למרות שהישראלים מאוד אוהבים לשחק, אי אפשר לומר שתעשיית המשחקים בארץ הגיעה למימדים מרשימים, בטח בהשוואה לתחומים אחרים שהמדינה מצטיינת בהם. העבר של תעשיית הגיימינג בארץ מוזר: במהלך שנות השמונים והתשעים זכינו לקבל בעיקר לומדות חינוכיות ומשחקים שמבוססים על שוקולד וחטיפים, אך בהמשך נעשו גם כמה נסיונות קצת יותר נועזים לקדם את הגיימינג הישראלי צעד קדימה. אלו משחקי העבר הגדולים שהוותיקים ביניכם יוכלו לזכור היטב. חלק ראשון בכתבה לכבוד יום העצמאות על תעשיית הגיימינג הישראלי. חג שמח!
XONIX (סוגר שטחים)
אין צורך להציג את המשחק שגזל כל כך הרבה שעות מהשחקנים הותיקים. המשחק המוכר והממכר בגרסת הדוס בוסס על גרסת הארקייד הפופולארית - Qix, ולמעשה פותח בשנות ה-80 על ידי זוג חיילים - דני כץ ואילן רביב במהלך ששירותם הצבאי בצה"ל. עם השנים התווספו למשחק גם תמונות ורקעים במקום הצבעים האחידים שאותם השחקנים צריכים לסגור בשביל לגוון מעט את העסק.
אינתיפאדה
השחקנים הותיקים ביניכם ודאי יזכרו את המשחק ששוחרר בסוף שנות ה-80 עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה, שם נכנסו למגפיו הצבאיות של חייל שנשלח להתמודד עם הפרות סדר והתקוממות עממית בשטחים. "אינתיפאדה" הציג לא מעט פוליטיקאים שהיו רלוונטים לאותם ימים: אריאל שרון, שמעון פרס ואפילו וכהנא. המשחק אמנם הציג גרפיקה פשוטה - אך בהחלט יחודי לנוף של אותה תקופה.
חברת מט"ח - סוחר הים ולומדות נוספות
חברת מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית, הוקמה בשנות השבעים והחלה לפתח לומדות חינוכיות במהלך שנות השמונים. אחד המשחקים שפיתחה היה "סוחר הים", שם שיחקנו סוחר המפליג בים התיכון. לשחקנים יש שבוע אחד לנהל מסחר עם כל העסקים בשלושת הנמלים: ישראל, מצרים וטורקיה. המחירים השתנו מיום ליום והשחקנים יכלו לנצל את הפרשי המחירים בין נמל לנמל, ומטרתם הייתה לסיים את אותו שבוע עם רווחים גבוהים ככל האפשר. מידי פעם השחקנים גם נאלצו להתחמק מספינות פיראטים או קשיי מזג אוויר שיכלו לגרום לנזק לסחורה ולספינה.
משחקים פופולאריים נוספים של מט"ח היו "בונוס", סדרת "בעקבות הגמד הנחמד", משחקי "דובי", סדרת "מה עם המים" ועוד משחקים רבים ולומדות חינוכיות של החברה עזרו לילדי ישראל ללמוד חשבון, קרוא וכתוב, מדעים, היסטוריה וגיאוגרפיה.
המשחקים של חברת "מחשבת"
חברת "מחשבת" הוקמה בשנות השמונים והחלה ביבוא ותרגומם לעברית של משחקים כמו "שוליית המכשף", "האורגים" ו-" הגובלינים", אך מהר מאוד החברה הפכה למפתחת עצמאית ופיתחה משחקים כמו "המשאלה הקסומה", "שליט המימדים" ו-"גרניקס".
המשחקים של "מחשבת" היו בעיקר משחקי הרפתקאות שנשלטו עם העכבר, אך החברה הביאה לנו גם את המשחק הטלוויזיוני "טושטוש" - הבן דוד המוזר של הוגו, שקיבל גם גרסה למחשב האישי. למרות שמדובר במפתחים ישראליים, המשחקים של מחשבת פותחו תחת החשיבה כי יופצו בשפה האנגלית בחו"ל, אך כללו את האפשרות לכתוביות בשפה העברית.
משחקים של חברת "קומפדיה"
קומפדיה הייתה חברת משחקים אשר הוקמה בשנת 1988, והתמחתה בין השאר בפיתוח פלטפורמות ומערכות לתחום החינוך. תרומתה דיי רחבה, ויצרה מספר סדרות משחקים מוצלחות שנות שמטרתן הייתה להוות כלי חינוך עבור ילדי ובני הנוער של ישראל.
