ב-2 למאי יצוינו 20 שנה למפגש בין הפועל בית שאן לבית"ר ירושלים שנערך בקריית אליעזר ו-"זכה" לכינוי המפוקפק "משחק השרוכים". מדובר באחד המשחקים הזכורים בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי שהוביל לזכייה של הצהובים באליפות על חשבונה של הפועל תל אביב. 20 שנה אחרי בית"ר ירושלים מתמודדת מול אדומה אחרת, הפועל באר שבע על האליפות, בעוד בהפועל תל אביב חוגגים עם העפלה לליגת העל ומה עם הפועל בית שאן?
אתמול בית שאן נפרדה באופן סופי מליגה א' צפון, לאחר עונה עגומה כשמאזן השערים שלה עומד על 50-. מאמנה של הקבוצה כיום ומי שעמד בין הקורות באותו משחק זכור, הוא מאיר כהן. האיש שהיה שם, נמצא גם היום בקריסה. השבוע שודר ב"חדשות הספורט" השחזור של חברו לקבוצה, איתן טייב למשחק שסיפר על ההשלכות שלו על הקריירה שעבר.
כעת, השוער חזר לאותו אירוע טראומתי. "המשחק שלנו החל בעשרים דקות איחור, פירקו אותנו כי היינו קבוצה קטנה. לא באנו במטרה לתת לבית"ר ירושלים את המשחק", כהן מסביר, "יש הרבה שנאה מאוהדי הפועל תל אביב ואנשים מסביב. איימי עליי ובכל משחק אלפי אוהדים קיללו אותי. יחד עם זאת, אבל מכל הארץ יש אנשים שאוהבים את הפועל בית שאן. אני מכיר אוהדי הפועל תל אביב שגרים בבית שאן ואוהבים את הקבוצה".
מאז אותה עונה החלה ההתדרדרות של הפועל בית שאן, בסיום עונת 2006 היא השלימה ירידת ליגה רביעית תוך שמונה שנים וכשהיא בליגה ב' הודיעה על פירוק. ארבע שנים לאחר מכן הוקמה הפועל בית שאן מסילות והחלה את דרכה בליגה ג', בחמש השנים האחרונות היא שיחקה בליגה א' וכעת היא נמצאת בנקודת שבר חדשה. היא החליפה מאמנים בצורה סיטונאית, שחקנים עזבו אותה בשל אי תשלום משכורות, התביעות המשיכו להגיע ועל המגרש הקבוצה התרסקה.
ארבעה ניצחונות בלבד יש לבית שאן מתחילת העונה, 72 שערי חובה ואינספור תבוסות. למרות כל זאת הקהל המשיך להגיע, 1,500 אוהדים בממוצע תומכים במשחקי הבית ו-600 אוהדים למשחקי החוץ. מספרים גדולים מכמחצית מקבוצות ליגת העל. לפני כארבעה חודשים שב מאיר כהן בן ה-45 שב לראשונה הביתה לאחר שעזב אותה לפני 19 שנה, תחילה הגיע כדי לשמש כשוער, אך לפני כחודשיים תפס את תפקיד המאמן.
"בית שאן זו עיר של כדורגל, כל הזמן מדברים על כדורגל. כואב הלב לראות איצטדיון ברמה טובה, מגרש אימונים, מכון כושר וחדרי הלבשה בתנאים של ליגת העל, מגיעים למצב מקצועי כזה. הגיעו הזמן שינסו לסדר את הקבוצה", כהן מסביר, "זה לא יהיה פשוט להציל את הקבוצה, הקבוצה עשויה ללכת לפירוק ואף אחד לא יראה את הכסף".
ההערכה היא כי החובות לשחקנים, מס הכנסה, נושים ועוד עומדים על 1.8 מיליון ש"ח. כהן נפגש עם נציגי עיריית בית שאן והוחלט לא לפרק את הקבוצה, אלא לבנות תכנית הבראה. בשלב הראשוני צפויות להתקיים סבב פגישות עם כל מי שהפועל בית שאן חייבת לו כסף והמטרה היא להגיע להסדר. כהן מעריך שהקבוצה תצליח להתקיים ותחל את העונה הבאה בליגה ב', כאשר אופציית הפירוק עדיין עומדת על הפרק, דבר שעשוי למוטט את הכדורגל בעיר.
