אולפן ליגת האלופות היום (רביעי) אירח את זוכה כדור הזהב לשעבר ואחד הכדורגלנים האנגליים הגדולים בשנים האחרונות, מייקל אואן. אואן, שהגיע לארץ במסגרת פעילות של מותג הבירה היינקן. אואן, פרשן כדורגל בהווה, דיבר בהרחבה על ליגת האלופות.
אואן דיבר על העלייה לגדולה בגיל צעיר: "זה הרגיש לי נורמלי. לא הכרתי שום דרך אחרת. תמיד רציתי לשחק כדורגל, חשבתי שאני יכול להיות כדורגלן. כבשתי שערים בכל שלב, הייתי טוב. הבקעתי במשחק הבכורה שלי בליברפול, כל האמונה העצמית הגיעה במשך שנים של אימונים. חשבתי שזה בדיוק איך שכדורגל אמור ללכת, יעדתי שאהיה כדורגלן. ידעתי שאני יכול לעשות את זה במשחקים קשים יותר. האתגר המנטלי הוא הקשה ביותר לכדורגלן".
אואן המשיך לדבר על החלק המנטלי בעלייה לתהילה: "הקריירה שלי שונה משל רוב האנשים. רוב האנשים עולים בהדרגה, אני התחלתי בטופ, נשארתי שם והתחלתי לדעוך לקראת הסוף. זאת הדרך שבה הייתי בנוי, גם פיזית וגם מנטלית. פציעות הובילו לדעיכה שלי בשלבים מאוחרים בקריירה, אבל מההתחלה הייתי קשוח מאוד. הייתי מהיר, אני חושב שהשילוב בין הכדורגל לאיכות הפכו אותי לטוב יותר".
מאוחר יותר, אואן התייחס לפציעות שהכתיבו את המשך הקריירה שלו: "תמיד אפשר להתמודד עם פציעה אחת, או שתיים, אבל זה מסתבר. הפציעות המשיכו להופיע. זה פגע בי. הקריירה שלי נפגעה במשחק חוץ נגד לידס יונייטד, הייתי בן 19 וקרעתי את ההמסטרינג. יש 3 שרירים ברגל, הם פשוט התפרקו. כשהם החלימו היה פער באמצע, היו לי רק שני שרירים ברגל עד לסוף הקריירה. זה קרה ב-1999".
"יוסי בניון? הוא היה שחקן נהדר, שנים נהדרות בליגה האנגלית. הקריירה שלו הייתה הצלחה ענקית, הוא אחד הישראלים המפורסמים בהיסטוריה. איל ברקוביץ' ואני השתתפנו פעם בפרסומת, טוב לשמוע ממנו. ככל שאתה מתקדם אתה יותר טוב. בשנות ה-20 המאוחרות הפציעות האטו אותי, ככה שהייתי שונה מכדורגלנים רגילים. זאת הייתה תקופה קשה מאוד בקריירה. גם פיזית, אבל גם נפשית. בתחילת הקריירה לא היה לי שום פחד. הייתי צעיר ובחור נחמד, אבל כשרצתי באגף הייתי שחצן, ממוקד, הייתי כל מה שצריך להיות".
השער מול ארגנטינה: "לא ידעתי מול מי שיחקנו בכלל. כשהייתי בן 28 ניתחנו קבוצות והגעתי לגישה טקטית יותר, לדעת מול מי לעמוד. בגיל צעיר לא פחדתי מאף אחד, ידעתי שאני יותר מהיר מכולם. הניסיון עוזר, אבל כשאתה צעיר אתה לא מפחד מכלום. לא פחדתי מאף שחקן כשהייתי צעיר. רציתי להיות הכדורגלן הטוב בעולם. רדפתי אחרי תארים גדולים, אתה אף פעם לא עוצר. השוו אותי לפלה, זכיתי בכדור הזהב. צריך לא להתייחס לזה כי יש עוד משחק ועוד משחק. זה אינסופי. רק כשאתה פורש אתה מעכל את ההישגים שלך, ואז אתה מסתכל אחורה. אתה לא נהנה מזה בזמן אמת. אתה מבקיע שלושער, אבל אז מתרכז במשחק הבא. זה בדיוק מה שקרה לכריסטיאנו רונאלדו. השער הזה מלהיב אותי עד היום, כן. אני מקווה שהילדים שלי יראו את המהלכים האלה ביוטיוב".
אואן דיבר גם על התקופה בליברפול: "לא הערכתי את כדור הזהב כמו שצריך, זה לא הורגש באנגליה. זה לא היה בכותרות אז, למרות שהיום זה בכל מקום. לא הבנתי למה כולם עושים ביג דיל מזה שזכיתי בכדור הזהב בריאל מדריד. חשבתי שזה עוד פרס, אבל רק מחוץ לאנגליה הבנתי כמה הוא גדול. כשאתה בתוך הקריירה קשה להעריך אותה. אתה מעכל הרבה יותר רק אחרי הפרישה".
