המלכה של אירופה - אספה עוד כתר: בפעם ה-15 בתולדותיה, ריאל מדריד זכתה הערב (שבת) בליגת האלופות - לאחר ניצחון גדול 0:2 על בורוסיה דורטמונד, בגמר שנערך באצטדיון וומבלי. למרות מחצית ראשונה עם לא מעט קשיים, האימפריה מבירת ספרד שוב הוכיחה שבגמר - אין עליה.
43 שנה שהיא לא הפסידה במשחק גמר אלופות (מאז שליברפול עשתה לה את זה ב-1981), וגם הפעם - הווינריות המצטברת עשתה את שלה. קרלו אנצ`לוטי מביא לקבוצה שלו אליפות ואת ליגת האלופות, וממשיך לקבע את עצמו - יהיו שיאמרו - בתור המאמן הטוב בעולם.
זה לא היה משחק גדול של ריאל מדריד. בחלקים גדולים של המשחק, היא נראתה כמו פעמים רבות בקמפיין האלופות הזה - כמי שנזקקה למזל, שהתפללה שלא לספוג, שלא הביאה את היכולת הרגילה שלה. אבל בסוף, כשהגענו אל רגע האמת - ריאל היתה שם, נוכחת, חזקה, הבקיעה פעמיים ותחגוג, גם הפעם, ב"סיבלס".
גיבורים רבים יש לזכייה הזאת - אבל השם שמעל כולם הוא טוני קרוס. במשחק האחרון שלו במדי ריאל מדריד, רגע לפני אליפות אירופה לאומות שבסיומה יתלה סופית את הנעליים, קרוס נעל עוד עונה גדולה - כולל בישול בשער הראשון, ששם את החותמת להיותו הווינר המושלם. קרוס, שהגיע לריאל מבאיירן מינכן ב-2014, עוזב את המועדון עם לא פחות מ-22 תארים, וגם על האחרון בגיל 35 הוא השאיר חותם.
שם נוסף שבולט הוא זה של ויניסיוס ג`וניור. כן, הברזילאי של ריאל מעורר לא מעט אנטגוניזם (לפעמים גם בצדק), אבל גם במשחק הערב הוא הוכיח כמה איכות יש בו. הנגיעה הרכה בשער השני, ובכלל הדריבלים כל אימת שהגיע אל האגף, הראו שמדובר בכדורגלן יוצא דופן - שאולי, בערב הזה, סימן לעצמו את הדרך לזכייה בכדור הזהב.
ובסוף - אי אפשר שלא לדבר על המאמן, קרלו אנצ`לוטי. הביטלס שרו פעם על מה קורה כשאנשים מגיעים לגיל 64 - אז הוא תואר כגיל שבו נהיה זקנים, אבל אנצ`לוטי מרגיש כמו אריה (כפי שאמר לפני המשחק). והוא אכן המלך של הכדורגל - זה שמוליך את הקבוצה שלו לעוד זכייה אירופית, שמוביל את טבלת המאמנים שזוכים בליגת האלופות, ועושה את הכל בדרכו; שקט ובטוח, מנהיג אמיתי, שראוי גם לתואר הזה.
הגרמנים באו עם הרבה אמונה לוומבלי - עם קבוצה של אובר אצ`יברים, ובעיקר עם נחיל צהוב שהגיע בהמוניו לאנגליה; אבל בסופו של דבר, מול הווינריות של ריאל זה פשוט נעצר. אחרי בעונה שעברה, היתה רחוקה מרחק נגיעה מאליפות, העונה היא פספסה את גביע האלופות - אבל תמשיך לנסות, גם בשנה הבאה.
זה היה גמר ליגת אלופות עם המון היסטוריה: שני שחקנים, בשני הצדדים, נפרדו מקבוצותיהם - טוני קרוס בצד של ריאל, מרקו רויס אצל דורטמונד; ג`וד בלינגהאם חגג נגד האקסית ורשם את הלילה המאושר בחייו; ריאל מדריד המשיכה את המורשת הבלתי נגמרת - הבלאנקוס מחזירים לעצמם את הגביע, שמבחינתם - זהו המקום הטבעי.
ליגת האלופות חותמת עוד פרק בתולדותיה. בעונה הבאה, יהיה שם מפעל אחר, שיטה אחרת, קבוצות אחרות ואולי גם סיפורים אחרים. הליגה הטובה והמעניינת בעולם עוברת שינוי גדול, במטרה להתחדש. אנחנו, מבחינתנו, עוזבים קצת עם געגוע לתקופה שהפכה את הצ`מפיונס למוסד שהיא היתה - ומקווים להתרגש מחדש, בעונת 2024/25.
