נכון, שום דבר עוד לא גמור. נכון, אנחנו רק באמצע הדרך בשלב חצי גמר ליגת האלופות. ונכון, אחרי הרמונטדה ההיסטורית וההיסטרית של ברצלונה מול פ.ס.ז', לעולם כבר לא נגיד לפני משחק כזה או אחר ש"אין שום סיכוי". ובכל זאת, צריכים להתרחש שני ניסים בסדר הגודל של פך השמן מחנוכה כדי שריאל מדריד ויובנטוס לא ייפגשו בגמר ליגת האלופות ב-3 ביוני באיצטדיון ה"מילניום" בקארדיף.
"צ'ולו" סימאונה הכריז כי הוא מאמין שאתלטיקו מדריד שלו מסוגלת לעשות רמונטדה מול ריאל ולמחוק את התבוסה 3:0 מהמשחק שלשום בברנבאו. אשרי המאמין. גם מונאקו לא מתכוונת לטוס בשבוע הבא לטורינו כדי לבדוק את הדגמים החדשים של פיאט. לא, הקבוצה של לאונרדו ז'ארדים תגיע לגומלין במטרה לתקוף, להבקיע ואולי להפתיע. אבל מה הסיכוי שלה למחוק פיגור של 2:0 ממשחק הבית מול ההגנה הטובה בעולם, זו לא ספגה כבר שישה משחקים ברציפות בליגת האלופות? נכון, שואף לאפס.
אז כן, זה לא נגמר עד שזה נגמר וריאל מדריד ויובנטוס יתכוננו בשיא הרצינות למשחקי הגומלין בשבוע הבא, כדי שחס וחלילה לא יקרה להן מה שקרה לפ.ס.ז'. אבל בינינו, ובלי שאף אחד ישמע: אפשר כבר להתכונן לגמר הגדול - ריאל מדריד נגד יובנטוס. למרות שזה מוקדם מדי, למרות ששום דבר לא נחתם, אי אפשר להימנע מלחשוב על אין סוף הסיפורים והאנקדוטות שהמפגש הזה מספק.
לפני הכל, מדובר בתקדים. לפני 19 שנים, ריאל ויובנטוס נפגשו בגמר באמסטרדם ארנה. ה"בלאנקוס" לא זכו בגביע האלופות מזה 32 שנה, אולם את אותו ערב בלתי נשכח הם סיימו כמנצחים. יובנטוס הגיעה כפייבוריטית בגמר השלישי שלה ברציפות. ב-1996 היא זכתה בגביע אחרי ניצחון בפנדלים על אייאקס וב-1997 הפסידה במפתיע לבורוסיה דורטמונד. בהרכב של מרצ'לו ליפי שיחק אז זינדין זידאן – היום מאמנה של ריאל מדריד. אנטוניו קונטה, מאמן צ'לסי, ישב אז על הספסל. את ריאל, אגב, אימן יופ היינקס הגרמני, שפוטר כמה ימים אחרי שהוליך את הקבוצה לזכייה ההיסטורית משער בודד של פרדראג מיאטוביץ'.
לאורך השנים היו מפגשים רבים בין יובה וריאל, כאשר האחרונים היו רק לפני שנתיים בשלב חצי הגמר. הפעם ריאל, אלופת אירופה המכהנת, הייתה פייבוריטית, אולם יובה ניצחה 1:2 בטורינו, ו-1:1 נוסף בברנבאו העלה אותה לגמר (אותו הפסידה לברצלונה). ומי הבקיע שניים משלושת השערים של יובה מול ריאל בשני משחקי חצי הגמר? אלברו מוראטה, שגדל בריאל, עבר לשנתיים ליובה וחזר בינתיים למדריד. ריאל מדריד כמעט ולא השתנתה מאז, לפחות מבחינת שחקני ההרכב הראשון, אולם המאמן קרלו אנצ'לוטי פוטר בסיום אותה עונה. לעומת זאת, את יובנטוס אימן אז ומאמן גם היום מסימיליאנו אלגרי, אבל היא דווקא עברה שינוי דרמטי.
אז שיחקו בה בין היתר פול פוגבה, קרלוס טבס, ארתורו וידאל, אנדראה פירלו ופטריס אברה. כיום הכוכבים הגדולים של יובה הם גונסלו היגוואין, פאולו דיבאלה ודני אלבס. מבחינת היגוואין, גמר מול ריאל מדריד יהיה סיפור ענק. שהרי "פיפיטה" שיחק במדי הבלאנקוס במשך שש וחצי שנים וכבש 121 שערים ב-264 משחקים. כאשר גארת' בייל הצטרף לריאל, היגוואין נמכר לנאפולי. בריאל העדיפו את קרים בנזמה כחלוץ הבכיר, אולם נכון לכעת אין בכלל ספק מי החלוץ הטוב יותר מבין השניים.
היגוואין עזב את ריאל לפני הזכייה בגביע האלופות של 2014 וזה תואר שחסר לו. אם הוא יזכה בו מול הקבוצה ששיחררה אותו, זה יהיה מתוק במיוחד. זו תהיה גם ההרגשה של דני אלבס, המגן הנפלא שזכה עם ברצלונה בכל התארים האפשריים ושמצא את עצמו משוחרר ממנה בסוף העונה שעברה בחינם. בעונה שבה בארסה מודחת ברבע הגמר, אלבס יגיע כנראה לגמר ואולי אפילו יזכה בגביע האלופות הרביעי שלו. מעניין מה חושבים עכשיו בבארסה על השחרור שלו...
מי שחולם להניף סוף סוף את גביע האלופות הראשון שלו, ובגיל 39, הוא כמובן ג'יאנלואיג'י בופון, שהפסיד כבר בשני גמרים (2003 למילאן, 2015 לברצלונה) אבל מאמין שרגע התהילה שלו ממשמש ובא.
צריך לזכור: ריאל מדריד היא הווינרית הכי גדולה, עם 11 זכיות בגביע האלופות, וזו שרוצה כל כך להיות הקבוצה הראשונה שזוכה בצ'מפיונס ליג שנתיים ברציפות. מצד שני, יובנטוס היא הלוזרית האולטימטיבית: היא שיחקה בשמונה גמרים והפסידה בשישה מהם. יותר מכל קבוצה אחרת.
אבל בואו נעצור כאן. כי מדובר בסך הכל במחשבות, בהרהורים. כי מי יודע, אולי הגמר יהיה בסופו של דבר מפגש של אתלטיקו מדריד נגד מונאקו. או אז נצטרך כנראה לדבר על רדאמל פלקאו שיתייצב מול קבוצתו לשעבר.
