"למה שלא נצליח לנצח מועדון עשיר יותר? מעולם לא ראיתי שק של כסף מבקיע שער״
(יוהאן קרויף)
במאבק המתמשך בין כסף לרומנטיקה בכדורגל, יוהאן קרויף המנוח היה תמיד בצד הרומנטי. אפילו כששיחק ואימן בברצלונה הגדולה והעשירה. אף שהלך לעולמו ב-2016, הציטוט האלמותי שלו המשיך להדהד ברחבי הכדורגל האירופי בשנים האחרונות. כשאיאקס שלו הדהימה את אירופה ומחצה את ריאל מדריד האימתנית 4:1 לפני שנתיים במשחק בלתי נשכח, ציטטו העיתונים בהולנד וביבשת הישנה שוב ושוב את הכוכב המיתולוגי. גם ב-2017, כשאיאקס התייצבה לגמר גביע אופ״א מול מנצ׳סטר יונייטד (שאותו הפסידה בסופו של דבר), ציטטו שחקניה את הסלוגן הרומנטי.
אנחנו כבר ב-2021, ואמנם עוד לא ראינו שק של כסף מבקיע שער, אבל בהחלט ראינו אותו מכריע גורלות. בסופו של דבר, גם איאקס המלהיבה והמרגשת של 2019, נעצרה לבסוף בחצי הגמר על ידי טוטנהאם. בשנים האחרונות, ובוודאי אחרי עלייתה והתרסקותה המהדהדת של הסופרליג, הכסף הרב שנשפך אל מועדוני הפאר של אירופה הולך ותופס את קדמת הבמה. זה לא מקרי ששתי אנגליות נפגשות בגמר בפעם השנייה בתוך שלוש שנים. הפרמיירליג היא ליגת הכדורגל האטרקטיבית ביותר, עם מחירי זכויות השידור הגבוהים ביותר ושכר השחקנים הממוצע הגבוה ביותר. בדו"ח השנתי של דלויט (חברת ראיית החשבון הגדולה בעולם) מדורגות לא פחות מארבע קבוצות אנגליות ברשימת עשר המועדונים הרווחיים בעולם: בהם כמובן מנצ'סטר סיטי (במקום השישי) וצ'לסי (במקום השמיני). אף ליגה אחרת לא זכתה ביותר משתי נציגות ברשימה.
ליגה אחרת
בשנים האחרונות עוד ועוד קבוצות אנגליות נרכשות על ידי אילי הון, שמשקיעים בהן סכומי עתק. שתי המעפילות לגמר השנה היו מהראשונות שעברו את המהפכה הזאת: סיטי נקנתה ב-2008 על ידי אבו-דאבי יונייטד, בראשות השייח מנסור ממשפחת המלוכה האמירתית, צ'לסי נקנתה ב-2003 על ידי האוליגרך הרוסי-יהודי רומן אברמוביץ'. הונו של אברמוביץ' מוערך בכ-14 מיליארד דולר, ולשייח מנסור, לפי ההערכות, יש יותר מכפול מהסכום הזה. במספרים כאלה, מספיקה רק השקעה של אחוזים בודדים מההון הכולל כדי לייצר מועדון-על.
מה עמד מאחורי הרכישות האדירות האלה? סביר להניח שהניחוש הראשון שלכם יהיה שגוי. ״פשוט הייתי משועמם ורציתי אתגר חדש״, הסביר אברמוביץ׳ בכתבה באתר הספורט הנחשב The athletic. למעשה, האופציה הראשונה של אברמוביץ׳ הייתה בכלל טוטנהאם, אלא שהבעלים דניאל לוי, הסכים למכור לאברמוביץ׳ רק 30% מהמועדון – וגרם לו לחפש אופציות אחרות.
מנצ׳סטר סיטי גם לא הייתה האופציה הראשונה עבור שייח מנסור. אנשיו של מנסור בחנו לפני כן את האפשרות לרכוש את ניוקאסל, ליברפול, ארסנל, מנצ׳סטר יונייטד ואברטון. רק לאחר שוויתרו על כל אלו, פנו לסיטי. הבחירה בסיטי התבססה על פוטנציאל: אצטדיון חדש ומודרני שהזכויות על שמו נמכרו לאתיחאד אירווייז, חברת התעופה של אבו-דאבי, שממריאה מנמל התעופה של מנצ׳סטר ליעדים מכל רחבי העולם. החיבור בין האינטרסים הכלכליים והמיתוגיים של החברה והאמירויות, והחיבור שלהם לקבוצת כדורגל עם בסיס מבטיח הם שהפכו את סיטי להשקעה עם פוטנציאל רב.
מינוס מיליוני אירו בבנק
כדי לסבר את האוזן לגבי הכמויות האדירות של כספים שעוברות בשתי הענקיות האנגליות, נבחן את המאזן התקציבי שלהן בחמש השנים האחרונות, מאז 2016. המאזן התקציבי נקבע על ידי קיזוז של ההכנסות ממכירת שחקנים מהוצאות רכישת שחקנים. מנצ'סטר סיטי ניצבת במקום האחרון ברשימת חמש הליגות הגדולות באירופה: אנגליה, ספרד, איטליה, צרפת וגרמניה. הסיטיזנס השקיעו בחמש השנים האחרונות יותר ממיליארד אירו בקניית שחקנים, בזמן שהם מכרו שחקנים בשווי כולל של 375 מיליון יורו. במילים אחרות, סיטי נמצאת במינוס של 631 מיליון אירו. צ'לסי, לעומתה, "מסתפקת" במקום התשיעי מהסוף באותו מדד, עם הוצאה של 968 מיליון אירו על שחקנים, לעומת הכנסה של 660 מיליון אירו ממכירתם. כלומר, מינוס של 308 מיליון אירו.
