אולי זה עדיף לחיפה לא לנצח משחק כזה, שכן ניצחון היה אולי משכיח חלק מהדקות הרעות מאוד שהיא הציגה לאורך הערב. כך הייתה הפתיחה שלה למשחק, בה היא נתנה לנתניה שליטה מוחלטת במגרש והאורחת כמעט וניצלה זאת כדי לכבוש שער מוקדם. בדקה ה-8 יונס מלדה, מהבולטים בנתניה, פרץ נהדר בצד ימין וסחט פנדל מעאיד חבשי. ערן לוי לא פתח בהרכב ובהיעדרו, דידייה קוגבניה ניגש לנקודה ובעט רע החוצה.
נתניה המשיכה במומנטום למרות ההחמצה, ומלדה שוב נשלח לעומק. החלוץ הצעיר ניסה לעקוף את אוהד לויטה שיצא מהרחבה, והצליח למנוע את ההתקדמות שלו עם חילוץ כדור קריטי. בחלוף חצי שעה, חיפה סוף סוף התעוררה, בעוד נתניה התעייפה.
בדקה ה-31, סינטיהאו סלליך סידר מצב נהדר לחלוץ החדש, מיכיל קראמר, שבעט בנגיעה ראשונה מעל המשקוף. 4 דקות נוספות עברו והפעם נטע לביא סידר הזדמנות למוחמד עוואד, שבעט בשמאל ליד הפינה הרחוקה של דני עמוס. שתי דקות לאחר מכן, החלוץ הצעיר שוב החמיץ, הפעם ממסירה יפה של קראמר, כשבעט חלש לידיים של עמוס. אופיר מזרחי הצטרף למחמיצים אחרי הרמה נהדרת של ארנסט מאבוקה, ושתי הקבוצות ירדו למחצית ב-0:0.
דווקא כשהיה נראה שזה ייגמר ב-0:0 חלש, נפרץ הסכר. בדקה ה-77, מאבוקה בפעולה טובה נוספת באגף הגביה לראשו של קראמר, שהסיט לאמצע. מזרחי בעט פעם ראשונה ונבלם, ניקיטה רוקאביצה, שנכנס 10 דקות קודם לכן, ירה בשמאל למשקוף ופנימה וקבע 0:1 לחיפה. שתי דקות חלפו והאוסטרלי כמעט הכפיל מבישול של קראמר, אבל הפעם בעט החוצה.
ואז, עמוק בתוספת הזמן, הגיע ה-רגע של המשחק. ערן לוי השתחרר מסאן מנחם ומיותר מ-30 מטר ירה טיל מדהים למשקוף ופנימה, ולא השאיר שום סיכוי ללויטה, או לכל שוער אחר שהיה עומד במקומו. מרגעי הקסם שרק האיש עם רגל השמאל האדירה מסוגל לנפק. בכל זאת משהו שיצא לנו מהמשחק הזה.