אין לי ספק שכל אחד ואחת שצפו בדקות הפתיחה של משחק "אלוף האלופים", אם זה בבית או באצטדיון, ובמיוחד אחרי השער הנהדר של עומר אצילי אחרי מספר שניות, אמר משהו בסגנון "זה לא כוחות. מכבי חיפה מפלצת, קבוצה אדירה והיא תזכה באליפות שלישית ברציפות". אז זהו, מאחר שהקלישאה הכי טובה בכדורגל היא שמשחקים 90 דקות, והפעם גם הגיעו בעיטות הכרעה מ-11 מטרים, זה קרה גם הפעם, ולמרות היכולת הנהדרת של מכבי חיפה בחלקים גדולים של המחצית הראשונה, הפועל ב"ש היתה נהדרת במחצית השניה וזכתה בתואר הראשון של העונה בצדק. ההסבר בהמשך.
לגבי התואר הזה, שהוא גם רבע גמר גביע הטוטו, שמעתי וקראתי לא מעט צקצוקים על "משחק לא חשוב, משחק לא באמת מעניין ולא קובע כלום". הגם שמדובר בשני תארים שבוודאי לא דומים לאליפות וגביע, תואר הוא תואר. אם מגיעים לאצטדיון 27,400 צופים ועוד עשרות אלפים צופים בבית, ואין אף שחקן שבמעמד כזה לא יתן את כל כולו, ואם תומר חמד אמר בסיום המשחק שזה אחד המשחקים המרגשים בחייו, אז כל זה מוביל לכך שהמשחק היה מעניין מאד ואף אחד לא מזלזל בו.
נזכיר שאנחנו צריכים ללמוד מהגדולים. באנגליה התואר השלישי בחשיבותו הוא גביע הליגה, שם שתי הקבוצות "מתאבדות" על התואר בוומבלי לעיני 80 אלף צופים, אז בואו לא נמעיט. זה גם המשחק האחרון של שתי הקבוצות לפני המשחקים שלהן באירופה, ובכדי להגיע מוכנים למשחקים אלה, אי אפשר להגיד שמשחק כזה הוא לא הכנה מצוינת. יתרה מכך, במהלך כל העונה שעברה "פמפמה" מכבי חיפה שהיא רוצה לזכות בכל ארבעת התארים. היא היתה בדרכה לאליפות ולגמר הגביע וחשוב היה לה להזכיר את "ארבעת התארים". בסופו של דבר היא הסתפקה בשלושה, ואתמול אחרי 90 דקות ופנדלים, היא איבדה במכה אחת שניים מהתארים. אז היה מעניין והיה חשוב מאד.
לעומת הפועל ב"ש שעדיין לא סיימה את סגירת הסגל שלה ועדיין בחיפושים אחרי שחקנים חדשים, הגיעה האלופה עם סגל שלם אחרי שצירפה שלושה זרים חדשים, את רואקביצה ואת ינון אליהו. מבין 22 השחקנים שפתחו בהרכב, היו שני חדשים בלבד, צמד המגינים דניאל סונדרגן מימין ופייר קורנו משמאל. ברק בכר העדיף שלא לפתוח עם החלוץ החדש פרנטזדי פיירו. כבר בפתיחה, בלחץ הגדול שהפעילה מכבי חיפה על הפועל ב"ש מכל הכיוונים, ראינו שני מגינים טובים שמשדרגים את האלופה. נכון, יש עדיין בעיות בהגנה וזה יגיע בהמשך עם תיאום, ובכלל אנחנו מדברים על מגיני מכבי חיפה ולא על דני אלבס ורוברטו קרלוס, אני מאמין לברק בכר שהוא מאד מחזיק מהם.
לגבי פיירו, חייבים להיות מאד זהירים כי מדובר במשחק ראשון, שגם בו עלה כמחליף. היו בעבר אין ספור דוגמאות של שחקנים זרים שהגיעו לישראל, פתחו את העונה רע ובהמשך השתחררו והיו מצוינים. פיירו סימן שאלה גדול, גם בגלל תג המחיר שהסכים לשלם עליו יעקב שחר. אתמול הוא נכנס למשחק, לא התחבר, נראה אאוטסיידר, היה מרושל, לא תרם והחמיץ שער ודאי בתוספת הזמן. גם הפנדל המרושל לא עזר לו כדי שנגיד עליו משהו טוב. גם כאן אני נוטה להתחבר למאמן שלו, ברק בכר, שמאד מחזיק ממנו ולדבריו יספק בהמשך את הסחורה. חייבים להמתין ולהיות סבלניים כלפיו. אתמול זה נראה רע.
מהצד השני קיבלנו, לאחר 11 שנים וחצי, את תומר חמד, ההיפך הגמור מפיירו. נכנס חד מאד, היה מחובר, שלט בכדור, הטריד מאד את הגנת מכבי חיפה, בישל לאנסה בצורה נהדרת, נפסל לו שער מפוקפק וגם הדובדבן שבקצפת - הוא זה שבבעיטה האחרונה הביא את התואר להפועל ב"ש. אז אם אנחנו משווים רק את מה שראינו אתמול בין שני חלוצי הרכש, זה לא היה כוחות, וניתן לזמן לעשות את שלו.
