אם הם יפסידו את צמד המשחקים מול היוונים הם ינשרו לפלייאוף של הליגה האירופית ושם ינסו להגיע לשלב הבתים, דבר שייחשב כהישג.
לסיום, אני חייב להגיד משהו על החילוף האחרון של בכר, שהכניס את מאור בוזגלו בדקה ה-90 כדי להחליף את מליקסון. אני לא הייתי עושה דבר כזה. אם לא לתת לו 20-30 דקות להתאקלם ולזוז קצת, אין מה להכניס אותו. בוזגלו הוא לא שחקן שאתה מכניס בדקות הסיום כדי למשוך קצת זמן, בשביל זה יש שחקנים צעירים. בכר היה צריך להימנע מהמהלך הזה.
