הקדמה - גיליוטין: איך זה התחיל, מה היה ומתי הייתה מהפכה הצרפתית בקצרה?
לכל מי שלא מכיר את פיפוש: מדובר במשחק מחשב ישראלי של חברת "גיליוטין" שאותה הקימו האחים רנארד ורועי גלוזמן. המשחק הראשון שלהם, "בתככי הרייטינג" ראה אור לראשונה ב-97' ושנתיים לאחר מכן ב-99' נוצרה גם סדרת "פיפוש" ושלל משחקיה, ואפילו משחק רשת דמוי פוקימון בשם "ווג'ימון", רק עם ירקות. כמו שאתם בטח מבינים המשחקים של גיליוטין לא לוקחים את עצמם ברצינות, והם התאפיינו בעיקר בשיחות נונסנס הומוריסטיות משעשעות בכיכובם של לא מעט סלבים וידוענים.
גם אם לא הכרתם את פיפוש או גיליוטין, אי אפשר לקחת את העובדה שסדרת המשחקים הזו היא אייקון גיימינג ישראלי-כחול-לבן לכל דבר: פיפוש קיבל גרסאות למשחק באנגלית ורוסית, ובזמנו פרץ גבולות את עולם הגיימינג והגיע גם לטלוויזיה להופעת אורח בערוץ הילדים (הוא חטף את הילדים של טלמאניה בשידור חי בחופש הגדול, היה צחוקים) וקיבל סדרה משלו בשם בטשת מואב בערוץ "ביפ" המיתולוגי, ואפילו ספר קומיקס!
אה, והדבר הכי חשוב: המשחקים של גיליוטין טיפחו קהילה מגובשת של מעריצים תחת דבר אחד מהותי שאיחד בין כולם: המשיכה להומור מטופש ונונסנס. איפה ראינו דבר כזה בארץ בגלל משחק מחשב בעברית? זהו כבוד ששמור בדרך כלל לסרטי קאלט.
עם השנים חברת גיליוטין דעכה ולאט לאט התפרקה, ונראה שאבד לו האייקון הגיימינג הישראלי שהפך לקאלט, שכבר מזמן לא מחתרתי כמו שחשבנו ורק גדל והתעצם עם השנים. לשמחת המעריצים הנאמנים, האחים גלוזמן חזרו מין המתים והחיו במהלך שנת 2018 את החברה מחדש, ולאחר שפתחו בקמפיין הד סטארט שצלח את היעד בזכות המעריצים שגדלו על משחקיה לאורך השנים - המשחק החדש בסדרת פיפוש הוכרז.
הוא אמנם ספג עיכובים, אך בתאריך ה-31.3 השנה חברת גיליוטין הכריזה בקבוצת הפייסבוק שלה כי המשחק ישוחרר למחרת, ב-1.4. כמובן שרוב המעריצים חשבו שמדובר במתיחת אחד באפריל, אך להפתעת כולנו - זו לא, והוא הושק למחשב האישי בפלטפורמת סטים.
ורגע, בנימה קצת אישית
אז ככה רק לפני שנתחיל, צריך להבין את העבר שלי עם פיפוש: המשחקים עיצבו כבר מגיל צעיר את ההומור שלי (ביחד עם סאות פארק), וגם לקחתי חלק והייתי חבר במועדון המעריצים של גיליוטין עוד מהתקופות שכולם היו נפגשים על הגבעה בגני יהושוע (זמנים טובים), וכך למעשה הכרתי המון חברים קרובים לחיים. חברים שאני בקשר איתם עד היום.
אחד מאותם האנשים האלו הוא למשל האנימטור של המשחק, ועם ההיסטוריה שלי עם המשחק אני מגיע ממקום שאמנם הפרוייקט הזה מרגיש מאוד קרוב לליבי, אך אני גם משתדל להיות כמה שיותר אובייקטיבי ויודע שלא תמיד ניתן לשחזר את תהילת העבר ותמיד קיים הסיכוי שאתאכזב. אחרי הכל, המשחקים האחרונים של גיליוטין בסוף דרכה לא היו האהובים עליי מכל מה שהיה לה להציע.
בתור פיפושאי ותיק מילדות לא יכולתי שלא להתרגש מהמחשבה של משחק חדש בסדרת פיפוש, אך לא יכולתי שגם לא לפחד ולחשוב: "מה אם המשחק יהיה פלופ? מה אם הוא סתם יתלה על תהילת העבר? מה אם הוא יהיה כמו המשחקים האחרונים של גיליוטין, אלו שפחות אהבתי? מה אם השתניתי והתבגרתי? האם כל ההמתנה והמתח האלו בכלל יהיו שווים?". עבורי, המשחק הזה והביקורת הזו הם סוג של סגירת מעגל. אז בקצרה מאוד...
