(בווידאו: צפו בכתבת סיכום גמר ליגת האלופות)
זה אמנם לא הוגן שמנג'ר שהגיע לגמר ליגת האלופות בכל עונה בה אימן במפעל ייחשב ללוזר, אבל גם יורגן קלופ ידע שאתמול (שבת) בלילה הוא השתיק את כל השדים והמבקרים.
אתמול אפשר היה לראות כמה קלופ חשוב לשחקנים שלו, ולהבין את גודל ההשפעה שלו. כשהגיע למועדון, המנג'ר הגרמני הבטיח שיהפוך את האוהדים מספקנים למאמינים, והוא הגשים את ההבטחה הזאת, כשהחזיר את ליברפול לפסגת הכדורגל האירופי.
להגיד שגמר ליגת האלופות נפתח בסערה יהיה אנדר-סטיימנט. 23 שניות בלבד עברו עד שהשופט דאמיר שקומינה העניק לליברפול פנדל גבולי, אחרי שהכדור פגע ביד של מוסא סיסוקו. בין אם הפנדל היה מוצדק או לא, הוא שינה את המשחק, ולא לטובה. ליברפול לא ניצלה את המומנטום וסיפקה את המשחק הכי חלש שלה בזמן האחרון. טוטנהאם ראתה שהשד לא נורא ובמחצית השניה כבר השתלטה על העסק.
קל להצביע על ההבדלים בין הגמר הקודם של ליברפול לנוכחי. במקום קאריוס שפגע בקבוצה, היה שם את אליסון שהגיע במקומו, והצדיק כל פאונד משישים ושבעה המיליונים ששילמו עבורו.
קלופ, שהגיע לגמר עם שישה הפסדים רצופים בגמרים, ניהל את המשחק טוב יותר מהיריב שלו. בזמן שפוצ'טינו נשאר עם הארי קיין, שלא שיחק חודשיים ולא הורגש, המנג'ר הגרמני לא פחד להחליף את פירמינו החלוד בדיבוק אוריגי, והחלוץ הבלגי החזיר עם גול מכריע, שקבע שהמשחק לא יוכרע בגלל החלטת שיפוט.
הזכיה השישית של ליברפול אמנם העלתה אותה למקום השלישי ברשימת הזוכות, אבל התחושה היא שזו יכולה להיות רק ההתחלה. עם סגל צעיר ומבטיח שסופסוף טעם הצלחה, השמיים הם הגבול- על הרקע הזה היה מרענן לראות שאלופת אירופה נדבקה בצניעות של המנג'ר שלה.
לפני שנה, בבוקר שאחרי ההפסד לריאל בקייב, קלופ נצפה רוקד ושר עם האוהדים השבורים של ליברפול. זאת הייתה תצוגת תכלית של האישיות הנדירה שלו, אישיות של אדם שיודע שהוא צריך להרים את רוח המועדון, דווקא ובעיקר ברגע שפל. קלופ נשאר חסר מילים אתמול, אז אולי הגיע הזמן לעבוד על שיר חדש.