נכון, מצד שני שתי הקבוצות מכניסות הרבה כסף ממכירת מרצ'נדייז, מכירת כרטיסים ומכירת זכויות שידור, אבל גם כך מדובר בקבוצות שמפסידות משמעותית יותר כסף משהן מכניסות. עלות השחקנים בפרמיירליג רק הולכת ועולה כל הזמן, והמאבק על הטובים והמוכשרים שבהם הופך עיקש הרבה יותר, בגלל הכסף הגדול שמושקע בקבוצות האחרות בפרמיירליג. כל זה היה נכון גם בעונות רגילות, והפך דרמטי עוד הרבה יותר בתקופת הקורונה. אגב, זאת הייתה גם אחת הסיבות העיקריות שדחפה את שתי הקבוצות להרפתקת הסופרליג המביכה, שעלתה להם בעימות עם הקהל וגם בסנקציות כלכליות שהוטלו על ידי אופ״א, וייתכן שבהמשך גם על ידי ההתאחדות האנגלית. המנצחת בגמר, אגב, תזכה ב-19 מיליון אירו, והמפסידה תזכה "רק" ב-15 מיליון אירו. בסך הכול, מי שתזכה בגביע תצבור כספי זכייה (יחד עם הסיבובים הקודמים) בשווי 82.5 מיליון אירו.
האוליגרך, הנסיך והאינטרסים
מאחורי הסכומים האדירים האלה עומדת שאיפה גדולה להצלחה אבל גם אינטרסים אחרים גדולים לא פחות. השייח מנסור מבקש לקדם באמצעות ההצלחה של סיטי את האמירויות, האינטרסים שלהן ואת עסקיו חובקי העולם. ההצלחה הזאת משמשת גם ככלי במאבק גיאו-פוליטי של מדינות המפרץ מול משפחת המלוכה הקטארית, הבעלים של פריז סן ז'רמן, אותה עברה סיטי בחצי הגמר.
העימות בין המדינות הגיע לשיא ב-2017, כשהאמירויות, מצרים, בחריין וסעודיה הודיעו על ניתוק יחסים עם קטאר, ואיסור על מעבר של מטוסיה וספינותיה בשטחן, בשל תמיכת המדינה בטרור. העימות המדינתי גלש במהירות גם ליריבות על הדשא, כשהנבחרות הצעירות של שתי המדינות נפגשו ב-2018 באליפות אסיה, סירבו שחקני האמירויות ללחוץ ידיים ליריביהם הקאטריים, וב-2019 האמירויות מנעו את כניסתה של נבחרת קטאר הבוגרת למשחקי גביע אסיה.
אברמוביץ', אוליגרך רוסי-ישראלי, שקנאי לפרטיותו עד כדי אובססיה, ומי שעשה את הונו על ידי השתלטות על חברת הנפט הלאומית של רוסיה, הצליח לקבל בזכות רכישת צ'לסי ויזת משקיע שאפשרה לו להתגורר בלונדון, ולשמור על מערכת יחסים מכבדת אך מרוחקת עם הנשיא פוטין.
אבל למרות הביקורת הרבה, קשה להתווכח עם תוצאות. מאז שנקנתה על ידי אברמוביץ', זכתה צ'לסי ב-16 תארים, וסיטי זכתה ב-12 תארים מאז שנקנתה על ידי שייח מנסור. בעוד הזכיות באליפויות וגביעי אנגליה הם הישגים אדירים, מבחינת מולטי-מיליארדרים שאפתנים שכאלה, ליגת האלופות תמיד הייתה הפרס הגדול. אברמוביץ' כבר זכה בו פעם אחת ב-2012 (והפסיד בגמר ב-2008), עבור שייח מנסור זוהי התגשמות השאיפות שבגללן קנה את סיטי מלכתחילה. זכייה בליגת האלופות תהיה ניצחון של האמירויות לא פחות מזה של גווארדיולה וכוכביו, ולשם כך משכורת של 18 מיליון ליש"ט בשנה לדה-בריינה וסכום העברה של 68 מיליון עבור רובן דיאס, אינם מופרכים אלא משרתים את המטרה.
הקלישאה אומרת שהכסף לא משחק על המגרש, אבל סיטי וצ'לסי כנראה לא היו יכולות להגיע למרחק של 90 דקות מגביע אירופה בלעדיו. הטקטיקה של שני גאוני הכדורגל גווארדיולה וטוכל, איכות וכמות הכישרון על המגרש, המחליפים שיחכו להיכנס ולשנות את המשחק ברגעי ההכרעה, אפילו היכולת לשרוד עונה ארוכה ומפרכת כמו שזו שעברה על שני המועדונים – הכול תוצאה של השקעה אדירה. בליל שבת רק אחת מהן תצדיק את העלויות האדירות שהביאו אותה להניף את הגביע.
הכותב הוא סמנכ"ל בבית השקעות ילין לפידות