כן. זה היה שווה את ההמתנה.
עכשיו בואו נתחיל בהרחבה. (אה, והמהפכה בצרפתית הייתה ב-14 ביולי 1789. כל כך קשה לזכור?)
העלילה - פיפוש היה זיפת ונשאר זיפת
במשחק החדש אנחנו ניכנס לנעליו של חזי פיפוש: שחקן-בדרן-ומפעיל-בובות-אצבע במשרה חלקית, ומגלומן כושל במשרה מלאה. הפעם חזי ימצא את עצמו משחק בתור תפקיד זוטר (מאוד זוטר. על תקן גוויה) בסרט מדע בדיוני ישראלי ראשון מסוגו בארץ. כמובן שפיפוש לא מסוגל לקבל את הגזירה ולתפקד על תקן סטטיסט בלבד - והוא ינסה לקדם את עצמו ולפלס את דרכו לתפקיד הראשי בסרט "קפטן סטארקוורץ" בבימויו של הבמאי האגדי הקטור פלאפמייקר.
העלילה במשחק מתחילה כאשר שרשרת של אסונות טבע ורציחות מסתוריות פוקדות את ההפקה ועל השחקנים (ופיפוש) מוטלת המשימה לפתור את התעלומות לפניי שישבשו סופית את השקת הסרט. פיפוש כמובן לא מרוצה מהתפקיד החדש שהוטל עליו, ויתלונן בפני על דמויות המשחק והשחקנים עצמם כמה החיים שלו קשים והוא צריך לעשות הכל לבד. קלאסיק חזי.
הדבר הכי חשוב: המשחק מצחיק! מאוד! במשחקים האחרונים כמו "חלום שהתגשם" או "פיפוש: המהפכה" גיליוטין לא הייתה חדה בהומור שלה לטעמי, בטח לא כמו שהייתה במשחקים הראשונים שיצרה, ופחדתי מאוד לא לצחוק במשחק שבו השיחות הן העיקר. אז מה אני אגיד? אין לי תלונות. הגלוזמנים חזרו לעצמם וכתבו טקסטים שפשוט גרמו לי למצוא את עצמי מגחך וצוחק בקול מהאבסורד והנונסנס חסר ההגיון יותר מפעם אחת לאורך המשחק. כל זה לא היה מתאפשר לולא הדמויות והמדבבים שלהם, שמוביל אותי לנקודה הבאה.
שיחות קורעות מצחוק וקאסט מרשים ומוכשר של מדבבים מקומיים
כיאה למשחק של גיליוטין, פיפוש יפגוש רוסטר שלם של דמויות מטורפות לא פחות ממנו, ולצפות בהן באישיות הצבעונית של כל אחת מתנגשות אחת עם השנייה, יוצרות שיחות וסיטואציות מגוחכות - זה פשוט תענוג. כמובן שכמו כל משחק של גיליוטין גם הדמויות הללו מדבבות על ידי סלבים ושחקנים כחול-לבן שמפגינים לא מעט כישרון, אז קבלו את הרשימה:
הבמאי הקטור פלאפמייקר למשל מדבב על ידי עמית אולמן (פדרו גראס) שדופק נוכחות ממש כמו בקריירת הפואטרי סלאם שלו. אורי גוטליב בתור מפיק הסרט פרדי דיז'ון גרם לי לצחוק בקול יותר מפעם אחת עם האגרסיות והוואן ליינרים שלו, ותום יער וגלעד קלטר מפגינים כישורי דיבוב כשהם מקבלים שתי דמויות שונות: תום בתור הכוכבת גרטה פוצבינה ואולטרסול - התליון המדבר שלה, וגלעד בתור היילי ריסקי - סוכן הביטוח על הסט ורג'ינדל קווילט שאחראי על סט התלבושות של הסרט.
יש לנו גם מוראד חסן בתור תאופיק ביבוש - הסטאר של הסרט והנמסיס של פיפוש שעושה עבודה נפלאה וקורעת מצחוק וגורם לשחקנים לחבב אותו יותר מאת הדמות שאותה אנו משחקים - אבל בהתחשב בכך שחזי זיפת זה לא קשה. התחברתי עמוקות אל הייאוש של "להיות מוקף במטומטמים" מצד עומר גולדמן בתור נעמית התסריטאית, ויניב ביטון ורחלי רוטנר בתור האיכר הפשוט אביחיל שרצניק ואישתו מלחייה גרמו לי לחייך יותר מפעם אחת עם הדיבוב המופרע והניורוטי שלהם.
