ההחלטה לחתום במנצ'סטר יונייטד היוותה נקודת מפנה בקריירה של אנחל די-מריה. המעבר הגיע לאחר עונת שיא בריאל מדריד, בה הועבר לעמדת הקשר ההתקפי כחלק משלישיית הקישור המרכזי, לאחר שגארת' בייל הונחת על עמדתו בכנף הימנית עבור 101 מליון יורו. היכולת של הקשר התזזיתי לייצר מצבי הבקעה איכותיים לחבריו ובאותה העת גם ללחוץ את שחקני היריב, הפכו אותו ליעיל במערך של אנצ'לוטי ולבורג משמעותי בזכייה של המועדון בליגת האלופות.
אולם באותו קיץ בחר נשיא ריאל, פלורנטינו פרס, להביא על ראשו את חאמס רודריגס, שכיכב לפני כן בגביע העולם והביא עימו קהל קולומביאני גדול. "אין לנו קיצוניים ברמה הגבוהה ביותר, כמו רונאלדו או די-מריה", אמר מאמן יונייטד באותה העת, לואי ואן-חאל, ושבועיים לאחר מכן "האטריה" ארז את מזוודותיו בדרך למנצ'סטר.
למרות הפתיחה המרשימה, די-מריה לא הסתדר באנגליה. אולי זו העיר האפרורית, הכדורגל הפיזי בליגה האנגלית או חוסר היכולת להיות השחקן המוביל של קבוצת צמרת. די-מריה נראה כבוי, לא הצליח להפוך לשחקן המוביל של המועדון כפי שצופה ממנו וכעבור עונה אחת בלבד עזב לטובת פ.ס.ז' – הקבוצה אליה, על-פי השמועות, רצה לעבור מלכתחילה.
הרבה כסף קאטרי זרם מאז בעיר האורות, ומעל לשלוש שנים מאז עזב די-מריה את בריטניה – הוא כיכב באחד ממשחקיה החשובים ביותר של פ.ס.ז' אי-פעם, נגד יונייטד אל מול קהל עויין באולד-טראפורד. רגע לפני הגומלין, מבט על העונה החלומית של די מריה עד כה.
מככב ליד כוכבים
הכישלון ביונייטד והמעבר לפ.ס.ז' מרובת הכוכבים בליגה חסרת התחרות גרמו לדי מריה לרדת מעט מתודעת הקהל העולמית. יחד עם זאת, התשוקה למשחק, האנרגיות והחיוך חזרו בפריז - וזה בא לידי ביטוי במגרש. בעונה שעברה, למשל, הוא כבש 21 שערים ובישל עוד 12 – על אף שבמרבית המשחקים היה אופצייה השניה לאמבפה וניימאר. לצורך ההשוואה, הצרפתי כבש אשתקד 21 ובישל 15.
תחת המאמן החדש, תומאס טוכל, לעומת זאת, הוורסטיליות של די-מריה שוב מקבלת משנה תוקף וכך הוא מצליח לפרוח גם כשהוא משחק לצד קבאני, אמבפה וניימאר - כפי שכיכב לצד בייל, בנזמה ורונאלדו. הוא שיחק העונה 11 משחקים בכנף ימין ו-11 בכנף שמאל, ועוד 9 במרכז השדה.
המעבר התכוף בין העמדות לא מנע ממנו לנפק 13 שערים -11 בישולים. הוא שותף פעיל בהנעת הכדור של הקבוצה – הוא מקבל 43.02 מסירות למשחק, מוסר 50.7 ב-80 אחוזי דיוק, ש-2.3 מתוך אותן מסירות הן מסירות מפתח – הכי הרבה בקבוצתו.
המאמץ ההתקפי אינו פוגם במאמץ ההגנתי שהוא משקיע, והלחץ שהוא מפעיל על שחקני היריבה עוזר לו לזכות ב-3.3 מאיבודי הכדור של היריבה בממוצע למשחק, ש-65 אחוז מתוכם נמצאים ברחבת היריב.
