ולחשוב שמישהו אמר פעם שזו הליגה השישית בטיבה באירופה. אם כך נראות המועמדות לאליפות, אז כנראה שהטענה הזו - איך נאמר בעדינות - שגויה. מיסודה. מכל וכל. מגוחכת. רחוקה מהמציאות כמרחק השמש מכדור הארץ. ה-0:0 הערב (שני) בין הפועל קרית שמונה (סיפרו לנו שהיא האלופה...) למכבי חיפה הציג את שתי הקבוצות - וגם את ליגת העל כולה - במלוא עליבותה, חולשתה וכיעורה. זה היה משחק כל כך רע, כל כך משעמם וכל כך לא מדויק, ככה ששום תירוץ לא יתקבל ולא יוכל להסביר את מה שראו העיניים של כולנו. ללא ספק, קיבלנו הערב את המתמודד הבכיר לתואר "הכי גרוע שהיה כאן השנה". אולי אפילו בשנים האחרונות.
מעבר ליכולת, זה היה תיקו שכולו הפסד עבור אריק בנאדו וברק בכר. המומנטום המצוין שבו היו שתי הקבוצות נעצר וסידר לשתי התל אביביות - שלא מבריקות גם כן העונה - קרב דו ראשי, ככל הנראה, על האליפות עד לסוף 2012/13. על כל פנים, איבוד הנקודות של ק"ש וחיפה הוא מעבר לעוד מעידה רנדומלית או התרחקות כלשהי מהצמרת. היכולת היא שצריכה להדליק נורה אדומה. מה זה צריכה? חייבת.
לא ברור מי ירגיש רע יותר אחרי 90 הדקות המזוויעות הללו: אולי מכבי חיפה, שלא בעטה אפילו פעם אחת לשער ובקושי נכנסה לרחבה של דני עמוס; האם זו קרית שמונה, שחשבה שיכולה לתפוס את הרכבת לצמרת ולהתקרב לתל אביביות עד לכדי 5 נקודות בלבד; או האם אלו בכלל האוהדים, ששילמו כסף כדי לחזות במופע אימים ועשו מעשה שעשוי להתפרש בדיעבד כמזוכיזם לשמו.
כל הקלישאות יהיו נכונות. "כדור שינה", "שיעמומון", "משחק קשה לצפיה", "תעודת עניות". קשה להאמין, כאמור, שיש מישהו אחד שיכול לצאת מחוייך אחרי ערב כזה. עם זאת, אפשר לגרד כמה נקודות חיוביות. בנאדו, כמאמן הראשי בכרמל, עדיין לא הפסיד בששת משחקיו. גם הקריה רשמה משחק חמישי ברצף ללא הפסד. אה, ושתי הקבוצות לא ספגו. וזהו בערך.
בעצם, יש עוד שניים שיחייכו: אוסקר גארסיה ויוסי אבוקסיס - לפחות ברגע שיפסיק לבכות על השופטים. אחרי תצוגת הנפל של שתיים שסומנו כסוג של אלטרנטיבות למכבי והפועל תל אביב, חוסר היציבות של אשדוד והמקריות אצל בני יהודה, אפשר לומר די בבטחון שהקפת האליפות במאי תתקיים איפשהו בבללומפילד.
אז כן, עוד מחזור הגיע לסיומו בקול ענות חלושה (אפילו בלחישה חרישית) בליגה של אבי לוזון. האלופה והקבוצה המעוטרת ביותר ב-20 השנים האחרונות ודאי לא הוסיפו לה כבוד, במשחק שבו לאף אחת מהשתיים לא הגיעה אפילו נקודה. יאללה, שייגמר כבר, או שמישהו לפחות יחזיר לנו מהפגרה את ליגת האלופות. כדי שנוכל לראות קצת כדורגל.
מהלך המשחק
דקות הפתיחה היו די משעממות והתנהלו במרכז המגרש. הבעיטה הראשונה למסגרת הגיעה רק בדקה ה-14, אך גם היא לא הייתה מסוכנת במיוחד. טאסבסקי ניסה את כוחו מ-20 מטרים, אך שראנוב זינק וקלט בקלות. רצינו לספר לכם על עוד מהלכים מעניינים, אבל שום דבר לא באמת קרה עד למחצית. 0:0 גרוע במיוחד עם הירידה לחדרי ההלבשה.
החצי השני יצא לדרך עם ניסיון ראשון של חיפה: עזרא טיווח מ-25 מטרים, עמוס תפס את הכדור כמו באימון (47). שימו לב עכשיו, כן: רק בדקה ה-77 (!) היה עוד ניסיון כיבוש. אבוחצירה בעט מ-20 מטרים, אבל השוער, שוב, עצר בלי בעיות. רק בדקה ה-90 הגיעה ההזדמנות האמיתית היחידה במשחק: אלעד גבאי פרץ נהדר מצד ימין, טאסבסקי נגח מ-7 מטרים ורק פגע בעמוד. למען האמת, למשחק הזה לא הגיע גול. 0:0 מוצדק, איום ונורא בסיום.
הרכבים
קרית שמונה: דני עמוס; ליאור לוי, סלאח חסארמה, שיר צדק, דושאן מאטוביץ'; בראיין גרזיצ'יץ', דן אייבינדר (רביד גזל /86), אדריאן רוצ'ט (אחמד עאבד /63), דארקו טאסבסקי; אופיר מזרחי (אלעד גבאי /73), שמעון אבוחצירה.
מכבי חיפה: בויאן שראנוב; אייל משומר, דקל קינן, אדין צוצאליץ', שמואל שיימן; אביחי ידין, גוסטבו בוקולי (עידן ורד /55), אייל גולסה, חן עזרא, יניב קטן (איסמעיל ריאן /82); וויאם עמאשה (שלומי אזולאי /79).