עכשיו למה לדעתי הפועל ב"ש ניצחה בצדק? כל קבוצה שמנצחת צריכה וחייבת לנצל טעויות של הקבוצה היריבה, ואתמול הפועל ב"ש עשתה זאת בגדול. גם בזכות חילופים מאד מוצלחים של המאמן אליניב ברדה. נתחיל מזה, שעצם זה שהתוצאה היתה רק 0:1 למכבי חיפה בדקות מצוינות שלה, זאת בעיה שלה. מכבי חיפה היתה חייבת להוביל בקלות 0:3 על פי יחסי הכוחות עד לדקה ה-30. ב"ש קודם כל ניצלה את המצב כשהתוצאה נזילה, ולאט לאט נכנסה למשחק כשגם היא מנצלת הגנה לא טובה של מכבי חיפה כדי להגיע למצבים.
במחצית השניה הפועל ב"ש הייתה הרבה יותר טובה, בזכות חילופים מוצלחים של ברדה והוויתור על 3 בלמים. הפועל ב"ש ניצלה יכולת חלשה מאד של מכבי חיפה, שלא הגיעה למחצית השניה. החילופים של ברק בכר לא הורגשו. בב"ש, גם מדמון, גם יוספי, גם שגיב יחזקאל וכמובן תומר חמד העבירו את השליטה לאדומים, כששער השוויון באוויר, והוא אכן הגיע. כששני המאמנים מכניסים את שני מספרי ה-9 שלהם במהלך המחצית השניה, ואחד מצוין ואחד חלש, זה ניצול עד תום של היכולת הלא טובה של הקבוצה שהובילה, אבל לא הייתה קיימת במחצית השניה. למרות כל זאת, עלי מוחמד ממכבי חיפה היה מצוין בכל 90 הדקות. עומר אצילי, לעומתו, פתח את המשחק מצוין, כבש שער ענק ובהמשך נעלם לגמרי מהמגרש.
הפנים עכשיו לאמצע השבוע, למשחקים של מכבי חיפה מול אולימפיאקוס באלופות ושל ב"ש מול מינסק בקונפרנס ליג. לדעתי, אם מכבי חיפה תצליח לעבור את אלופת יוון, יעקב שחר וברק בכר לא יוותרו על הבלם בוגדן פלאניץ' שמחוזר ע"י א.א.ק. אתונה. אם מכבי חיפה תעבור, יש לה סיכוי טוב להגיע לפליאוף ואולי גם לבתים של ליגת האלופות, ומדובר בהרבה כסף. אם האלופה הישראלית תודח, יש מצב גדול שפלאניץ' יעזוב, כמו שאמר אתמול יעקב שחר לפרשן שלנו שלמה שרף לפני המשחק.
בגדול, פלאניץ' לא בלם גדול. הוא לא רע והתחבר מאד למועדון. למכבי חיפה יש לא מעט בעיות בהגנה, ולמרות שתי הזכיות באליפות, פלאניץ' עושה לא מעט טעויות בהגנה. נכון, לא אידיאלי עכשיו להחליף בלם. זה סיפור לא פשוט של תיאום מחדש עם השוער וההגנה וגם אם יגיע סבטקוביץ' מאשדוד, שחקן שמכיר את הליגה שלנו, זה עדיין לא יהיה פלאניץ' שאני מבין מדבריו של ברק בכר שהתעקש להשאיר אותו. בסה"כ, פלאניץ' בלם לא רע לליגה שלנו, כשרוב הקבוצות לא מתקרבות לרמה של מכבי חיפה.
בין חמישי לשבת ראינו את 4 ה"אירופאיות" שמייצגות את הכדורגל הישראלי. קשה היום לקבוע מה יהיה בסיום העונה. נכון להיום, על פי המשחקים, מכבי ת"א היא הפחות מרשימה מכולן. אין לי ספק, שמאמן מכבי ת"א, ולדימיר איביץ', כשראה את המשחק אתמול ואת קבוצתו מול מכבי נתניה, מבין את גודל הבעיה. בזמן שמכבי חיפה סגרה את הסגל שלה, מכבי ת"א לא הצליחה להביא אף זר שהוא רוצה והמתינה לערן זהבי וניר ביטון הפצועים ועדיין ממתינה לדור פרץ ואלי דסה. ככה לא בונים קבוצה שרוצה להחזיר את האליפות.
שוב נזכיר, הכל מהכל נכון להיום. ברור שמכבי חיפה והפועל ב"ש יהיו בצמרת, מכבי ת"א חייבת להתחזק ומכבי נתניה מאד רוצה להרשים. היא תעשה את המוות לכל הגדולות, אבל אי אפשר להזכיר אותה עדיין עם שלוש הגדולות והעשירות. אז נשארנו אחרי שני משחקים בלבד עם ים של שאלות וים של סימני שאלה, אבל הכי חשוב, הכדורגל שלנו שאנחנו כל כך אוהבים חזר ובגדול, וזאת אהבה ללא תנאים.
