רק לפני שלוש שנים הפועל ב"ש ניצחה מירידה לליגה הלאומית במחזור הסיום והיום (חמישי) היא רחוקה צעד אחד, שני משחקים בסה"כ, מהבמה הגדולה ביותר של הכדורגל האירופי. כמה מיוחד הוא המשחק הזה וכמה מיוחד מה שעשתה וממשיכה לעשות הפועל ב"ש.
הניצחון של האדומים על אולימפיאקוס היה מרשים במיוחד. למשחק אתמול היוונים הגיעו מאוד מוכנים, לעומת השאננות שהפגינו במשחק הראשון. אולימפיאקוס, שכבר ידעה שעומדת מולה קבוצה איכותית שמאומנת ברמה גבוהה, שיחקה אתמול במערך של 4-3-3. שחקני הכנף שלה תקפו את הבלמים כשהם יצאו הצידה ושני שחקני מרכז השדה יצאו למגנים של ב"ש במטרה לשבש את המשחק שלה כבר בתחילת ההתקפה.
ברק בכר עשה אתמול בדיוק את מה שהיה צריך לעשות. הוא ידע כבר לפני הגומלין שאולימפיאקוס עדיין פייבוריטית ברורה, ולכן הוא בחר לעלות באותו מערך, עם שלושה בלמים בתוספת וובה בראון וג'ון אוגו בקישור, מה שכנראה לא היה קורה במשחק נגד בני יהודה בטרנר. המערך של בכר הצדיק את עצמו ביוון, אבל בארץ הסיפור היה שונה. אחרי דקות ראשונות של התלהבות מצד ב"ש ראינו שאולימפיאקוס התכוננה כראוי, השתלטה על המגרש, ואת באר שבע לא מסתדרת באמצע בשל היתרון המספרי - שלושה על שניים - שיצרה אולימפיאקוס.
בכר זיהה את המערך היווני ואת השליטה שלהם במרכז השדה. הוא גם ראה ששני השחקני כנף, פורטוניס ודומינגס, מאוד איכותיים אבל דורשים את הכדור לרגל, לא עושים תנועות עומק ונכנסים לאיזורים הריקים במרכז המגרש. גם קמביאסו ובוחאלאקיס, ששיחקו בעמדות ה-50:50, לא עשו תנועות לעומק ולא הצטרפו לרחבה כשהמגנים של הקבוצה היוונית הרימו כדורים לרחבה - היה שם שחקן בודד של אולימפיאקוס שלא סיכן חמישה שחקני הגנה.
החלק האחורי של באר שבע היה יחסית מחוסר בעבודה ולכן היה אפשר לוותר על בלם ולעלות את הובאן לקישור כבר אחרי חצי שעה, מהלך ששינה את המשחק לגמרי. עד המחצית ב"ש השתפרה, אבל זה עדיין לא היה מספיק כדי לייצר דומיננטיות. במחצית השניה בכר המשיך במערך 4-3-3 הרגיל שליווה אותו במרבית המשחקים של העונה שעברה ובאר שבע התחילה לשלוט במגרש.
החילוף של ראדי בבראון היה מדויק ובמקום, בכר הבין שהוא יכול לנצח אבל עדיין בחר, ובצדק, לשמור על אותו המערך עם שלישיית קישור באמצע. גול של היוונים היה גומר את התמודדות ובבאר שבע ידעו טוב מאוד שאסור להם לספוג ובטח לא בחצי השני של המשחק. מכיוון שראדי הרבה יותר קדמי מבראון, בכר הבין שהוא יוכל לקבל ממנו תרומה התקפית טובה יותר, בדיוק כמו שראינו בבישול הנהדר לשיר צדק, שסיים כמו חלוץ גדול. בכר שוב צדק ובגדול. ניהול המשחק, ההרכב שבאר שבע פתחה והשיטות שהשתנו במהלך המשחק היו מושלמות.
שני המגנים של הפועל ב"ש עשו אתמול עבודה נהדרת. בן ביטון נתן משחק גדול בהגנה ואופיר דוידזאדה, שיעזוב אחרי הפלייאוף לגנט, היה פעיל מאוד בהתקפה ותמך ללא הפסקה בחלק הקדמי. מיגל ויטור נתן עוד משחק מושל והובאן נותר השחקן הכי חשוב של ברק בכר, שמבין זאת היטב.
מאור מליקסון נראה כמו השחקן הכי מוכשר בכדורגל הישראלי וטוני וואקמה בלתי ניתן לעצירה, אך בסופו של דבר ומעל לכל, מי שעל הדשא או בספסל, הניצחון הזה הוא של אלונה ברקת. הכסף, הזמן, ההשקעה שלה גם בימים לא פשוטים במועדון המפואר הזה השתלמו. עכשיו היא יכולה להיות גאה - יש לה את הקבוצה הטובה בארץ, והלוואי והטוב עוד לפנינו.
