להגדיר את יורגן קלופ כלוזר, זו תהיה שערוריה. אין חולק על כך שמדובר באחד המאמנים הטובים בעולם, שהפך תחילה את בורוסיה דורטמונד לאימפריה ובשנים האחרונות החזיר את ליברפול לטופ העולמי. ואת זה, אף אחד לא הצליח לעשות ב-30 השנים האחרונות.
נכון שליברפול זכתה בליגת האלופות ב-2005, עם הניצחון המדהים והסנסציוני ההוא על מילאן באיסטנבול. אבל זו הייתה הבלחה. משחק ענק של קבוצה די בינונית. אין אוהד אחד של ה"מייטי רדס" שיגיד שהקבוצה ההיא של ראפה בניטס הייתה טובה מהקבוצה הנוכחית של קלופ. אין מצב.
ליברפול הוכיחה העונה בליגה ובאירופה שהיא פשוט קבוצה אדירה. נכון, היא לא זכתה באליפות, אבל צברה 97 נקודות – הכי הרבה אי-פעם באירופה למי שמסיימת כסגנית. היא הפסידה משחק אחד בלבד מה-38 שלה בליגה. והיא העפילה שנה שנייה ברציפות לגמר ליגת האלופות.
קלופ עצמו אמר השבוע: "מעולם לא הייתי בגמר כלשהו עם קבוצה טובה יותר מזו שיש לי כעת. החבר'ה שילבו בין הפוטנציאל שלהם והגישה הנכונה, בדרך הטובה ביותר שראיתי מעודי. במהלך הימים שעברו בין ההפסד 3:0 לברצלונה לבין הניצחון 0:4 בגומלין, אף אחד לא האמין בקבוצה הזו יותר מאשר השחקנים עצמם".
אבל לקלופ יש בעיה אחת קטנה. כזו שגם אם רוצים, אי אפשר להתעלם ממנה. יש לו קוף על הגב, שהוא פשוט לא מצליח להסיר כבר שש שנים: ההפסדים בגמרים. הנתונים, צריך לומר, די מדהימים. במיוחד כשמדובר באחד המאמנים הטובים בעולם. כי למעט הגמר הראשון בו היה מעורב, אי שם לפני שבע שנים, קלופ הפסיד בכל ששת הגמרים האחרונים שלו.
הגמר הראשון של קלופ היה ב-2012 כאשר בורוסיה דורטמונד, שזכתה באליפות מפתיעה כמה שבועות קודם לכן, הביסה את באיירן מינכן באיצטדיון האולימפי בברלין 2:5 בגמר הגביע הגרמני. רוברט לבנדובסקי, היום כוכב באיירן, הבקיע שלושער באותו משחק עבור ה"שוורצה-גלבן". מי יכול היה להאמין שזה יהיה ניצחון הגמר הראשון - ובינתיים גם האחרון - בקריירה של "קלופו".
שנה לאחר מכן הוליך קלופ את דורטמונד לגמר ליגת האלופות. היריבה בוומבלי הייתה שוב באיירן מינכן. מריו מנדז'וקיץ' העלה את באיירן ליתרון לפני שאילקאי גונדואן הישווה מהנקודה הלבנה. ואז, שתי דקות לפני שהמשחק נכנס להארכה, הגיח אריין רובן ששלח את הכדור באמנות לרשת של רומן ויידנפלר.
גם ההפסד השני היה מול באיירן, בגמר הגביע הגרמני של 2014. רק כמה שבועות קודם לכן דורטמונד הביסה את באיירן של פפ גוורדיולה 0:3 בליגה, אבל בגמר בברלין זה היה סיפור אחר. לבנדובסקי, במשחקו האחרון במדי דורטמונד מול הקבוצה אליה הודיע שיצטרף, לא כבש הפעם. בהארכה היו אלו אריין רובן ותומאס מולר שקבעו 0:2 לבאיירן.
העונה השביעית והאחרונה של קלופ בדורטמונד הייתה מאכזבת. הקבוצה סיימה רק במקום השביעי בליגה ובגמר הגביע הפסידה לוולפסבורג, שנחשבה לאנדרדוג. פייר אמריק אובמיאנג כבש לדורטמונד אחרי 5 דקות, אבל "הזאבים" הגיבו עם שלושה שערים בתוך 16 דקות במחצית הראשונה: לואיס גוסטבו, קווין דה בריינה ובאס דוסט.