סדרות משחקים כגון של גורדי או איתמר מוכרות גם כיום, והמשחקים הללו נחשבים ככלי עבור ילדים שיוכלו להיעזר בו וללמוד שפות כמו עברית ואנגלית, או אפילו חשבון ופיתוח חשיבה ויצירתיות. קומפדיה יצרה גם את משחק ההרפתאות "בעקבות המילים האבודות" אשר היה משחק הרפתאות בו נאלץ השחקן להשלים מילים שנשמטו מסיפור ע"י הקלקה על חפצים שונים מסכים במשחק ופתרון חידות.
משחקי הפרה ורדית ושוקי והפצפונים
מי לא זוכר את המבצע של "ורד הגליל" בשנות התשעים? קונים ארבע חפיסות שוקולד ומקבלים דיסקט של הפרה ורדית! המשחקים סיפקו בעיקר התחמקות ממכשולים ברחבי הרפת, או משחקי אולימפיאדה ששמרו על מוטיב זהה.
משחק נוסף של ורד הגליל היה "שוקי והפצפונים", שם חיפשנו את דרכנו החוצה מתוך מבוך, חיפשנו מפתחות שיפתחו עבורינו דלתות, פיצצנו קירות עם דינמיט וחילצנו פצפוצי אורז. מטופש? מאוד. סיבה לגאווה ישראלית? כן, למה לא?
כוכב כחול
חברת "פיקסל" יצרה בשנת 1999 את סימולטור הטיסה הישראלי "כוכב כחול", ששיחזר מבצעים של חיל האוויר הישראלי במלחמות עבר כמו מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה. המשחק כלל גם מצבי לחימה בדיוניים כמו הגנה על הכור הגרעיני בדימונה, הגנה על תחנת הכוח בחדרה, ותקיפת תחנת כוח בדמשק.
"כוכב כחול" כלל גם מצב מרובה משתתפים על גבי רשת מקומית או באינטרנט והציג טכנולוגיה שנחשבה למהפכנית באותה תקופה, והשתמש בצילומי לוויין על מנת לבסס גרפיקה ריאליסטית יותר. "כוכב כחול" שווק גם לארה"ב על ידי חברת EA בכבודה ובעצמה, מה שהופך את המשחק לאחד המשחקים היחידים שתפס בשנים בתקופה כל כך מוקדמת תאוצה גם בחו"ל.
Nightmare House 2
הפרוייקט המדובר הוא לא בהכרח משחק, אלא מוד עבור המשחק Half-Life 2: Episode Two שפותח על ידי חן מצ'ולסקי, שעליו עוד נשמע בהמשך. Nightmare House 2 למעשה שומר על מוטיבי האימה והפעולה ש-Half Life התהדר בהם, ובמקום פלישת חייזרים השחקנים יתמודדו מול התפרצות מגיפת זומבים. המוד הראשון "Nightmare House" שוחרר בתור חבילת מפות שהתווספה ל-Half Life 2, כאשר "המשחק" השני למעשה שוחרר בתור מוד בפני עצמו.
Rising Eagle: Futuristic Infantry Warfare
משחק יריות בגוף ראשון כחול-לבן. מי היה מאמין הא? Rising Eagle היה משחק פעולה שפותח על ידי Invasion Interactive, ועלילת המשחק מתארת את מלחמת העולם השלישית בשנת 2040, ומשתתפות בה ארצות הברית, האיחוד האירופי, סין, איראן, וכמובן - ישראל.
השחקנים יכלו לגלם חיילים בכל אחד מהצבאות: חיל הנחתים האמריקני, כוחות האיחוד האירופי, כוחות צבא השחרור העממי של הרפובליקה העממית של סין, כוחות משמרות המהפכה האסלאמית של איראן, וכמובן - צה"ל. למרות שמדובר בחוויה מאוד לא מלוטשת לימינו, תמיד יישאר בנו הסיפוק שמשחק יריות בגוף ראשון פותח בארץ.
אתה חושב שאתה חכם?
סדרת משחקי הטריוויה הזו הפכה לפופולארית במיוחד בעיקר בזכות הקריינות הקורעת של טל פרידמן לאורך כל המשחק: השחקנים ענו על שאלות ופרידמן הגיב לתוצאות ולא הפסיק לזרוק אמירות משעשעות וחיקויים לאורך כל המשחק. אחד מהמשחקים המוזרים, אך המצליחים ביותר שיצאו בארץ.
