sportFive1100890 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5

״בכלל לא התאמנו כדי להיות כדורגלנים מקצוענים, ולכן אנחנו יכולים לשחק בלי שום דאגה. אני צוחק על זה עם אנגולו מדי פעם, הסיפור שלנו לא ייאמן״, כך מספר ריאד מחרז על המסע הסנסציוני של אנגולו קאנטה ושלו מהסמטאות המסוכנות של פרברי פאריס, שם הם ״התחנכו״ עד גיל 18 ועד הטופ של הכדורגל העולמי.

אחרי שהוליכו יחדיו את לסטר לאליפות הכי מפתיעה בתולדות הפרמיירליג, עשו חיל עם נבחרותיהם - אליפות אפריקה של מחרז והמונדיאל של קאנטה, קטפו עוד שלל תארים ושברו שיאים עם מנצ'סטר סיטי וצ'לסי, מחרז או קאנטה ירשמו עוד פרק מפואר בסיפור הסינדרלה שלא היה מבייש את פרס דקל הזהב, כאשר אחד מהם יתהדר גם בתואר אלוף אירופה. אז רגע לפני שהמצטיינים הבלתי מעורערים של חצאי הגמר יעלו הערב (שבת, 22:00) על כר הדשא באצטדיון הדרגאו שבפורטוגל, החלטנו לצלול פנימה לסיפור חייהם המרגש - מהתחתית עד לפסגות הכי גבוהות עליהם יכלו לחלום.

על אף שמחרז וקאנטה שיתפו פעולה לראשונה רק לפני שש שנים במדי השועלים, גורלם נקשר זה עם זה מהרגע שהגיחו לאוויר העולם - קאנטה גדל בסמוך לגאר דו נורד, תחנת רכבת גדולה בצפון פאריס הנמצאת במרחק של 17 דקות נסיעה מסרסל, מקום הולדתו של מחרז, שאגב מבוגר מחברו הטוב בחמישה שבועות בלבד. שניהם גדלו במשפחות שהיגרו מאפריקה לפאריס כדי לחפש עתיד טוב יותר עבור ילדיהם. ההורים של מחרז הגיעו מאלג'יריה בעוד של קאנטה עברו לצרפת ממאלי. בנוסף, אמא שלהם שיחקה תפקיד מפתח בחייהם וגידלה אותם בזמן שעבדה שעות נוספות בעבודות ניקיון. מחרז היה בן 15 כשאיבד את אביו שליווה אותו לכל משחק, בעוד זה של קאנטה הלך לעולמו כשהיה בן 11.

קווי הדימיון המופלאים המשיכו גם בצעדיהם הראשונים בעולם הכדורגל. מועדונים מקצועניים רבים פקפקו ביכולתם, ובעקבות זאת שיחקו באופן חובבני עד גיל 18 - מחרז בליגה השביעית בסרסל (הקומונה בה גדל זינדין זידאן) ואילו קאנטה בליגה השמינית בסירן (הנחשבת לעיר התאומה של חולון). בראיון ל"גרדיאן" הודה מחרז שדווקא אחרי מות אביו, שהיה שחקן כדורגל בעצמו ודחף אותו רבות, הוא התחיל לקחת את המקצוע ברצינות ובתום עונה במדי קמפר מהליגה רביעית, פ.ס.ז׳ ומארסיי חיזרו אחריו, אולם מחרז העדיף מקום בו יזכה לחולצת ההרכב באופן קבוע, ולכן הצטרף ללה האבר מליגת המשנה.

התחברו בלסטר (Getty) (צילום: ספורט 5)
התחברו בלסטר (Getty) | צילום: ספורט 5

במקביל, קאנטה עשה את הקפיצה המשמעותית ועבר לבולון, ששיחקה אז בליגה הצרפתית השלישית. שם שוב התעוררו סימני שאלה לגביו והוא נשלח לקבוצת המילואים, שהייתה בליגה השישית. דווקא אותה עכבה הבעירה בו עוד יותר את התשוקה. ״זה היה השלב בו התחלתי להאמין ביכולתו להפוך למקצוען״, נזכר כריסטוף ריימון, מאמן קבוצת המילואים דאז נזכר, ״הכל היה נגדו. שחקן כה נמוך, ללא השכלה טקטית, הוא פשוט נתן את כולו על המגרש. הסיבולת שלו היתה מדהימה והוא רץ ללא הפסקה״. בהמשך קיבע את מעמדו כאחד מהשחקנים החשובים בקבוצה, ואפילו האוהדים התאהבו ובחרו בקאנטה בתור המצטיין של בולון כבר בעונתו הראשונה. כתוצאה מכך, קאן מהליגה השנייה החתימה אותו על החוזה המקצועני הראשון בקריירה.

לאחר שני עשורים בסמוך אחד לשני, עולמם של מחרז וקאנטה חפף בדרבי הלוהט של נורמנדי בספטמבר 2013, שלמעשה היה נקודת המפנה הגדולה בקריירה שלהם. 11,437 צופים נלהבים ראו את קאן מנצחת 0:1, ובין אותם אנשים ביציע ניצב מגלה הכישרונות של לסטר. הסקאוט לא יכול היה להתעלם מקאנטה, שגנב את ההצגה עם האנרגיה והאינטנסיביות במרכז השדה, וממחרז שעשה ככל העולה על רוחו באגף הימני של לה האבר. שלושה חודשים אחר כך הקיצוני הפעלתן נרכש עבור 450 אלף יורו בלבד על מנת להתחרות באנתוני קנוקר ולויד דייר, ובתום אותה עונה השועלים שבו לפרמיירליג. במקביל, קאנטה הפך לאחד השחקנים המדוברים בצרפת כשהוביל את קאן הצנועה לליגה הבכירה בזמן שאף שחקן בחמש הליגות הבכירות לא ביצע יותר תיקולים ממנו - 5.3 בממוצע למשחק.

