טוב, בגדול אפשר לומר שההתמודדות הוכרעה, פנינו לשלב הבא ושחקניה הבכירים של מכבי חיפה מוזמנים להתמקד בשלל הכבשים, הלווייתנים וכלבי הים שיקדמו את פניהם באיי פארו. גם אם נעלה למשחק חצי שעה ראשונה בלי שוער ובמחצית השנייה ישחקו החבר'ה מהמשרדים במת"מ, אני לא רואה הפסד 6:0 באופק.
מישהו יכול להסביר לי איך החבורה החביבה הזו ניצחה 0:6 בשלב הקודם? מדובר בבני יצ'לאל הסקנדינבית. לא מספיק הרמה הלא גבוהה, הם גם נפלו על היום הכי לח בתולדות הכרמל ועשו לנו מערוף עם כרטיס אדום. השביעייה כאן עשתה איתם חסד לא קטן. החל מהדקה השבעים הם הסתובבו במגרש עם פרצוף של "בבקשה בלי טילים, ועניין אותם בעיקר להגיע להפסקת המים במצב עמידה.
מה שכן, הם בהחלט חשפו והדגישו, ביתר שאת, את נקודת התורפה המרכזית שלנו - והיא, כמובן, משחק ההגנה. צריך לומר - לא שיחקנו עם צמד הבלמים הפותח שלנו (והמגן הימני) משחק אחד מתחילת העונה, ובל נשכח את הדלתות המסתובבות בקישור האחורי שלא מוסיפות יותר מדי לתיאום ולמשחק ההגנה הקבוצתי. תירוצים בצד - אין מקום לכאלו טעויות, באף הרכב, ובטח לא לספוג שני שערים בבית בסריה כזו של טעויות. גם אורי דהן וגם רמי גרשון, והאמת שגם רז מאיר, עשו במהלך המשחק טעויות באמת לא אופייניות.
כל התירוצים תופסים: הקבוצה, מזג האוויר, הכרטיס האדום, הכל נכון וברור. לא צריך להיות גאון להבין שהמדים אמנם שחורים ואדומים, אבל לא שיחקנו מול מילאן. אפילו לא מול הפועל חיפה. ועדיין - קחו את המהלך של השער החמישי. לא משנה מי הקבוצה מהצד השני על הדשא, להוציא כזה מהלך ברמה גבוהה לפועל זה ממש לא דבר של מה בכך.
משחק ההתקפה שלנו, כמעט לאורך כל המשחק, היה פשוט כיף טהור - דין דוד עשה סיפתח מוצלח ביותר בחוד בסמי עופר, איזו רכישה חכמה זו. כבר משחק שלישי ברציפות שהוא מעורב בשערים, והרגל אכבר נטויה. ולחשוב שאחרי המשחק מול הקזחים כבר שלחו אותו הביתה...
צ'ארון שרי - איזה משחק. הוא נצץ למרחקים עם תצוגת גאונות. עזבו רגע את ארבעת (!!!) הבישולים, היו לו שם נגיעות ודריבלים קטנים שהזכירו נשכחות מהעבר המפואר. חתיכת כוכב כדורגל. עומר אצילי - שער רביעי העונה באירופה, ובישול. קליבר ישראלי מהרמות הגבוהות, רכש העשור, מה בכלל יש לומר...
גם חזיזה מראה ניצני חזרה לעצמו, עם השער שפרץ את הסכר, כן ירבו ויבואו עוד אחריו. המגנים של טורשאבן עברו היום התעללות רבתי. אני לא יודע איזה נעליים הם קנו בגרנד קניון בסיבוב שלהם שם, אני רק מקווה שיש להם בולמי זעזועים ומשככי כאבי ראש - רק מהסחרחורות שהם קיבלו ממספר 8 בירוק.
והספסל? לא פראייר בכלל. בן שהר נולד חלוץ, ויישאר חלוץ כל ימי חייו. גולר מלידה, בכל חולצה שילבש.
ויובל אשכנזי, מה תגידו על יובל אשכנזי? לא נספר, לא מוצא את עצמו, רגל וחצי בחוץ - ואיזה שער, יא וולי. חץ כזה, אני לא מכיר הרבה שחקנים שיכולים לתת כאלה שוטים בליגה שלנו. ועל המהלך של השער החמישי, ומה שעשה שם עלי מוחמד, עוד ייכתבו שירי הלל ופואמות. איכות ועומק, איפה הייתם עשר שנים?
אני כל כך אוהב את הרעב, אפילו לא עברה מחשבה אחת בראש של אף שחקן על רחמים או הורדת הרגל מהגז. אפילו רמי גרשון כבש!. מכבי חיפה עם 12 שערים רק בשני המשחקים האחרונים, לאט לאט מתחילים להתחבר ולהראות יותר ויותר מהפוטנציאל המפחיד של הקבוצה הזו. אפשר רק לקוות שתהליך החיבור יימשך ונצליח לממש את הפוטנציאל הזה לעונת התפוצצות חסרת רחמים ומלאה כדורגל התקפי ומבריק.
שלב הבתים של הקונפרנס ליג נראה כבר באופק. בטוח שהשלב הבא יהיה קשה יותר מהשלב הנוכחי, אבל המשימה הזו היא בהחלט אפשרית. אפשרית? - חובה! אחרי עשור כושל ועלוב באירופה, זה הזמן להביא את שלב הבתים לחיפה.
שבת שלום וירוקה לכולנו.
נ.ב. באותו עניין, כולי תקווה שהאיוולת המיותרת שמבשלת לנו ממשלת ישראל לא תצא לפועל, ונזכה להמשיך לחיות במדינה פתוחה, לצד הקורונה. באופן בטוח והגיוני בלי הפחדות, בלי סיסמאות ריקות ובלי פעולות שמזכירות בעיקר את המשפט של אלברט איינשטיין על ההגדרה של "אי שפיות".
