יורגן קלופ לא הרגיש שהוא צריך להתנצל או להצטדק על איכות הכדורגל שהופגנה על הדשא של הוונדה מטרופוליטנו אתמול (שבת) בערב. לא. קלופ אמר את מה שכל מאמן אחר במקומו היה אומר: "בגמרים הדבר הכי חשוב הוא לנצח". ומי כמוהו יודע. האיש שהפסיד בשישה גמרים רצופים, כולל שני גמרים של ליגת אלופות, והיו כבר כאלו שניסו להדביק לו תווית של "לוזר".
כתבתי כאן רק לפני יומיים שגם אם ליברפול תפסיד בגמר זו תהיה שערורייה לכנות את קלופ לוזר. כי זה פשוט לא מגיע למאמן הנהדר הזה, האיש שניצח בכל כך הרבה משחקים, שהקבוצות שלו, גם דורטמונד וגם ליברפול, מציגות לאורך השנים כדורגל התקפי מסעיר ומרגש.
ואתמול קלופ ויתר, אולי במודע ואולי שלא, על הכדורגל שמאפיין אותו. רצה הגורל שכבר אחרי 23 שניות הקבוצה שלו קיבלה פנדל ואחרי פחות משתי דקות הובילה 0:1. זה לא היה בתכנון, אבל זה קרה. ומהרגע שליברפול עלתה ליתרון כל כך מהיר, האינטרס שלה היה לשמור עליו. נכון, זה כל כך בניגוד לאופי של קלופ, אבל הוא לא שכח לרגע מה המטרה שלו: לזכות בגביע. ולכן ליברפול גררה את טוטנהאם למשחק איטי ושבלוני, שהתאים לה ולמטרות של המאמן שלה. זה לא היה יפה, זה לא היה מרגש, אבל זה היה יעיל.
קלופ, כפי שכתבתי בשורה הראשונה, לא הרגיש שהוא צריך להתנצל. כי לזכות בליגת האלופות זה לא רק לנצח בגמר, זה גם לעשות דרך ארוכה ולא פשוטה במהלך כל העונה. לכל מי שיבוא בטענות יזכיר הגרמני את הניצחון ההרואי 0:4 על ברצלונה בגומלין חצי הגמר. זה גם היה חלק חשוב בדרך אל התואר, לא רק 90 הדקות המשמימות במדריד.
שלא יובן לא נכון, לא באתי כדי לסנגר על קלופ. ברור שליברפול יכולה לשחק הרבה יותר טוב, ויכול להיות שאם הייתה משחקת את הכדורגל הרגיל שלה, הייתה מכריעה את המשחק הרבה לפני השער של דיבוק אוריגי בדקה ה-87. אבל המאמן למד מניסיון העבר. הוא למד ממה שקרה לו בגמר מול ריאל מדריד לפני שנה. הוא הבין שלפעמים צריכים לעשות דברים פחות יפים כדי לנצח, ושבסוף זוכרים את המנצחים, פחות את המפסידים.
קלופ אמר בעבר שהוא לא מוכן לשלם סכומים "אבסורדיים" על שחקנים. אז הוא אמר. בשנה וחצי האחרונות הוא רכש גם את הבלם היקר ביותר בעולם וגם את השוער היקר ביותר בעולם. ומי היו המצטיינים אתמול בגמר? בדיוק אותם שניים שהמנג'ר, בניגוד להצהרות העבר שלו, שילם עבורם סכומי עתק - וירג'יל ואן דייק ואליסון בקר. בלי השניים הללו ליברפול לא הייתה זוכה בליגת האלופות. בלי השניים הללו ליברפול לא הייתה עוברת את שלב הבתים.
אז קלופ הוא עכשיו ווינר. וירג'יל ואן דייק מועמד לזכות בכדור הזהב, למרות שהוא עצמו אמר אתמול אחרי שזכה בתואר המצטיין במשחק (אם כי לדעתי התואר הגיע לאליסון) שכדור הזהב מגיע לליונל מסי בלי שום פקפוק. "אם ייתנו לי את הפרס, ברור שאקח אותו, אבל מסי הוא השחקן הטוב בעולם והפרס מגיע לו", הוא אמר.
וגם ליברפול, למרות הזכייה אתמול, קשה להכריז עליה כקבוצה הטובה בעולם. מנצ'סטר סיטי ניצחה אותה במאבק על האליפות באנגליה, וברור שזכייה בטורניר של 38 משחקים קשה יותר מזכייה בטורניר של 13 משחקים.
אבל כל זה לא באמת משנה. קלופ נכנס אתמול להיסטוריה, כמו מוחמד סלאח, שהפך למצרי הראשון שזוכה בליגת האלופות, וכמו דיבוק אוריגי, שבעט בכל העונה של ליגת האלופות שלוש פעמים לעבר השער וכבש שלוש פעמים: פעמיים בחצי הגמר מול ברצלונה ופעם אחת בגמר.
המטרה כעת של ליברפול ברורה: לזכות באליפות. זה החלום הרטוב של כל הסקאוזרים בעולם. בקיץ 2020 ימלאו 30 שנה לאליפות האחרונה של המייטי רדס. אז, ב-1990, היא הייתה הקבוצה הבכירה באנגליה, אלא שבשנים שעברו מנצ'סטר יונייטד חלפה על פניה והפכה לקבוצה המצליחה ביותר בהיסטוריה של הכדורגל האנגלי.
עכשיו יש קבוצה אחרת מהעיר מנצ'סטר שמשאירה את ליברפול מאחוריה, בכל מה שקשור לליגה. וזה הולך להיות הסיפור הגדול של עונת 2019-20: האם יורגן קלופ יצליח לגבור על פפ גוורדיולה - שהתקשר אתמול כדי לברך אותו כמה דקות אחרי שריקת הסיום - גם במאבק על תואר האליפות.