ה-27 באוקטובר 2020 היה יום מכונן בהיסטוריה המודרנית של ברצלונה. בשעות הערב, עלה ג'וזף ברתומאו, נשיאה המושמץ של המועדון, לשאת נאום התפטרות לאחר שלא יכול היה עוד למנוע את הצבעת אי האמון נגדו. במהלך הדברים, הוא שיחרר פצצה לאוויר כשהכריז כי "ברצלונה הגיעה לסיכום על הצטרפותה לסופרליג חדשה", זו שמאיימת כבר שנים רבות על ליגת האלופות של אופ"א. האם מדובר בנשק להשמדה המונית או באיום חסר מתוכן?
האזינו לפודקאסט הנוסע המתמיד: נדב יעקבי ודני פורת על מלחמת הכדורגל בין הסופרליג לליגת האלופותעוד קודם להצהרה הפומפוזית של ברתומאו, דיווחו כלי תקשורת רבים בעולם כי המועדונים הגדולים, ביניהן ריאל מדריד, ברצלונה, מנצ'סטר יונייטד וליברפול, אשר נתמכות על ידי הבנק JP מורגן, כבר החלו לעצב את הליגה החדשה שתאפשר להן למצות את הפוטנציאל הכלכלי ולגרוף רווחים גדולים יותר ממה שהן מפיקים בימים אלו מהתחרויות השונות של אופ"א. הרעיון הוא להקים את הליגה החל מ-2024/25 ולמעשה לפרק לגורמים את ליגת האלופות כפי שאנחנו מכירים אותה כיום. פגישה שנערכה לאחרונה בטורינו, בין פלורנטינו פרס, נשיא ריאל מדריד, למקבילו ביובנטוס, אנדראה אניילי, החלה להדאיג את אופ"א ופיפ"א.
הפורמט אפילו כבר נוסח: 15 מוזמנות קבועות (נוסח היורוליג בכדורסל) ועוד 5 חברות לא קבועות שיצטרפו לכוח העולה החדש, בליגה סגורה עם עולות ויורדות. לפי הפרסומים מדובר הקבועות הן מחמש הליגות הבכירות: ריאל מדריד, ברצלונה, אתלטיקו, ליברפול, מנצ'סטר יונייטד, טוטנהאם, צ'לסי, ארסנל, מנצ'סטר סיטי, אינטר, מילאן, יובנטוס, באיירן מינכן, דורטמונד ופ.ס.ז'. המשתתפות יחולקו לשני בתים וישחקו 18 משחקים בשלב הבתים בשני סיבובים. 4 הראשונות מכל בית (הכולל 10 קבוצות) יעלו לרבע הגמר שייערך בשיטת בית חוץ. כך שבפוטנציאל הפיינליסטיות יקחו חלק ב-23 משחקים אירופים, לעומת 13 במקסימום בפורמט הצ'מפיונס הנוכחי.
הרציונל ברור: האימפריות רוצות כמה שיותר מפגשים ישירים גדולים ביניהן למיקסום הרווחים. הטורניר המדובר אמור להכניס 4 מיליארד יורו כל שנה מהטלוויזיה. לשם השוואה, אופ"א מכניסה 3.25 מיליארד יורו על ליגת האלופות, הליגה האירופית והסופר קאפ. כלומר דרך הסופרליג הרבה יותר כסף יגיע למספר מצומצם של משתתפות, בעלות קהל אוהדים גדול ברחבי תבל.
אלופת צרפת, במקרה הזה פ.ס.ז', עשירה ככול שתהיה, מרוויחה מהסכמי השידור בצרפת אותו סכום שמקבלת העולה החדשה לפרמיירליג. אז הפוטנציאל הכלכלי היחיד שלה הוא הגדלת הכנסות בליגת האלופות או סופרליג, כדי למנוע מצב אבסורדי כמו שקיים כרגע בין הליגה האנגלית לשאר הליגות הבכירות. לכן לא מפתיע שבפריזיאן פרסמו השבוע, שפאריס, מוכנה להצטרף לסופרליג גם על חשבון היפרדותה מהליגה הצרפתית.
היוזמה החדשה לא מגיעה מתוך וואקום. בקיץ 2024 אופ"א תסיים את הסכם שלוש השנים שלה עם בעלות זכויות השידור ונותני החסות. לכן מנהיגי הקבוצות הגדולות דוחקות עכשיו לפינה את אופ"א שצריכה לקבל החלטה קשה בשבועות הקרובים. אותם הגורמים שדוחפים לשינוי הבינו כי משבר הקורונה פגע בהן באופן אדיר (קבוצות על דיווחו על הפסדים של מאות מיליונים) ודווקא עכשיו צריך לקום ולשבור את הכלים, גם אם מדובר בצעד דרקוני שלמעשה ישמיד את ליגת האלופות ויפגע באופן קשה בתחרותיות בכדורגל האירופי.