עוד זוג מדבבים מוכר ומפתיע יקפוץ לדובב שתי דמויות אייקוניות מהעבר, אבל אמנע לציין את שמם בשביל לא להרוס את ההפתעה. אפילו שי אביבי (שגם הופיע בדמו של המשחק החדש - האודישן) חוזר לדפוק הופעה בתור עצמו - ושי אביבי זה תמיד כיף. את קצלה ונחצ'ה מדבבים הפעם תום טרגר ואור פז (שוגר זאזא), ולמרות שהבחירה הרגישה תמוהה בהתחלה התאקלמתי מהר מאוד והבנתי שצמד היוטיוברים הם פשוט קצלה ונחצ'ה גם במציאות.
אילן גנני חוזר לדובב את פיפוש ולטעמי אין בחירה יותר מתאימה ממנו. גנני הוא פשוט הפיפוש המושלם והקול שלו כל כך טבוע בדמות שלשמוע כל אחד אחר מנסה לבצע את התפקיד פשוט יושב לא טוב באוזן. כל אחת ואחד מהמדבבים עושים עבודה פשוט מעולה ומעניקים לא מעט חיים ואישיות לאנימציה של המשחק.
משחקיות - אם זה לא שבור, אל תתקן ואל תיגע!
פיפוש החדש הוא משחק קווסט שנשלט על ידי העכבר וכולל בעיקר שיחות וחפצים, אך בניגוד לפיפוש 2, החפצים במשחק החדש לא מחייבים איסוף על מנת להתקדם. השעון שמקדם את הזמן בוטל ושלושת ימי הצילומים מחולקים לבוקר וצהריים בהם השחקנים יצטרכו לנהל שיחות, ולנווט ממסך אל מסך בניסיון למצוא את הדמות הבאה שאיתה ניתן לדבר. העלילה והמשחק יתקדמו רק לאחר שהשחקנים ידברו עם הדמויות המתאימות ויבצעו מספר פעולות שונות.
השחקנים יוכלו לנווט גם דרך מפת ניווט מהיר (מי אמר טריפל איי ולא קיבל?) ויגיעו אל יעדם בלחיצה, מה שיקל עליהם לעבור בין האיזורים השונים שדורשים הקלקה על כל דבר שאפשר בערך עם העכבר: אולי ימצאו מפתח לדלת נעולה שתפתח שיחה חדשה, אולי עוד קלף אפגני, ואולי איזה חפץ שיקשט את מתחם השינה בו פיפוש ישן. אז החפצים אמנם לא משמעותיים לקווסט הפעם, אך זה עדיין כיף לחפש את כולם בשביל לשמוע את כל ההקלטות שיש לפיפוש להציע.
במידה והשחקנים ירגישו תקועים, הפלאפון של פיפוש הוא כלי מאוד שימושי: מערכת צ'אט התווספה למשחק בה הדמויות מדברות ביניהן, כך שתמיד ניתן רמז מה צריך לעשות או איפה הם צריכים להיות פחות או יותר בשביל להתקדם. השחקנים לא יגיעו למצב שהם מרגישים תקועים, והמשחק מאוד מרגיש מאוד קז'ואלי. בטוויסט עדכני לימינו חזי יתחבר יותר מתמיד לצד הנרקסיסטי שבו ויתחזק עמוד רשת חברתית בו הוא ידווח באופן אובססיבי על מה שמתרחש על הסט עם סטטוסים, השאטגים וסלפים. כל השאבנג.
הקלפים האפגנים חוזרים גם במשחק החדש, ולמרות שהפעם אנחנו לא מקבלים אלבום אוסף להדפסה, הם תופסים צורה אחרת מבחינת המשחקיות: מדובר למעשה במשחק קלפים בשם "שושלת הלוחמות האפגני" כאשר לכל קלף קיים מספר ואיתם משחקים "מלחמה", רק עם קלפים אפגנים. בטוויסט משעשע הם מרגישים הפעם קצת יותר מקורקעים למציאות כשהם מוצגים בתור חשבונות חשמל, מס וקופוני הנחה. מי אמר נונסנס ולא קיבל?
