מאז שענקית המשחקים EA רכשה את הזכויות על משחקי סדרת הסרטים המגה פופולרית "מלחמת הכוכבים", קהל המעריצים הענק של הסדרה הפופולרית לא זכה ליותר מדי רגעי נחת. הרגע הזכור לכולנו לרעה כמובן הוא מחדל הלוט בוקסים של Battlefront 2 - שלאחר מכן גרמה לחברה לחזור בה מסגנון זה במשחק, ואף לבטל לגמרי את האפשרות לרכוש "חבילות" לחלוטין, רק בגלל התגובות הזועמות.
בשנה שעברה EA שיחררה לעולם את Fallen Order, שלדעת רבים הפך למשחק הסטאר וורס הטוב ביותר בעשור האחרון ואולי הטוב ביותר אי פעם. אך כמובן Knight of The Old Republic יחלקו על דעתי.אך אחד המשחקים שהכי זכורים למעריצי סטאר וורז, בטח לאלו שנולדו בניינטיז, הוא Strafighter - שאמנם זכה לכמה משחקי המשך, אך אף אחד מהם לא הצליח באותה רמה של המקור. כעת - 19 שנים בערך לאחר מכן, ומסתבר ש-EA הצליחה לשחזר את רגעי הקסם של המשחק המקורי, ואף להגיע לכמה מקומות חדשים, כנגד כל ציפיותיי, ואני אסביר למה.
עלילת המשחק
העלילה לוקחת חלק אחרי סיומו של הסרט השישי בסדרה (או הסרט השלישי בטרילוגיה המקורית), ולאורך המשחק אנחנו לוקחים חלק במאבק משני צידיו: מצד אחד אנחנו נגלם טייס חדש בצוות של ה״רפובליקה החדשה״. אותם מורדים שניצחו במאבק - ועלינו לנסות לנקות את שארית משמידי הכוכבים ומפקדי הרפוקבליקה הפאשיסטית שמסתתרים ברחבי הגלקסיה. בו זמנית עלינו להשלים גם את המשימה הסודית שנקראת "פריקוט סטארפוקס".
מהצד שני אנחנו נגלם טייס מצוות העילית של הרפובליקה הגלקטית הנבזית, העונה לשם "צוות טיטאן", ועלינו לחבל בתכנית של המורדים ולמנוע מהם להשלים את אותו "פרויקט סטארפוקס". לאורך המשחק השחקן קופץ ממחנה למחנה, ורואה את המאבק משני צידיו, אך הסיפור לא בהכרח מגיע לגבהים גבוהים במיוחד, והאמת? יום אחרי שסיימתי את המשחק אני כבר ״עברתי הלאה״ מה שנקרא. הסיום לא השאיר איזשהו חותם משמעותי עליי, למרות היותי מעריץ לא קטן של העולם המיוחד במינו שיצר ג׳ורג׳ לוקאס.
סיפור המשחק די קצר, ואורכו סה"כ הוא שמונה שעות, פחות או יותר. למרות שהסיפור לא השאיר עליי חותם רציני - אני עדיין חושב שהוא בעיקר בא ללמד את השחקן כיצד לתפעל את כל העסק לקראת המנה המרכזית - המולטיפלייר של המשחק. לנוכח העובדה כי המשחק עולה 40 דולרים (20 דולרים פחות ממשחק חדש שיוצא למפיצה גדולה) אז אנחנו מקבלים מענה טוב לסכום הכסף שאנו מוציאים על המשחק.
משחקיות
בכל מצבי המשחק השונים' בסופו של דבר השחקן תמיד יחזור לאותו המקום בו נבלה את מלוא זמננו במשחק - והוא כמובן תא הטייס. השחקנים לא רק יטיסו את כלי הטיס ולחצו על כפתור ירי פשוט, אלא יתפעלו שלוש מערכות שונות, שמאוד הפתיעו אותי במורכבות שלהן. הראשונה היא מערכת הירי - שזהו בעצם המנגנון הוא בעדיפות הגבוהה יותר - כך הטייס יכול לירות כמה שיותר מבלי שיצטרך לקרר את המערכת.
מערכת המנועים - ככל שנתעדף את המנועים, נוכל לטוס במהירות גבוהה יותר, וכלי הטיס יוכל לזוז ולשנות כיוון מהר יותר. והמגנים - מערכת ההגנה של כלי הטייס, שככל שנתעדך אותה, אז נוכל לספוג כמה שיותר אש מבלי שכלי הטיס יתפוצץ. כל מערכת מצוותת לכפתור אחר בג׳ויסטיק, כאשר החץ למטה הוא נקודת האיזון בין השלושה, נקודה בה חלוקת האנרגיה בין המנגנונים היא זהה לגמרי.
בזמן הקרב השחקן צריך לזהות ולתעדף את המערכת הנכונה עבורו באותה סיטואציה שאליה נקלע, כך ובשום שלב לא מצאתי את עצמי "משייט לי באוויר" - אלא ממש הרגשתי בתוך הקרב! הייתי חייב להיות עירני למדד ההגנה של החללית, בזמן שאני שם לב שאני חייב לקרר את המפציצים שלי, וזאת לפני שאוכל לירות שוב, כי אז אני צריך להחליט האם אני מעביר את האנרגיה למנועים ובורח משם כדי להגן על על עצמי, בזמן שהמפציצים מתקררים. או שאני בכלל מעביר את כל האנרגיה למגנים שלי, ובכך אני בעצם סופג אש בזמן שאני מחכה לרגע בו אוכל להפציץ בחזרה. בקיצור, כמו שהבנתם - נדרשת חשיבה ואסטרטגיה.
