אחרי שנתיים בהן ראתה את מכבי חיפה מניפה את צלחת האליפות, מכבי תל אביב עשתה לא מעט בקיץ האחרון כדי שהתואר יחזור לקרית שלום. מלבד ולדימיר איביץ', ניר ביטון, ערן זהבי, יוריס ואן אובריים ופארפה גויאגון, צפוי להגיע שחקן משמעותי בהגנה. בעל בית, בלם זר, כזה שבמועדון מוכנים לשלם עליו מעל מיליון יורו.
בשנתיים של איביץ' במכבי ת"א, הקבוצה ניצחה דרך ההגנה. היא ספגה 17 שערים ב-2018/19 ועשרה שערים בלבד ב-2019/20, הישג בלתי נתפס (מכבי חיפה, לשם השוואה, ספגה 27 שערים ב-2021/22 בה זכתה באליפות). היא עשתה זאת עם בלם זר משמעותי בדמות ז'איר אמאדור.
"בלם זר" נשמע מבטיח על הנייר, אבל הכותרת הזאת לא אומרת לנו שום דבר על השחקן מעבר לכך שאינו ישראלי ושמשחק בהגנה. לכן ננסה להרכיב את הפרופיל שמכבי ת"א מחפשת בעזרת חמשת המועמדים הבולטים שקושרו אליה הקיץ: מילוש דגנק, אנדראס מקסו, דני קאלבו, ורזדהאט הארויאן ואריק קאבקו.
הנתונים היבשים
מכבי ת"א פנתה לסוכני שחקנים וביקשה מהם למצוא בלם מהיר, חזק וגבוה, עם רגל שמאל דומיננטית וכמות דקות משמעותית בשנה שעברה. מקסו וקאלבו אכן שיחקו בעיקר בצד השמאלי של ההגנה, וכל המועמדים השונים מחזיקים במאפיינים פיזיים דומים: בני 27-28 וגבוהים. קאבקו, הנמוך שבהם, הוא 1.85 מ'. קאלבו, הגבוה בחבורה, הוא 1.93 מ'. ניר ביטון, שצפוי לשחק כבלם בחלק גדול מהעונה, הוא 1.95 מ'. השילוב שלו לצד בלם זר גבוה אחר יעניק יתרון פיזי משמעותי לקבוצה.
ארבעה מהחמישה גם זכו לכמות דקות משמעותית בעונה שעברה - 17 הופעות להארויאן בליגה הספרדית הראשונה, 20 למקסו בליגה הדנית, 41 לקאלבו בליגה הספרדית השנייה. דגנק רשם 16 הופעות ב-MLS לאחר שהגיע באמצע העונה, בעוד קאבקו ערך עשר הופעות בלבד, אך באחת מהן פתח בהרכב ושמר על שער נקי מול ריאל מדריד.
כזכור, הצהובים צירפו בינואר האחרון את ז'וסוואה סה, בלם גבוה שמתאים במאפיינים הפיזיים (30, 1.87 מ'), אך פציע. הוא לא מצא מקום בהרכב של מלאדן קרסטאיץ' וסיים את ההשאלה אחרי חצי עונה מאכזבת בה שותף ב-6 משחקים לפני שנפצע וחזר ללודוגורץ. הפעם הצהובים מחפשים בלם בלי סימני שאלה בריאותיים.
על המגרש: טובים באוויר
המכנה המשותף הבולט ביותר לכל המועמדים שמכבי ת"א סימנה זו היכולת באוויר. בעונה החולפת הארויאן ניצח ב-69% מהקרבות האוויירים שלו בליגה הספרדית (3 במשחק), מקסו ב-69% (4.5 במשחק), דגנק ב-64% (5 במשחק) קאלבו ב-74% בליגה חלשה יותר וקאבקו ב-55% בלבד (1.83 במשחק).
אצל רוב השחקנים, חצי מהמאבקים הישירים על הכדור היו באוויר, והמגמה ברורה: מכבי ת"א רוצה שחקנים שיודעים לנצל את הפיזיות שלהם ולהשתלט על כדורים לפני שהם נוחתים על הדשא עצמו. יחד עם זאת, כולם יכולים לקרוא את המשחק בצורה טובה ולעצור התקפות לפני שהן מגיבות לרחבה. מקסו, לדוגמא, סיים עם 216 הסטות העונה בליגה הדנית, קאלבו עם 276 בכמות משחקים גבוהה משמעותית.