למרות שקאנטה הפך לאחד השחקנים היקרים בתולדות המועדון באותם ימים (9 מיליון יורו), הספקות שליוו אותו לאורך כל חייו צצו גם בלסטר. אוהדי הקבוצה לא האמינו שיצליח להיכנס לנעליו של אסטבן קמביאסו הוותיק, ובנוסף מראו הפיזי הצליח להטעות גם חלק מעובדי המועדון - באימון הראשון השומר שלח את קאנטה לחדר ההלבשה של שחקני האקדמיה, לאחר שהניח שהוא בגילם. גם מחרז הועמד במבחן כאשר הגיע לממלכה רזה ושברירי, ושחקני לסטר לא האמינו שיצליח להשתלב. ״הבחור הזה מגיע להתאמן איתנו או עם קבוצת הנערים? הוא בנוי כמו בן 15״, לעג אנדי קינג.

מחרז, שלא ידע את השפה, התקשה להסתגל לחיים באנגליה, אבל למזלו קנוקר היה שם בשבילו ברגעים הקשים, וכשעזב האלג'יראי-צרפתי לקח את קאנטה תחת חסותו. השניים הבינו במהרה שחייהם דומים מאוד ולמרות שהם בעלי אופי שונה בתכלית, מחרז וקאנטה, שבילו יחד מדי יום, הפכו לחברי אמת. קאנטה המופנם כמעט ולא דיבר עם שאר השחקנים, אך מחרז הצליח לחדור את הקליפה שלו. ״חשבתי שהוא גס רוח עד שהבנתי שזו פשוט האישיות שלו״, סיפר רוברט הות, אחד מגיבורי האליפות ההיסטורית. ״ריאד הוא דברן גדול והוא תמיד הצליח להוציא יותר מאנגולו״.

הרקע הלא שגרתי שלהם הוא בדיוק הסיבה שמחרז וקאנטה כל כך מיוחדים, כמה ממאמניהם הקודמים אמרו עליהם. מחרז הסביר זאת כשטען שהוא אחד מה״רגליים היחפות״ - מונח צרפתי המתאר כדורגלני רחוב. אצל קאנטה זה בא לידי ביטוי בסגנון שהוא פיתח ותבניות משחק חכמות בהן כמעט אף אחד לא משתמש. הות הגדיל להוסיף ולטעמו קאנטה מתעלה אפילו על קלוד מקללה, עימו הבלם שיתף פעולה בצ'לסי. ״הוא רואה דברים שלוש-ארבע מסירות לפני כולם. המוח שלו קולט את התבניות של הקבוצה היריבה והוא פשוט מצליח לשבש את המשחק שלהם. הוא נמצא בעולם המטריקס של הכדורגל״, ניסה הות להסביר את התופעה.

״למען האמת אנגולו השתפר בצורה דרסטית. בלסטר הוא היה משחק בצורה יותר זהירה, אבל בצ'לסי הוא עושה הכל. אסור לקטלג אותו בתור קשר אחורי כי יש בו הרבה יותר מזה״, החמיא לו קינג, שגם לקח חלק באותה עונה מדהימה. ״אם אתה יכול לזכות בכדור בחזרה כבר בחצי של היריבה, למה שתגביל את אנגולו?״. קינג גם התמוגג מההתקדמות של מחרז: ״תחת פפ גווארדיולה הוא שחקן הרבה יותר שלם. לקח לו קצת זמן להתאקלם לשיטת המשחק השונה, אך הוא המשיך להשתפר ואני מאוד שמח עבורו. אני חושב שריאד הגיע לשלב שבו שחקנים שמחים לתת לו מרווח כדי שהוא לא יביך אותם. הוא הציג רמה כל כך גבוה בשנים האחרונות שהוא הרוויח זאת בצדק״.

גורלם הזכיר זה את זה באופן מסוים גם לאחר ריצת הקסם עם לסטר, על אף שהתחדשו בלא מעט תארים. המעבר של ריאד מחרז לסיטיסנז לא היה חלק והפנטזיסט לא תמיד היה הבחירה המועדפת של גווארדיולה. במקביל מעמדו של קאנטה השתנה עם עזיבתו של אנטוניו קונטה, מאחר ומאוריציו סארי ופרנק למפארד העדיפו לא פעם אפשרויות שונות במרכז השדה.

אולם, גם הפעם, סימני השאלה רק הפכו אותם לחזקים יותר ובעונה הנוכחית מחרז וקאנטה הפכו לשניים מהשחקנים החשובים במערך של סיטי וצ'לסי. חצאי הגמר היו עדות מושלמת לכך, כאשר הקיצוני התעלל במגנים של פ.ס.ז' והרשית שלושער בשני המפגשים. קאנטה הפגין יכולת הירואית מול הקישור העוצמתי של ריאל מדריד, ולא בכדי זכה פעמיים בתואר השחקן המצטיין. אומנם, כבר שבע וחצי שנים חלפו מאז שנפגשו לראשונה בדרבי של נורמנדי, אך שניים מהאנדרדוגים הגדולים בכדורגל לרגע לא שכחו מאיפה הם הגיעו. כעת, שני החברים הקרובים שלקחו את גורלם בידם, ינסו לכבוש עוד פסגה במסעם מעורר ההשראה.