יותר מכל, נראה שדי מריה נהנה לשחק לצד כוכבי הקבוצה ולא להיות אחד כזה - שכל הלחץ התקשורתי, הציבורי והמקצועי נמצא על כתפיו. הוא משתייך לקבוצה קטנה של שחקנים שהספיקו לשחק לצד ניימאר, מסי ורונאלדו, ועשה זאת בהצלחה יתרה.
הביקורת, שספג מהקהל ומהעיתונאים באנגליה פגעה בו מאוד, בעוד בספרד ובצרפת הוא היה כה חיוני לקבוצותיו כשאור הזרקורים לא הופנה אליו – עד כדי כך שעבודתו לעיתים תרמה לקבוצה יותר משל הכוכבים עצמם.
Happy birthday to Ángel Di María, the PSG winger turns 31 today:
— Footy Meme (@_FootyMeme) March 5, 2019
Games: 542
Caps: 97
️ Goals: 141
Assists: 210
Trophies: 18
Beers: 1… pic.twitter.com/ksd8Ldxsyw
"צפיתי באנחל כשזכה עם ריאל מדריד בליגת האלופות, ולדעתי הוא הכריע את אותם משחקים, הוא היה שחקן מפתח", טוכל החמיא. "היום, כשהוא שחקן שלי, אני יכול לומר בפה מלא שהוא מתנה מקצועית עבורי".
הוורסטיליות שלו, שעזרה לו לשחק בלא פחות משמונה עמדות במהלך הקריירה, גורמת לכך שהוא יכול לככב לצד הכוכבים וגם במקומם. כך נוצר מצב שעל אף שפריז פגשה את יונייטד בלי כוכביה ניימאר וקבאני, וכשהשדים האדומים בכושרם הטוב ביותר מזה שנים – בכל זאת פ.ס.ז' הציגה עליונות בולטת וניצחה 0:2 באולד טראפורד, כשדי מריה היה המצטיין בשירותיה.
אפשר לסמוך עליו
בסופו של דבר, די-מריה הגיע ליונייטד באמצע המשבר שחווה המועדון בתקופה שלאחר פרישתו של פרגוסון. על אף הכסף הגדול שהושקע בשחקנים רבים, מעטים צלחו את התקופה הזו במדי הקבוצה.
מעבר לכך, יש שחקנים שמתקשים להסתגל לפרמייר ליג כבר בעונה הראשונה – בייחוד דרום-אמריקאים, שרגילים לרמה אחרת של אינטנסיביות, למזג אוויר חם ולתרבות שונה. "המשפחה שלי לא הייתה מאושרת, הבת שלי סבלה. כך שהיה חשוב לעזוב", סיפר די-מריה. "לא פשוט לחיות באנגליה, זה לא קל לדרום-אמריקאים. לחלק זה בסדר, אחרים מתקשים להתרגל".
Di Maria's last nine games:
— Sky Bet (@SkyBet) February 26, 2019
️️️️️️
️️️️ pic.twitter.com/AToBTKaEbK
אך כעת, בפריז, הוא מוכיח את עצמו – גם שהקבוצה בסגל חסר. דווקא על רקע החקירה שמבצעת אופ"א בנוגע לחשדות שפ.ס.ז' עברה על תקנון הפייר-פליי והשמועות בהקשר לרצון של ניימאר ואולי אף אמבפה לעזוב – הקבוצה נראית קבוצתית ופחות תלויה בשחקן כזה או אחר. הרבה מכך בזכות די-מריה, שמוכיח שניתן לסמוך עליו.
הערב הוא ינסה להשלים את הנקמה במועדון בו הקריירה שלו קיבלה תפנית שלילית ובקהל שלא סלח לו על הרצון לעזוב. להנהלה של פריז חשובה קודם כל ליגת האלופות, ויכולת טובה של הארגנטינאי והעפלה לשלב הבא תוכל להוכיח להם שבמקום להשקיע את מרבית זמנם בלרצות כוכבים שרוצים ללכת, אולי כדאי להשקיע באלה שרוצים להישאר ולא משנה מי ישחק לצידם.
