אם יצא לכם בתקופה האחרונה לצפות במשחק כדורגל ולראות שחקנים עולים עם חורים בגרביים, כנראה שזה לא היה מקרי. לפי מחקרים באירופה התופעה שהולכת וגוברת לא נוגעת לענייני אופנה כאלו ואחרים אלא לענייני בריאות.
מאז המונדיאל, שבו שחקנים כמו ג'וד בלינגהאם, בוקאיו סאקה וגבריאל מרטינלי שיחקו עם חורים באיזור שריר התאומים שחקנים רבים החלו לעשות את אותו הדבר וניתן לראות את התופעה כמעט בכל הליגות. השחקנים הגדולים הראשונים שהוזכרו ככאלו שעשו זאת היו קייל ווקר וגארת' בייל עוד בתחילת העשור הקודם.
הסיבה היא ניסיון להמנע מפציעות. בכל תחילת משחק מקבלים השחקנים גרביים חדשות והדוקות במיוחד, מה שלא עושה טוב בהכרח לשריר התאומים, במיוחד אצל שחקנים שבריריים יותר. יצירת החורים אמורה לשחרר את המתח שמפעיל הגרביים, במיוחד באיזור התאומים וכך היא אמורה לעזור בהימנעות מפציעות והתכווצויות של השרירים.
לפי מומחים יצירת החורים לא באמת עוזרת במניעת הפציעות ולפי ראיון שנערך עם רופואים ב"אס" הספרדי "יצירת החורים בגרביים היא יותר סיוע פסיכולוגי למניעת פציעות, סוג של אפקט פלצבו" (מונח שמתייחס לתופעה בה טיפולי דמה מביאים לשיפור במצב החולים, שמאמינים כי קיבלו טיפול של ממש). עוזר או לא? לזה כרגע אין תשובות.