דבר נוסף מהן חוששות הקבוצות הגדולות הוא המפעל החדש של אופ"א - ליגת הקונפרנס - שמיועדת בעיקר לקבוצות בינוניות ותצא לדרך בקיץ הבא. כרגע נהנות משתתפות ליגת האלופות ב-80 אחוז מכספי המענקים של אופ"א ואילו הליגה האירופית גורפת את 20 אחוז הנותרים. ליגת הקונפרנס אמורה לקבל נתח משל עצמה, מה שיכול לערבב שוב את הקלפים בכל עניין חלוקת הפרסים של אופ"א. הקבוצות הגדולות, שטוענות כי הן לא מרוויחות מספיק במעגל המשחקים של 2021 עד 2024, לא רוצות לאבד עוד מכוחן ולשלם כספי "סולידריות" לקבוצות מאלבניה, ישראל או קזחסטן, במפעל המוחלש של אופ"א.
בין אם יש הגיון כלכלי ברצון של קבוצות העל להשליט סדר עולמי חדש ולדאוג לאינטרסים שלהן, ברור כי קיום סופרליג במתכונת המוצגת כאן הוא נזק עצום לכדורגל האירופי כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. בסוף מדובר על ליגה פרטית ואקסלוסיבית שתחליש באופן דרסטי את הליגות מהן המשתתפות העשירות מגיעות (אפילו את הפרמיירליג), לא תאפשר מקום לפתיחה של תחרות (ליגה סגורה כמעט לחלוטין), ורק תגדיל את הפערים העצומים בין העשירות לעניות (לישראליות לא יהיה שום אפשרות לשחק בליגה כזו). בעולם של סופרליג לא יהיה מקום לעולם לקבוצות כמו אטאלנטה או לסטר, אבל כן לארסנל ולוולנסיה למשל, בלי שום קשר לביצועים שלהן על כר הדשא.
אופ"א כמובן עומדת על הרגליים האחוריות והוציאה את ההודעה הבאה: "נשיא אופ"א, אלכסנדר צ'פרין, מתנגד באופן נחרץ לסופרליג. העקרונות של סולידריות, עולות, יורדות, ליגות פתוחות, הן משהו שלא ניתן בכלל לפתוח בו במו"מ. זה מה שעובד הכי טוב והופך את ליגת האלופות לענף הספורט הטוב בעולם. הרעיון של הסופרליג הוא גם משעמם". בשבוע שעבר הצטרף נשיא פיפ"א ג'יאני אינפנטינו לצד צ'פרין, במערכת הבלימה, והצהיר כי כל שחקן שייקח חלק בפעילות של הסופרליג, לא יוכל להשתתף בתחרויות הרשמיות של פיפ"א ואופ"א, כולל מונדיאל ויורו.
ההתנגדות של אופ"א ופיפ"א הן כמובן בסיס חשוב למניעת יצירת הליגה החדשה הזאת והווטו החדש על אי השתתפות של שחקנים במונדיאל, קופה אמריקה או יורו במקרה של חבירה לסופרליג, מחליש מאוד את היוזמה הגרנדיוזית של הקבוצות העשירות. אפשר גם לצרף את התאחדות המועדונים האירופית, שמיוצגת על ידי מנהלות הליגה השונות ביבשת, ולמרות שבראשה עומד אנדרה אניילי, נשיא יובנטוס, יש להאמין כי היא תבלום את הרעה החולה החדשה ותגיע להסכם פשרה עם אופ"א. למתקפה על היוזמה הצטרפה גם הנציבות האירופית של האיחוד שהוציאה גינוי: "הכדורגל האירופי איננה שמורה רק לעשירים ולחזקים".
צריך לזכור כי עננת הסופרליג הופיעה לא רק בחורף הנוכחי. עוד בראשית שנות התשעים, עלה האיום של סופרליג מעל משרדו של נשיא אופ"א דאז, לנארד יוהאנסון. הפתרון שלו היה יצירת ליגת האלופות בשיטת הבתים המוכרת לנו כיום ושינוי שמו של גביע האלופות המסורתי. גם ב-1998 נרקחה יוזמה ליצירת סופרליג עם חברות קבועות, אבל אופ"א מיסמסה את הרעיון של סילביו ברלוסקוני, אז נשיא מילאן, והחליטה כסוג של פשרה להגדיל את מספר המשתתפות באלופות בתוך שנתיים ל-32 קבוצות. אגב, גם לפני שלוש שנים פורסם בדר שפיגל, על מהלך שניסה לרקום נשיא ריאל, פלורנטינו פרס, לכינונה של ליגת על חדשה.
לכן, לא יהיה מנוס מלראות את ליגת האלופות משתנה לנגד ענינו ב-2024. אופ"א כבר עכשיו שוקלת להגדיל את המפעל ל-36 קבוצות ולהעניק 10 משחקים לכל משתתפת בשלב הבתים (לא ברור כרגע אם בפורמט של 6 בתים של 6, או בשיטה השוויצרית). דובר אף על שינוי שיטת הנוקאאוט וחזרה למתכונת של פיינל 8 כפי שנוסתה בהצלחה בטורניר הקיץ של הקורונה שנערך בליסבון. בכל מקרה, נראה שעם כל הדיבורים והאיומים, הסופרליג היא בעצם אמצעי לחץ על אופ"א כדי לרצות את הקבוצות הגדולות בהסכם השידורים והחסויות הבא של ליגת האלופות ואין לראות בו סכנה מוחשית על המשחק שכולנו אוהבים.