השחקנים האלה, וכנראה גם המועמדים הנוספים, לא מהירים במיוחד. לא בטוח שהם יצליחו לתפוס את פיירו, פטריק טוואמסי או אסטריט סלאמני, אבל הם ימצאו את עצמם בנקודת פתיחה טובה יותר. זה הימור מעניין, בהתחשב בכך שהם צפויים לפתוח לצד ניר ביטון שגם הוא לא שחקן מהיר במיוחד. בפרט אם נראה את אנריק סבוריט כבלם שמאלי ומהיר יותר לצידם או אפילו מערך של שלושה בלמים בדומה למה שראינו מול אריס סלוניקי.
אף אחד מהמועמדים שעלו לא תרם בצורה משמעותית בהתקפה. כולם ממעטים לאבד ומוסרים לא רעים, אך לרוב מדובר במסירות קצרות ולא בכדורים ארוכים. הם לא נוהגים להרים וממעטים במסירות מפתח, מה שמנבא את העתיד הצפוי לבלם פוטנציאלי אצל איביץ' – לא אחד שמוסיף מימד משלו להתקפה, אלא מישהו שמגן. הם נרתעים ממסירות ארוכות ומיציאה למאבקים רבים, אבל אמורים לתת למאמן ראש שקט.
מחוץ למגרש: בעלי בית
מקסו שימש בעונה האחרונה כקפטן ברודנבי. קאלבו לבש את סרט הקפטן מספר פעמים עבור אוביידו והרמויאן משמש כקפטן נבחרת ארמניה. הבלם הזר שיגיע לא יהפוך בין לילה לקפטן של מכבי ת"א, אבל יש חשיבות לזה מעבר לסרט עצמו. דגנק בעבר הוגדר כ"קפטן בלי הסרט", מה שמעיד על מנהיגות גבוהה גם מצידו.
קפטן הוא המנהיג על המגרש, סוג של מאמן בפועל. ברגע שהמועמדים השונים זכו לאמון הזה מצד המאמנים שלהם, ונחשבים למעין "מנהיגים" על המגרש, מישהו שיוכל ליישם את החזון של איביץ' מהקווים.
אותו מחסור במנהיגות מתבטא גם בדבריו של איביץ', באופן עקיף. אחרי ה-0:0 מול זירה הוא אמר ש"השחקנים לא היו רגועים, אי אפשר לנצח אם אתה לא מגיע מוכן למשחק. יש סיבה שבגללה מכבי ת"א החליפה מאמן".
אחרי ההדחה מול נתניה מגביע הטוטו איביץ' היה אפילו יותר ישיר: "איבדנו ביטחון בשלב מוקדם, יש שחקנים מנוסים שצריכים להיות טובים יותר. אי אפשר לשחק ככה. היו לנו טעויות מטורפות. חייבים לשפר את המיקום בהגנה".
בשביל זה איביץ' צריך את המנהיג שלו בהגנה. בעוד המאמן על הקווים יכול לצעוק ולהיות אחראי לכל מה שקשור ל"מה" לעשות, מנהיג בהגנה צריך ליישם את ה"איך". יכול להיות שביטון, קשר אחורי שהוסב לבלם, יהיה כזה, במקביל לבלם במשרה מלאה שאמור להגיע.
במקביל, חשוב לזכור ששוק ההעברות לא מחכה. הרמויאן הגיע לאנתורוזיס, קאבקו הושאל לגרנאדה ומקסו נפצע ל-3 חודשים. הצהובים עלולים למצוא את עצמם מחוץ לאירופה אחרי הגומלין מול אריס סלוניקי והמשחקים מול ניס, בזמן שאנחנו נכנסים לרבע האחרון של חלון ההעברות ללא בלם.
תיאום בהגנה לוקח זמן. בלם אולי היה הצורך הגדול ביותר של איביץ' והמנהל הספורטיבי ברק יצחקי לפני פתיחת החלון, אבל הם עדיין לא מצאו את האיש הנכון. יש לא מעט שחקנים בעולם שיכולים להתאים לפרופיל שתיארנו כאן בכתבה, של בלם גבוה שמתמחה במאבקי אוויר וממעט לעשות טעויות, אבל הזמן אוזל.
Follow @Roi_Weinberg