ההזדמנות הראשונה של קלופ לזכות בתואר כמנג'ר ליברפול הגיעה בגמר גביע הליגה של 2016 מול מנצ'סטר סיטי, אותה אימן אז הצ'ילאני מנואל פלגריני. ליברפול נחשבה לפייבוריטית, אחרי שהביסה את סיטי 1:4 בליגה בנובמבר באיצטדיון איתיחאד. אולם בגמר בוומבלי זה היה סיפור שונה. פרננדיניו כבש ראשון לסיטי, פליפה קוטיניו הישווה ושלח את המשחק להארכה בה לא הובקעו שערים. בדו קרב הפנדלים סיטי ניצחה 1:3.
באותה עונה העפילה ליברפול גם לגמר הליגה האירופית, אחרי שהדיחה בדרך את מנצ'סטר יונייטד ואת דורטמונד. ה"מייטי רדס" נראו בדרך לזכייה בתואר כשדניאל סטארידג' העלה אותם ליתרון באיצטדיון בבאזל מול סביליה. אבל הקבוצה הספרדית, שזכתה בגביע בשתי העונות הקודמות, חזרה בענק במחצית השנייה. קווין גאמיירו הישווה כבר אחרי 17 שניות וקוקה כבש עוד צמד בתוך 6 דקות. קלופ, שרשם הפסד חמישי רצוף במשחקי גמר, אמר לאחר שריקת הסיום: "אני האחראי על היכולת שלנו ואני האחראי להפסד. מה שאני יכול להבטיח לכולם זה שאנחנו נלמד מההפסד הזה ונחזור חזקים יותר".
שנתיים לאחר ההפסד בגמר הליגה האירופית, ליברפול אכן הייתה קבוצה טובה יותר, אבל זה לא הספיק מול ריאל מדריד בגמר ליגת האלופות בקייב. שתי טעויות קשות של השוער הגרמני, לוריס קאריוס, איפשרו לקארים בנזמה ולגארת' בייל להבקיע, בדרך לניצחון 1:3. שישה גמרים רצופים – שישה הפסדים. נכון שבמרבית המשחקים הללו הקבוצה של קלופ הגיעה כאנדרדוג, כמו למשל אשתקד מול ריאל או בגמר הכל-גרמני של 2013. אבל לא תמיד זה היה כך.
הפעם אין בכלל ספק שליברפול מגיעה כפייבוריטית הברורה לגמר במדריד. היא ניצחה את טוטנהאם בשני משחקי הליגה שהיו העונה, היא הקדימה אותה ב-26 נקודות בטבלה, הבקיעה 22 שערים יותר ממנה וספגה 17 שערים פחות. ויש לה גם את הניסיון של העונה שעברה. רק פעמיים בעבר קבוצה שהפסידה בגמר הצ'מפיונס והעפילה לגמר שנה לאחר מכן, הפסידה שוב. זה קרה ליובנטוס ב-1997 ו-1998 ולולנסיה ב-2000 ו-2001.
"אני חושב שכל קבוצה שמפסידה בגמר חושבת שבפעם הבאה היא תנצח. אבל לא לכולם יש ההזדמנות לתקן. לנו יש", אמר השבוע המאמן הגרמני. "מה שקרה לנו בקייב תרם להתפתחות של הקבוצה. אין מה להשוות בין הקבוצה של העונה שעברה לקבוצה הנוכחית. בשנה שעברה רק רצינו להיות בקייב. השנה אנחנו רוצים לזכות בגביע, ולא משנה היכן ייערך המשחק".
לפני הגמר אשתקד אמר קלופ: "אם אתה רוצה להיות בטוח במה שיקרה, עדיף שלא תעפיל לגמר, תישאר בבית וצא לחופשה. נכון, זה לא נחמד להפסיד בגמר, אבל אני לא אפסיק לנסות לנצח. אחד החוקים הוא שככל שתנסה יותר פעמים, כך יש סיכוי גדול יותר שתצליח לעשות זאת. אני יודע איך הפסדתי את הגמרים. זה לא שינה את חיי. זה לא שאני מתעורר בכל בוקר וחושב 'וואו, היה לי סיכוי גדול'.
אז מה יהיה מצבו של קלופ בשבת בלילה? האם הוא סוף סוף יזכה בליגת האלופות, בניסיון השלישי ויסיר מעל גבו את הגיבנת? "עד עכשיו הרגע הגדול בקריירה שלי היה כשעליתי עם מיינץ לליגה הראשונה בגרמניה ב-2004", הוא אמר השבוע והוסיף: "ואם ליברפול תזכה בליגת האלופות? כנראה שאצטרך לחשוב על תשובה חדשה".
מצד שני יש מצב שליברפול תסיים את העונה המופלאה הזו ללא שום תואר ביד, ועם מאמן ענק, כריזמטי ונערץ – אבל כזה שהפסיד בכל שבעת הגמרים האחרונים שלו. אבל אל חשש, אף אחד לא יקרא לו לוזר. כי הוא ינסה שוב בשנה הבאה.