מלך הפלאפל
"מלך הפלאפל" היה משחק פלאש לדפדפנים שפותח על ידי שלושה סטודנטים - דובי גרמייז, נדב גל ורפי ברקוביץ', כחלק מתרגיל מסכם באוניברסיטה הפתוחה במסלול אמנות המדיה הדיגיטלית. המשחק והיה מאוד פשוט ומזוהה עם הנוף הישראלי: מוכר פלאפל שתפקידו הוא להכין מנות ללקוחות הזועמים וחסרי הסבלנות, עם רמת קושי שעולה וזמנים שמתקצרים. המשחקיות הייתה פשוטה וממכרת, נעשתה עם העכבר ודרשה מכם לא מעט מהירות תגובה ואינסטינקטים חדים. ואפילו מצליחה לעמוד במבחן הזמן. עכשיו הלוואי והייתה דרך למדוד את מספר השעות שהמשחק הזה שאב לי מהחיים.
אושר בלי גבולות
עוד משחק קווסט הומוריסטי בעברית, ב"אושר ללא גבולות" שיחקנו את אושר ישראלי, שגורש מארה"ב לאחר ששהה שם באופן לא חוקי, ועם חזרתו לארץ הוא נאלץ להתמודד עם הנורא מכל - הביורוקרטיה הישראלית וביטוח לאומי. משם אושר מחליט לרוץ לראשות הממשלה ולבטל את מוסד ביטוח לאומי, בזמן שאנו צופים לאט לאט בתהליך ההדרדרות המוסרית של אושר. המשחק הסאטירי והקורע הזה פותח על ידי יונתן ילון ואורי וכטל באופן עצמאי לחלוטין, ולפי הנתונים, את המשחק הורידו יותר מ-150,000 שחקנים.
MITOZA
עוד משחק שיצא לדפדפנים ומהר מאוד שבר את הרשת. מדובר למעשה במשחק פלאש סוריאליסטי בסגנון "בחר את ההרפתקאה שלך" עם קונספט כל כך יחודי שגרר לא מעט חיקויים ממפתחות ברחבי העולם. החלק המפתיע הוא שההצלחה סביב המשחק הייתה כל כך גדולה, ובמהלך בחודשים האחרונים פנה הסטודיו Rusty Lake אל יוצר המשחק, גל ממילא, ויחד איתו החזירו את המשחק לחיים בגרסה מחודשת המותאמת למובייל ולמחשב האישי.
פורטל - גרסת הפלאש
עוד משחק שפותח על ידי חן מצ'ולסקי ועידו טל הוא גרסת הפלאש למשחק הפאזלים של Portal - Valve. המשחק כלל משחקיות מאוד יחודית ומפתחת מחשבה בסביבה תלת מימדית. וגרסת הדפדפן של המשחק מהנה, פשוטה, ומפגינה בדיוק את אותה היצירתיות והכיפיות של המשחק המקורי, רק בדו מימד. ההצלחה סביב גרסת הפלאש הייתה כל כך גדולה - והיא שוחררה גם עבור שירות האקס בוקס Live. בהמשך יקימו חן ועידו את חברת We Create Stuff, ואנו נפגוש אותם שוב בעתיד. יש למה לחכות.
במבה והממלכה הקסומה
עוד משחק ששילב חטיפים וגיימינג היה "במבה והממלכה הקסומה" שיצא ב-2009. המשחק פותח על ידי חברת פלייפול שארק והיה משחק תפקידים המיועד לילדים. לפי הנתונים הרשמיים שחברת "אסם" פירסמה, יותר מ-800,000 שחקנים דוברי עברית נרשמו למשחק. בשנת 2017 המשחק הורד מהרשת, וקהילת המשחק האדוקה התאגדה והחלה בפעילות שתחזיר את המשחק לאוויר. המטרה הושגה, והמשחק חזר לרשת. מי היה מאמין?
משחק-בונוס-לא-ישראלי-אבל-נוסטלגי: הפנתר הורוד - משימה בינלאומית והוקוס פוקוס
משחקי הפנתר הורוד נחשבים לקלאסיקת ילדות של שחקנים רבים, וזוג הקווסטים החינוכיים הללו שוחררו למחשב האישי באמצע שנות ה-90. במהלך שני המשחקים השחקנים נשלחו למשימות שונות ברחבי לעולם על מנת לפתור תעלומות, וגם ללמוד קצת על המדינות בהם הם מבקרים.
המשחקים כללו אנימציה נהדרת ושירים קליטים שכל ילד זימזם במשך ימים (השירים של בוטאן וגיא פוקס עד היום לא יוצאים לי מהראש), ולמרות שהמשחקים דובבו לעברית מלאה, ואת הפנתר דובב לא פחות מחנן גולדבלט - לצערנו הרב לא מדובר במשחק מחשב כחול לבן אורגינל, והוא פותח במקור על ידי Wanderlust Interactive הגרמנית. כנ"ל לגבי הוגו, שפותח בדנמרק.
>>>לחצו כאן על מנת לקרוא את החלק השני של הכתבה, בו נסקור את ההווה והעתיד של התעשייה הישראלית<<<