ב-20 השנים האחרונות הכדורגל בבית שאן ידע בעיקר כישלונות, לקבוצה יש נכס שלא להרבה קבוצות בארץ יש, קהל תומך, אך ההישגים לא היו תואמים. "במשך השנים אנשים עשו נזקים למועדון בגלל חוסר ידע, שילמו סכומים גבוהים לשחקנים", השוער ניסה להסביר את הקריסה, "משקיעים הרבה כסף בכדורגל בבית שאן וזה לא משנה מי ראש העיר, הניהול בעשרים שנה האחרונות לא היה טוב, כי לא היו האנשים הנכונים".
מלבד בחירת האנשים שניהלו את המועדון בחלוף השנים, כהן מצביע על גורם נוסף שמונע מהכדורגל המקומי להיות בקדמת הכדורגל הישראלי: "צריך להוציא את הקבוצה מהפוליטיקה צריך קבוצה נקייה. הפוליטיקה בבית שאן מאוד חזקה, זה מקום קטן. יש בחירות בעוד מספר חודשים, אותי לא מעניינת הפוליטיקה, אני רוצה להחזיר את בית שאן למקום הטבעי שלה. אני מבטיח שאם יהיה לי שקט לעבוד, אחזיר את בית שאן למקום הטבעי שלה. אם יתערבו לי פוליטית אני אקום ואלך. זה תהליך של שנים".
כהן לוקח השראה ממועדון אחר בו שיחק, בני סכנין, מקום שדומה בגודלו לבית שאן ומצליח להישאר שנה אחר שנה בצמרת הכדורגל הישראלי: "מאזן גנאיים בנה תשתית בסכנין, הוא רצה לעשות קבוצה מעורבת וחזקה. מוסר תשלומים גבוה, הוא בחר את השחקנים וכעת ממשיכים את דרכו. האוהדים שליוו את בית שאן לפני 20 שנה באים עדיין למשחקים. יש לי צמרמורת שאני מגיע לאיצטדיון, החוזק של הקבוצה זה האוהדים. צריך לחרוש הכל ולהתחיל מהתחלה".
למרות שמדובר בעיר קטנה, בשנות ה-90 יצרה הפועל בית שאן שחקני בית איכותיים שהובילו את הקבוצה לליגה הבכירה. מלבד כהן וטייב היו גם את האחים, שמעון ואבי דנן, יורם בן גוזי, אלמוג חזן, מוריס אוזן ומי שלימים הפך למאמן נבחרת ישראל, אלישע לוי.
ב-20 השנים האחרונות הסתפקה הקבוצה בשיר צדק, גיא דיין, רן יצחק ותומר סוויסה. אף לא אחד מהם שיחק במדי הקבוצה הבוגרת של המועדון, כשכולם אף עזבו עוד במחלקות הנוער. למרות זאת כהן רואה את האור בקצה המנהרה: "בית שאן זה כמו ברזיל. יוצאים שחקנים מתוך השכונות. בכל ערב משחקים עד הלילה כדורגל בשכונות בבית שאן. רק כדורגל מעניין את האנשים".
למאיר כהן ולהפועל בית שאן אין זמן רב, עד חודש אוגוסט עליהם להשלים את נושא החובות ולנסות להעמיד תקציב ראוי לליגה ב'. כהן טוען שיש אנשי עסקים מקומיים וחיצוניים שמעוניינים להחזיר עטרה ליושנה בעיר, כמו כן יש רצון לראות דמויות שהשפיעו על הכדורגל המקומי והיו חלק מההצלחה לפני קצת יותר מעשרים שנה חוזרים. האיש שלקח על עצמו משימה לא פשוטה נפגש עם האוהדים שהביעו רצון ליצור עמותה, לאסוף תרומות ולסייע לקבוצה.
אחרי כמעט 30 שנים בין הקורות הוא מתכוון לתלות את הכפפות ולהתמקד באימון הקבוצה, כשלמרות המצב הוא מנסה לשמור על אופטימיות "אפשר להעלות את הקבוצה לליגה הלאומית, אנחנו נביא 4,000 אוהדים כשכל תושבי העיר עומדים על 15 אלף תושבים", כהן החמיא, "הנתון הזה פשוט מדהים". רק הזמן יעיד האם הפועל בית שאן תצליח לחשב מסלול מחדש או שזקני העיר ימשיכו לספר לדורות הבאים על המשחקים נגד מכבי חיפה, מכבי תל אביב ואימפריות הכדורגל הישראלי בשנות התשעים.