פה ושם קיימים משחקונים צדדיים בשליטה עם העכבר, אך בניגוד לאוסף המרשים שהיה לספינה של קרופניק להציע בפיפוש הראשון, הפעם מדובר בשניים-שלושה משחקונים קצרצרים שיעסיקו אתכם לדקות ספורות, כך שאין ספק שהבשר האמיתי של המשחק הוא ההומור והשיחות. ואתם תרצו לשמוע כל הקלטה שיש למשחק הזה להציע מכיוון כל כך הרבה שורות ופאנצ'ים במשחק ורובן המוחלט מצחיקות ומגוחכות.
גרפיקה - פיקסלים שמיקסלים, זה פיפוש, למי אכפת?
למרות שהיה ניסיון להעביר את פיפוש לתלת מימד בעבר, זה לא צלח וזו הייתה גם הפעם האחרונה שבה למעשה שיחקנו את חזי. המשחק הנוכחי חוזר לנוסחא הישנה ונותן לאנימציות אולד-סקול-מצויירות-ביד-פריים-ביי-פריים לתפוס את שוב אור הזרקורים. אין ספק שהמעבר למנוע משחק חדש (יוניטי) רק הטיב עם פיפוש ועשה את החיים קלים יותר לאנימטור ולמפתחים מאז הימים שבהם המשחקים היו מפותחים על מקרמודיה דיירקטור.
כמו שכבר הזכרתי בהתחלה, האנימטור הראשי של המשחק, ניר שחרור (העונה לכינוי "קרטוניש") הוא חבר קרוב ואשתדל להיות כמה שיותר אובייקטיבי בנושא: לפיפוש היה סגנון אנימציה שמזוהה איתו, מאוד ייחודי ופשוט, אבל בדיוק כמו אנימציות בסגנון של סאות פארק, סימפסונס או ארצ'ר בימינו - יש משהו מאוד מיוחד בגסות והפשטות של האנימציה שאמנם יכולה להראות מגוחכת, אבל מעבירה את המסר היטב. או שאתם אוהבים או שלא. ואני מת על זה.
"קרטוניש" מצליח לקלוע בול לסטייל של של פיפוש ושמחתי לראות שהאנימציות של המשחק החדש שומרות על הבוטות של המשחקים הישנים - אך עם קצת יותר חן והקפדה על היבטים מסויימים. הסגנון שלו מאוד הושפע מגיליוטין לאורך השנים כך שהוא בחירה מתאימה וטבעית במיוחד עם הקשר שלו למשחק ולקהילה.
אז ככה נביילות, לסיכום
המשחק החדש יכול היה בקלות להיבלע בתהילת העבר שלו, אבל זה ממש לא המצב: פיפוש החדש הצליח להצחיק אותי מתחילתו המופרע ועד סופו המופרע עוד יותר. כישרון הכתיבה וההומור המטורף של האחים גלוזמן מקבלים פעם נוספת ביטוי ונופח עם קאסט כישרוני וקורע מצחוק של מדבבים בזמן שהמשחק עצמו מציג קווסט שכל שחקן יכול להיכנס אליו בקלילות.
אם מבחינתי הפיפוש הראשון ותככי הרייטינג נמצאים במקום הראשון והשני (בהתאמה) בדירוג המשחקים של גיליוטין, אז פיפוש החדש הוא המשחק השלישי הטוב ביותר שהיא יצרה. פיפוש החדש מצליח להישאר נאמן לרוח המקורית של גיליוטין: עם הומור ופאנצ'ים מהירים ובדיחות שמגיעות בצרורות אחת אחרי השנייה.
היא הצליחה לקום מהמתים ולהרים משחק מחשב ישראלי כחול-לבן אותנטי וקורע מצחוק, וזה פשוט הישג מרשים, במיוחד בתעשייה הקטנטנה שלנו בארץ. הכל התאפשר תודות לקהילה שתמכה, דבקה ואהבה את האחים גלוזמן לאורך השנים, ודאגה להשאיר את הקאלט הזה בחיים. אותה קהילה הוכיחה ומוכיחה כמה דבר פשוט כמו הומור יכול לחבר ולאחד בין אנשים, ולגרום לדברים מופלאים לקרות. ויוה לה גיליוטין.
וזה מיועד במיוחד בשביל מועדון פיפוש של אותם ימים: זילבר, תחזור לאוגוסט 2003.
תודה רבה לחברת "גיליוטין" שסיפקה את עותק הסקירה למשחק.