אואן דיבר על קיליאן אמבפה: "הוא השחקן המסוכן בעולם. הוא מהיר, הוא מסוכן, הוא מבקיע שערים. מסביב לעולם יש הרבה שחקנים טובים, גם רוברט לבנדובסקי וארלינג הולאנד מבקיעים שערים אבל אפשר לעצור אותם. אי אפשר לעצור את קיליאן אמבפה, אתה יושב על הספה ואתה המום. יש הרבה שחקנים שלא מספיק מהירים או חדים, הוא כן. הארי קיין שחקן טוב, אבל הוא לא בלתי ניתן לעצירה כמו אמבפה".
"הגעתי לגלקטיקוס של ריאל מדריד כאחד השחקנים הטובים בעולם. הליגה הספרדית הייתה קלה יותר מהליגה האנגלית", התייחס אואן לשנתו היחידה בספרד. "היא איטית יותר, אתה שולט בכדור עם ריאל מדריד וזה מרגיש כמו אימון התקפה. היא לא פיזית באותה רמה, למרות שהיא יותר טקטית. יותר קל לעבור מאנגליה לספרד מאשר ההפך".
"תמיד ידעתי שאני רק רוצה לשחק שנה אחת או שתים בחו"ל. אני אנגלי, ידעתי שהליגה האנגלית מתאימה לי יותר. אני יכול לשחק כדורגל בספרד, אבל ידעתי שאחזור מהר לאנגליה. חשבתי שאשחק שם שנתיים, אבל בגלל המשפחה העדפתי לחזור אחרי שנה. זה היה הדבר הנכון עבור אשתי. היה תענוג לשחק בקלאסיקו ולראות את השם שלי ליד שחקנים היסטוריים. זה הרגיש כמו אחד הרגעים שבהם הבנתי שאני עושה את הדבר הנכון. שיחקתי נגד שחקנים מדהימים כמו רונאלדיניו וסמואל אטו, ריאל מדריד זכתה בתארים. באופן כללי היה כיף לשחק עם השחקנים הטובים בעולם"
המעבר המפתיע לניוקאסל: "הם פנו אליי. רציתי להגיע לליברפול, אבל ההצעה שלהם הייתה גבוהה יותר. ריאל מדריד אפשרה לי לחזור הביתה. חשבתי שאחזור לליברפול, אבל אז הם אמרו שזאת ניוקאסל בגלל המחיר. ליברפול לא הסכימה לשלם מעל 10 מיליון, ניוקאסל שילמה 16. דרשתי מניוקאסל סעיף חזרה לליברפול בכל קיץ, בסוף זה לא התאפשר. ריאל החתימה את גבריאל באטיסטה ורוביניו, הבנתי שלא אקבל דקות בכל שבוע ואולי לא אגיע למונדיאל. רציתי לעבור לניוקאסל לשנה ואז להגיע לליברפול. אשתי רצתה לחזור הביתה, ליברפול לא הייתה יכולה לשלם יותר באותה שנה. האמנתי שאגיע בסופו של דבר לליברפול. לא הייתי מייקל אואן בניוקאסל, גם בגלל פציעות. לא הייתי מהיר באותה רמה. במנצ'סטר יונייטד התמודדתי עם בעיות, אבל הצלחתי להגיע למועדון טוב בסוף הקריירה. שיניתי את המשחק שלי לחלוטין, לא התבססתי רק על מהירות".
"פעם האינסטינקט שלי היה רק לרוץ ולהבקיע, אבל התחלתי לחשוב. יותר מהבקעה, שחשובה בעצמה כי לא כולם יכולים לעשות אותה, חשבתי על ההתקפה כמשחק שלם", אמר אואן על הפרק האחרון בקריירה שלו. "המעבר למנצ'סטר יונייטד, היריבה המושבעת של ליברפול, היה צעד קשה. התקשרתי לג'יימי קראגר ולברנדן רוג'רס כשסיימתי בניוקאסל, הם לא רצו אותי".
לליברפול היו את פרננדו טורס ולואיס סוארס, ברנדן רוג'רס העדיף להשקיע את הכסף במקום אחר. הצעתי את עצמי לליברפול בכל נקודה בקריירה. אחרי שחזרתי לאנגליה ובכל שלב אחר. הצעתי, הם אמרו לא. כשברנדן רוג'רס אמר שהם לא צריכים עוד חלוץ חיכיתי. מנצ'סטר סיטי התקשרו אליי, אברטון התקשרו אבל לא הסכמתי לעבור אליהם, כי חשבתי שישנאו אותי אם יעבור. אז אלכס פרגוסון התקשר. בנקודה הזאת רציתי לחזור לליברפול, הם אמרו לא. מה הייתי יכול לעשות? רציתי להמשיך בקריירה. הייתי חייב לשחק ברמה הגבוהה ביותר. החיים של כדורגלן קצרים, צריך לעשות את הטוב בשבילך. לא הייתי יכול לחזור. לא קל לשדר קבוצות ששיחקת בהן, זה כישרון שנרכש".
