מצרים איכזבה בענק, מרוקו וטוניסיה לא היו רלוונטיות וסנגל, יחד עם ניגריה (בגלל מרקוס רוחו אחד), פספסה עלייה ממש בדקות האחרונות של המחזור השלישי. כך יצא שבמונדיאל 2018, אחרי 36 שנים, אף נבחרת אפריקאית לא העפילה לנוק אאוט. היה נראה שהכדורגל ביבשת השחורה בירידה דרסטית, אבל כעבור פחות משנה הגיע התיקון. את סגלי ליברפול וטוטנהאם, שישחקו בגמר ליגת האלופות (שבת, 22:00) יעטרו חמישה אפריקאים (שישה לולא הפציעה של נאבי קייטה), מה שמהווה שיא כל הזמנים במעמד. אז מי יהיה זה שייתן את הטון? הדירוג לפניכם.
מקום חמישי: סרג' אורייה
למרות המונדיאל המצוין של קירן טריפייר, המגן מחוף השנהב קיבל ממאוריסיו פוצ'טינו את ההזדמנות להיאבק על מקומו והוא גם עשה זאת לא רע בכלל. למרות זאת, הוא סבל מהרבה חוסר מזל, נפצע שלוש פעמים ופספס חלק נכבד מהעונה. בגמר סביר להניח שהוא לא יהיה ב-11, אבל אפילו רק מצפייה בבישול הגאוני שלו ליאן ורטונגן בשמינית הגמר מול בורוסיה דורטמונד, אפשר להבין איזו תרומה הוא יכול לתת לתרנגולים כשהוא בשיאו.
המספר שלו: מתוך חמשת המשחקים בהם לקח חלק בליגת האלופות העונה, טוטנהאם הפסידה רק באחד: 2:1 לאינטר במחזור הראשון בשלב הבתים. בשאר, היא ניצחה וספגה שער אחד בלבד.
מקום רביעי: ויקטור ווניאמה
כמו אורייה, גם הקנייתי סבל מפציעה אחת קשה שגרמה לו להיעדר מהמגרשים שלושה חודשים, אבל לקראת סוף העונה הוא חזר להרכב של פוצ'טינו. נכון, הוא ממש לא הקשר הכי נוצץ שיעלה על כר הדשא בוונדה מטרופוליטנו (ולכו תדעו אם הוא יעלה בכלל), אבל אין ספק שהפיזיות שלו והנוכחות במרכז המגרש יכולים לעזור לטוטנהאם מאוד, בטח מול הקישור התזזיתי של ליברפול.
המספר שלו: שני שערים כבש ווניאמה בשתי העונות האחרונות. אחד מול האדרספילד והשני, ניחשתם נכון, גול אדיר ב-2:2 של טוטנהאם נגד ליברפול באנפילד (אפריל 2018).
מקום שלישי: ג'ואל מאטיפ
כשמשחקים לצד אחד הבלמים הגדולים בעולם כיום קצת קשה להתבלט, אבל לקמרוני בהחלט היו את הרגעים שלו בעונה הגדולה של ליברפול. הקבוצה של יורגן קלופ סבלה ממספר פציעות בחלק האחורי, כשגם מאטיפ עצמו נעדר למשך חודש, כולל בהפסד למנצ'סטר סיטי שהיה היחיד של המייטי רדס העונה. הבלם התמיר, שהגיע בהעברה חופשית משאלקה, קנה את מקומו בהרכב של ליברפול, עשה צרות גם לליאו מסי בשני משחקי חצי הגמר (למרות שאחד מהם הסתיים ב-3:0 מוחץ לברצלונה) וכעת יצטרך לעבוד קשה כדי להפריע גם להארי קיין והחברים בהתקפה.
המספר שלו: 39 הופעות יש למאטיפ בליגת האלופות (לא כולל מוקדמות), בדיוק כמו למוחמד סלאח. למעשה, רק לשחקן ליברפול אחד יש יותר הופעות במפעל: ג'יימס מילנר עם 42.
מקום שני: מוחמד סלאח
אמרו עליו שהוא פלא של עונה אחת והוא צחק לכולם בפנים. 26 שערים ו-13 בישולים בכל המסגרות שמו אותו פעם נוספת בטופ של אנגליה בפרט ואירופה בכלל. למרות כמה החמצות מזעזעות ורצף של שישה משחקי פרמייר ליג ללא שער, המצרי היה חד וקטלני וגם סיים בתור מלך השערים בממלכה פעם נוספת. בליגת האלופות הוא מצא את הרשת ארבע פעמים ולכך הוסיף שני בישולים במה שמהווה יופי של עונה אירופית מבחינתו. אמנם יש לו שער אחד בנוק אאוט, מול פורטו והעונה לא כבש מול התרנגולים, אבל זה בדיוק יהיה הזמן שלו לפרוח. הזיכרון הכואב מגמר 2018, בו נפצע, עדיין חקוק לו עמוק בראש והגיע זמנו לפצות.
המספר שלו: סלאח, כאמור, סיים בתור מלך השערים בפרמייר ליג בפעם השנייה ברציפות. הוא השחקן האפריקאי הראשון לעשות זאת. לדידייה דרוגבה יש שתי זכיות, אך הוא השיג אותן בהפרש של שלוש עונות (2006/07, 2009/10).
מקום ראשון: סדיו מאנה
ההצלחה של ליברפול העונה היא קודם כל ההצלחה של הסנגלי. אלו לא רק השערים החשובים שכבש, אלא בעיקר מוסר העבודה הייחודי שלו והעובדה שהוא יכול להיות בכל מקום על המגרש בכל רגע נתון ולהתמקם בדיוק במשבצת ממנה יוכל לכבוש או לסדר מצב לחבריו. תוסיפו לזה תרומה הגנתית מרשימה ושיתוף פעולה כמעט עיוור בינו לחברו לאגף השמאלי, אנדי רוברטסון, ותקבלו את המרכיבים שהפכו את 2018/19 לעונה בה מאנה עשה את קפיצת המדרגה הגדולה מכולן. השחקן המסוכן ביותר של קלופ בגמר הזה, ללא צל של ספק.
המספר שלו: מבין כל השחקנים שייקחו חלק בקרב האדיר הזה, רק שחקן אחד כבר כבש בגמר ליגת האלופות: מאנה כמובן. אם יעשה זאת גם במדריד, הוא יהפוך לשחקן השמיני שכובש בשני גמרים שונים ויצטרף למועדון מכובד שכולל את ליאו מסי, ראול, כריסטיאנו רונאלדו, גארת בייל, סרחיו ראמוס, סמואל אטו ומריו מנדז'וקיץ'.
