הפועל באר שבע הוציאה בקיץ האחרון מעט מעל שני מיליון יורו על שחקני רכש במטרה לאתגר את מכבי חיפה ומכבי ת"א במאבק האליפות. חלק גדול מהכסף (כ-800 אלף יורו) שולם עבור צירופו של אסטריט סלמאני, חלוץ האמרבי השבדית, ומי שהיה אמור להוביל את ההתקפה של הקבוצה מהדרום.
רבע עונה, פחות או יותר, כבר מאחורינו ונראה שסלמאני עדיין לא מצליח לעמוד בתקוות הגדולות שנתלו בו. הוא פתח בסך הכל בחמישה משחקים בליגה ועוד שלושה באירופה, כבש שני שערים (אחד בכל מפעל) ובישל עוד שניים, אבל מה שזוכרים לו יותר מהכל אלה ההחמצות. שתיים מהן הגיעו אחת אחרי השניה, במשחקים שהיו יכולים לעשות הבדל עבור ב"ש: ה-0:0 עם לך פוזנאן, וה-2:2 מול הפועל חיפה.
פומבית וגם בתוך המועדון מגבים את סלמאני, בטוחים שהמצב יתהפך וטוענים כי הוא תורם באלמנטים נוספים במשחק. "כל שחקן זר צריך את הזמן שלו", אמר ברדה על החלוץ שלו, "זה לא דבר קל, בטח כשזו מדינה חדשה ופעם ראשונה שהוא יוצא מהמדינה שלו. לוקח זמן להתרגל לאקלים, לאוכל. אנחנו מנסים לעזור". במועדון הוסיפו: "אם נמשיך להגיע למצבים כאלה, הכדורים גם ייכנסו".
גם סלמאני עצמו, כך מעידים בקבוצה, לא מוריד את הראש וממשיך להיאבק כדי להוכיח שהוא ראוי להזדמנויות מברדה. הדברים שהוא עבר, גם בקריירה וגם בחיים, עוזרים לו להתמודד עם הקושי. הוריו היגרו לשבדיה מקוסובו לפני שנולד מבלי לדעת את השפה והתקשו לספק לו את כל האמצעים בתחילת הדרך. לכן הוא עבד כמנקה כדי לחסוך כסף לנסיעות לאימונים ולנעלים. בגיל 12 סלמאני כבר חשב שלא ישחק כדורגל יותר, לאחר שקרע את הרצועה הצולבת בברכו ונאלץ לשבת בצד שנה שלמה. "זה היה נורא לצפות בחברים משחקים מהצד", הוא סיפר.
אחרי תקופה של שיקום, הוא שב לשחק כדורגל, אבל המועדון בו שיחק, מאלמו, לא היה מוכן לקבלו בחזרה. הוא נאלץ לעבור למועדון קטן יותר ובתחילת דרכו שיחק בעיקר כבלם בליגות הנמוכות בשבדיה. ב-2018 עוד שיחק בליגה השלישית בשבדיה, ולמרות שכבש 13 שערים, זכה לכתף קרה מהליגות הבכירות. "לפני שהגעתי לוארברג (מועדון מליגת המשנה), מועדונים אפילו לא היו מוכנים שאבחן עבורם, אפילו בחינם לא רצו להחתים אותי".
מי שנתנה לו את ההזדמנות בסופו של דבר, וארברג, לא הצטערה. סלמאני כבש 15 שערים בליגת המשנה בעונה הראשונה שלו עזר לקבוצה להעפיל לראשונה לליגה הבכירה וגם התכבד לכבוש את שער הבכורה של המועדון שם. לפני שעזב, אף קיבל את סרט הקפטן.
ב-2021 האמרבי הוציאה סכום לא מבוטל עבור הליגה השבדית, 800 אלף יורו, כדי לרכוש אותו ולא הצטערה. את העונה שעברה סיים עם דאבל-דאבל של 10 שערים ו-10 בישולים. את השערים חגג כשהוא מסמן את האות A כמחווה לאחיו אלטין, שהתמודד עם מחלת הסרטן. "הוא בריא עכשיו ומרגיש נפלא", סיפר סלמאני, "כעת הוא יכול לשחק כדורגל וזה מסב לי ולמשפחה שלי המון אושר". אחרי עונה וחצי, הוא סימן את היעד הבא: הפועל באר שבע. "יש לו גישה קצת אחרת. הוא מאוד אוהד לצאת מאזורי נוחות והחליט שהוא לא רק ישחק כדורגל, אלא גם יחווה כמה שיותר", אומרים בסביבתו.
הדרך שעבר סלמאני גורמת לו להעריך כל רגע וכל דקה, וגם להיות חבר טוב לקבוצה. "הוא משוכנע שיש לו הרבה מה להראות", מוסיפים בסביבת החלוץ, "גם כשהוא לא שיחק או אפילו היה בסגל, הוא עודד. למרות שהוא הגיע תמורת לא מעט כסף". אגב, סלמאני העדיף את ב"ש על פני הצעה מלובן הבלגית שהיתה מוכנה לשלם עבורו מעל מיליון יורו.
בב"ש, כאמור, יש סבלנות כלפיו. "יש 23 שחקנים ששווים הרכב" אומרים במועדון, "אי אפשר לבנות ביטחון דרך המגרש, כמו שעושים עם פיירו נגיד, או זהבי". גורם אחר מוסיף: " הוא מתאמן מצוין, משקיען, עובד קשה בשביל הקבוצה, מאוד קבוצתי. הוא בחור מדהים לחדר ההלבשה, מאוד אכפתי ומפרגן לחברים שלו. זו פעם ראשונה שלו מחוץ לשבדיה עם אשה בהריון, בלי ההורים שלו. הוא צריך זמן להתאקלם".
הערב (19:45) סלמאני יקבל עוד הזדמנות להוכיח שהוא שווה את הכסף ששולם עבורו, כאשר הפועל ב"ש תפגוש את ויאריאל במסגרת שלב הבתים של הקונפרנס ליג. וגם אם זה לא יקרה, תהיו בטוחים שהוא לא יפסיק לנסות.