חוץ משלושת מערכות הטיס המרכזיות, יש לשחקן גם כלי טעינה מחדש של המגנים, אותו הוא יכול לנצל כל כמה זמן כדי למלא את ה״חיים״ שלו. קיימת גם מערכת טילים מונחים חזקה במיוחד, אך בעלת כמות מוגבלת של טילים לכל קרב. בבתור שחקן חדש בתוך ז׳אנר קרבות החלל - עקומת הלמידה הייתה מאוד קשה עבורי בהתחלה, אך אני חייב לציין שהופתעתי לטובה מרמת המחשבה שהמשחק הצריך ממני בכל קרב, ובגרף השיפור שלי לאורך הזמן בו שיחקתי.
גרפיקה
Star Wars Squadrons משתמש גם הוא במנוע Frostbyte של חברת EA - אותו מנוע משחק שמריץ את פיפ"א, מאדן NFL, באטלפרונט והרשימה ממשיכה. ומה אומר? המשחק נראה פשוט מעולה. החלליות מאובזרות ברמות הגבוהות ביותר, וכל פרט ופרט בתוך תא הטייס נראה כל כך מושקע ובטקסטורה גבוהה. גם אפקט ה-HDR עובד בצורה מדהימה והחללית זזה בהתאם לשמש או לכוכבים בסביבה ואז המראה של קרני האור שנכנסים לתוך תא הטייס - פשוט מהמם.
אני שיחקתי ב-PS4 PRO ברזולוציית 4k כאשר ה-HDR מופעל, והמשחק רץ בקונסולות על 60 פריימים לשנייה. לאורך כל המשחק, גם כששדה הקרב מתמלא במגוון ענק של חלליות ובכמות מטורפות של לייזרים, הריסות, טילים ועוד המון המון בלאגן עף לכל כיוון ובכל זאת המשחק נשאר על 60 פריימים בקביעות! פשוט תענוג. בסופו של יום, בכל הקשור לגרפיקה - המשחק פשוט מרשים, וולצערי לא זכיתי לנסות אותו בגרסת ה-VR (מציאות מדומה), אך לפי מה שרשום באינטרנט, גם שם המשחק לא מאכזב.
מולטיפלייר
חוץ ממצב הסיפור שמגיע עם המשחק, לדעתי הנקודה החזקה ביותר של המשחק היא קרבות הלחימה מול מתמודדים אחרים בקשת ושם אנחנו מקבלים שני מצבי לחימה. הראשון הוא Dogfight - זהו בעצם קרב קלאסי בו שתי קבוצות של חמישה טייסים מתחרות על להיות הקבוצה הראשונה שמגיעה ל-30 הריגות.
לעומת זאת, fleet battle הוא קרב מעט מתוחכם יותר, בה כל קבוצה מקבלת חללית בסיס ענק עליה הם צריכים להגן לפני שהקבוצה השנייה מחסלת את החללית שלה. זה בעצם מצב לחימה מעט קליל ומהיר יותר מאשר קרבות הצי - שלוקחות מעט יותר זמן ומצריכות שיתוף פעולה וחשיבה קבוצתית מתוחכמת ביותר.
אני אישית חושב שהקרבות מול אנשים ברשת מאשר המחשב היא הרבה יותר מהנה ומאתגרת. נגד יריבים ברשת מצאתי את עצמי מנסה לטוס בתוך חריצים קטנים ורווחים בהם אוכל להיכנס, מכיוון שבשונה מהמחשב (שלא מגיע למקומות כאלו), השחקנים טסים לכל כיוון ומדובר בטייסים הרבה יותר מתוחכמים מכל אתגר שהמחשב הציב בפניי.
לצערי, לא הכל טוב במולטיפלייר, מכיוון ואנחנו בעצם מקבלים רק שני מצבי לחימה, ושש מפות, כשאחת מהן היא פשוט חלל פתוח ומשעמם להחריד! לדעתי מדובר במעט מידי תוכן, ואם מפתחי המשחק לא יוסיפו עוד תוכן עם הזמן אז לצערי פשוט מאוד המשחק ימצה את עצמו מהר מאוד.
לסיכום
בשורה התחתונה, אני חושב ש-Star Wars Squadrons הוא המשך ישיר ל-fallen order המצוין משנה שעברה, ומשמר רצף של משחקים ראויים. מדובר במשחק שעושה המון כבוד למקור עליו הוא מבסס את עולמו, ומדובר במשחק שמעריצי סטאר וורס יוכלו ליהנות ממנו מאוד. גם אנשים שמחפשים משחק מולטיפלייר חדש וטוב ויחסית זול יוכלו לקבל פה מענה מעולה, כל עוד הם לא מחפשים להשקיע יותר מדי זמן במשחק, כי פשוט אין למשחק יותר מדי מה להציע לשחקן מבחינת גיוון ורענון במצבי המשחק. לפחות בשלב הזה. אבל היי, מי לא רוצה להיות האן סולו?
